תדמית חצויה
רוב הציבור בארץ מאמין בטעות שסכיזופרניה היא פיצול אישיות, ורק מעטים יודעים שמדובר במחלה שבסיוע תרופות מאפשרת השתלבות נורמלית בחיים החברתיים. סקר חדש על הבורות הישראלית
סקר חדש שערך לאחרונה מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור חברת התרופות יאנסן סילג, מגלה כי חלק גדול מהציבור בישראל עדיין מגלה בורות וחוסר ידע לגבי ההגדרה המדויקת של המחלה ותופס אותה בטעות כפיצול אישיות. חלקים גדולים בציבור כלל אינם יודעים מה ההגדרה למחלת נפש זו.
הסקר נערך בקרב 500 גברים ונשים המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.
לשאלה מהי ההגדרה המתאימה למחלת הסכיזופרניה ציינו 38.8 אחוז מהנשאלים כי ההגדרה היא פיצול אישיות ועוד 19.3 אחוז מהנשאלים ציינו כי אינם יודעים מהי ההגדרה. לעומתם ענו 38.5 אחוז מבין הנשאלים כי ההגדרה לסכיזופרניה היא אובדן האבחנה בין מציאות לדמיון.
בהמשך הסקר, ולאחר שהובהר לנשאלים כי ההגדרה המדויקת לסכיזופרניה היא: מחלת נפש קשה ונפוצה הפוגעת ברוב תחומי התפקוד המנטאלי והחברתי, בתפיסה ובחשיבה, נשאלו הנסקרים לגבי מידת סובלנותם כלפי שכן או חבר לעבודה שאובחן כחולה סכיזופרניה.
חלק גדול מהנשאלים גילו חוסר סבלנות בכל הנוגע לקרבה ולקשר לחולי סכיזופרניה בסביבת המגורים והעבודה שלהם. בשאלה הראשונה נשאלו הנסקרים, האם במידה ויגלו כי אחד משכניהם סובל מסכיזופרניה, ולאור המידע שקיבלו על הגדרת המחלה, באיזו מידה ישפיע הדבר על הרגשתם כאשר יהיו בקרבתו?
חלק גדול מציבור הנשאלים (39%) ציינו כי הדבר ישפיע על הרגשתם, (מתוכם 12.9% ציינו כי הדבר מאוד ישפיע ועוד 26.1% ציינו כי הדבר די ישפיע). 11.3% מהנשאלים ציינו כי אינם יודעים באיזו מידה הדבר
נתון נוסף העולה משאלה זו מגלה כי יותר נשים מגברים ציינו כי הדבר ישפיע עליהם (44.4% לעומת 32.9% בהתאמה). אקדמאים יותר מבעלי השכלה על תיכונית צופים כי הרגשתם תושפע מכך שחולה סכיזופרניה יגור בקרבתם (45.7% אקדמאים לעומת 35 אחוז בעלי השכלה על תיכונית).
חרדים ודתיים חוששים יותר מחילונים ומסורתיים כי חולה סכיזופרניה ישפיע על הרגשתם כאשר ישהו במחיצתו – 46.4 אחוז מהחרדים והדתיים ציינו זאת לעומת 36.8 אחוז מהמסורתיים ו- 37.4 אחוז מהחילונים.
כאשר נשאלו הנסקרים האם יפריע להם שחולה סכיזופרניה ישולב במקום עבודתם השיבו למעלה משליש מהנשאלים (32.8 אחוז) כי העובדה שאחד משכניהם סובל מסכיזופרניה תשפיע על הרגשתם כאשר ישהו בקרבתו, וכ-14% מהם דיווחו כי אינם יודעים כיצד הדבר ישפיע עליהם. עוד עולה מהתשובות לשאלה זו כי גברים יותר מנשים חוששים כי שילוב חולה סכיזופרניה במקום עבודתם ישפיע על הרגשתם (36.5% גברים לעומת 29.5% מהנשים).
צעירים יותר ממבוגרים מגלים פתיחות לגבי שילוב חולה סכיזופרניה בסביבת עבודתם – 56 אחוז מבני 18 עד 34 ציינו כי אינם חוששים משילוב חולה סכיזופרניה במקום עבודתם לעומת 46.7 אחוז מכלל בני 55 פלוס שהשתתפו בסקר.
עוד נמצא כי יותר ילידי הארץ לעומת עולים חדשים מגלים פתיחות בנושא – 59.5% מקרב ילידי הארץ דור שני ציינו כי לא יחששו משילוב חולה סכיזופרניה במקום עבודתם לעומת 44.1% מקרב העולים החדשים שציינו זאת.
"ממצאי הסקר מראים כי עדיין קיימת בציבור בורות בכל הנוגע למחלת הסכיזופרניה וחלק גדול מהנשאלים מגלה חוסר סובלנות כלפי החולים", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ'.
"צריך להביא לידיעת הציבור כי בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות אנטי פסיכוטיות חדשות, וביניהן תרופה ארוכת טווח מהדור החדש, המאפשרות לחולים תפקוד תקין בקהילה, מגדילות את תקופת השהות בין התקף להתקף ומצמצמות את מספר האשפוזים. לאור זאת, ראוי כי מערכת הרפואה, לצד עמותות לשיקום חולי הנפש, יפעלו נחרצות להעלאת המודעות בקרב הציבור לכך שתרופות מהדור החדש מאפשרות לחולי הסכיזופרניה תפקוד כמעט "נורמלי" בקהילה.
"אני מטפל בשנים האחרונות במאות צעירים וצעירות שאובחנו כחולי סכיזופרניה לאחר התקף פסיכוטי אחד או יותר. בעזרת טיפול תרופתי נוגד פסיכוזה מהדור החדש עם מינימום תופעות לוואי הצליחו חולים רבים להשתלב במסגרות של לימודים אקדמאים, תעסוקה בשכר גבוה ויחסים בין אישיים הכוללים נישואים וילדים".
נא להמתין לטעינת התגובות
