מין אוראלי גורם לסרטן בחלל הפה
למספר הפרטנרים עמם אתם מקיימים מין אוראלי יש קשר ישיר לסיכוי שלכם לחלות. ככל שמספרם גבוה, הסיכוי שלכם לחלות בסרטן בחלל הפה עולה
במחקר השתתפו 300 אנשים; מאה מתוכם חולים בסרטן חלל הפה והיתר אינם חולים בו. המשתתפים נשאלו לגבי מִשתנים הנוגעים לסיכוים להידבק בנגיף או לפתח את הסרטן מסיבות אחרות, כגון עישון או שתיית אלכוהול. לאחר שנוטרלו המשתנים הללו, נמצא כי לאלו שנדבקו בנגיף 'פפילומה' היה פי 32 סיכון לחלות בסרטן של חלל הפה לעומת אלו שלא נדבקו בנגיף.
לאחר מכן, בעיבודים סטטיסטיים נוספים, כאשר נבחנה הזיקה הישירה שבין סוגי הסרטן הללו ובין התנהגות מינית בלבד (ללא תיווך הנגיף), נמצא כי לאנשים שקיימו יחסי מין אוראליים עם יותר משותף אחד (ופחות מחמישה), היה פי 3.8 סיכון ללקות בסרטן לעומת אלו שקיימו יחסי מין אוראליים עם שותף אחד.
יתרה מכך, אלו שקיימו יחסי מין אוראליים עם מעל שישה שותפים – סיכונם היה גבוה פי 8.6. השאלה האם השותפים היו גברים או נשים התבררה, מתוצאות המחקר, כבלתי-משפיעה.
הסרטן שנבחן במחקר הוא סרטן 'אורוֹפַרִינְגִ'יאַלי' – סרטן שממוקם בשקדים וברקמה שסביבם. מדובר בסרטן שאמנם ניתן לריפוי על-ידי ניתוח, הקרנות וכימותרפיה, אולם לאחר הטיפולים, לעיתים קרובות החולים סובלים מתופעות-לוואי קשות שכוללות יובש בפה, קשיי-דיבור וקשיי-בליעה.
לטענת החוקרים, על-אף שממחקרים קודמים כבר נרמז כי הנגיף עלול לגרום לסרטן בחלל הפה, המחקר החדש הוא הראשון שמבסס את הקשר ומוכיחו מעל לכל ספק. מה שלדבריהם נותר עדיין בלתי-ידוע, הוא האם גם נשיקה כרוכה בסיכון. לדברי מובילת המחקר, הדבר אינו בלתי-סביר.
"מהמחקר עולה בצורה ברורה ומשכנעת, שזיהום אוראלי בנגיף 'פפילומה' מהווה גורם סיכון לסרטן", כך אומרת פרופסור מאורה גיליסון, מומחית לאונקולוגיה ולאפידמיולוגיה מהמרכז הרפואי על-שם ג'ון הופקינס שבבלטימור. פרופסור גיליסון
גיליסון סבורה כי ממצאי המחקר עשויים להשיב על השאלה מדוע עולה לאחרונה שכיחותו של סרטן חלל הפה, ובפרט – מדוע היא עולה בקרב אנשים צעירים שחפים מגורמי סיכון אחרים. בעשר השנים האחרונות, כך היא אומרת, המטופלים שאובחנו עם סרטן בחלל הפה שונים מאלו שאובחנו בעבר, ולדעתה העובדה הזו מתיישבת עם השינויים בהתנהגות המינית.
"הרבה מתבגרים, וגם מבוגרים, סבורים שמין אוראלי דורש פחות זהירות מזו שדורש קיום יחסים מלאים", כך אומר מארק שוסטר, חוקר מאוניברסיטת קליפורניה. שוסטר מעיר כי הרפס, עגבת, זיבה ואיידס עלולים כולם לעבור במהלך מין אוראלי, ומציין שהמחקר הנוכחי מראה כי למין אוראלי בהחלט עלולות להיות השלכות קשות.
בארצות הברית, המחקר החדש ממריץ את הויכוחים הסוערים ממילא סביב שאלת נחיצות החיסון נגד הנגיף 'פפילומה' במסגרת המאבק בסרטן צוואר-הרחם.
ממצאי המחקר מתווספים לגלריית הנימוקים של אלו שתומכים ומקדמים את מתן החיסון, ועל-אף שמעולם לא הוכח כי החיסון עשוי להוריד את השכיחות של סרטן בחלל הפה (ולמעשה השאלה המחקרית הזו בכלל לא נבחנה), ידוע כי הוא כן תוכנן להגן מפני סוג הנגיף שקושר גם לממאירות הזו. הממצאים אף עשויים לשמש את אלו שתומכים גם בחיסון בנים, לא רק בנות, שכן סרטן בחלל הפה עלול להתפתח בשני המינים.
התומכים במתן החיסון משתדלים אפוא לטובת חקיקה שתהפוך את מתן החיסון לחובה. לעומתם, המתנגדים סבורים כי מדובר בחיסון שיעודד פעילות מינית ויגרום לאנשים לנהוג בפחות זהירות. עוד טענה של המתנגדים היא כי בטיחות החיסון ויעילותו לטווח רחוק עדיין אינם ידועים. מכל הסיבות הללו, ההחלטה אם לחסן או לא לחסן צריכה להיות, לדעתם, החלטה של ההורים.
מכל מקום, משני מחקרים אחרים שפורסמו באותו גיליון שבו פורסם מחקרה של גיליסון, עולה כי החיסון המדובר יעיל בהפחתת נגעים באיברי המין כמו גם בהפחתת שינויי-רקמה שעלולים להתפתח לסרטן צוואר-הרחם. השפעת החיסון הוכחה ככזו שנמשכת שלוש שנים.
נא להמתין לטעינת התגובות
