מי מטפל בכם
לאחר שהוחלט להשיב את מנתח הלב הבכיר שנדבק באיידס לעבודתו, ההחלטה לפיה רופא לא יחויב ליידע את מטופליו בדבר היותו נשא איידס, מעוררת מחלוקת בקרב קהילת הרופאים בישראל
הרופא, שסבל ממחלת חום שלא חלפה, עבר בירור מקיף שכלל בין היתר בדיקת איידס, שאמתה כי הוא נושא את הנגיף. הגילוי עורר בהלה רבה בציבור, ומטופלים רבים יצרו קשר עם בית החולים כדי לברר אם עברו תחת ידיו של אותו מנתח.
בחודשים האחרונים המשיך הרופא לעבוד בבית החולים, אך לא ניתח. לאחרונה הודיע מנהל בית החולים איכילוב למשרד הבריאות ולפרופ' גבי ברבש כי מצבו התייצב, מחלתו מטופלת על ידי תרופות שהביאו לכך שריכוז הנגיף בדמו לא ניתן לזיהוי, והוא מעוניין לחזור ולנתח.
בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, אין איסור על רופא שנושא מחלה המועברת בדם, כמו דלקת כבד נגיפית או איידס, לנתח חולים. למרות זאת, משרד הבריאות עדיין נאלץ לדון בבקשתו של הרופא.
בדיוני הוועדה של משרד הבריאות, שבחנה את בקשתו, הוזכר גם מקרה נוסף של רופא ישראלי שהתגלה כנשא איידס. לפני כ- 18 שנה גילה כירורג כללי שעבד בבית החולים בצפון כי הוא נשא.
בית החולים זימן לבדיקה את כל החולים שנותחו על ידו וגם חולים שהוא השתתף בניתוח שלהם, ואף לא אחד מן החולים התגלה כנשא של הנגיף. לאחר הגילוי עזב הרופא את בית החולים והחל לעבוד בקופת חולים בתחום שאיננו כירורגי.
אבל במקרה שלנו ביקש הרופא לחזור ולנתח. משרד הבריאות ביצע בדיקה של הספרות המדעית
אי לכך קבעה הוועדה שהוא יוכל לשוב ולנתח, תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות הנדרשים. עוד החליטה הוועדה כי בהתאם למקובל במדינות אחרות, אין חובה של הרופא ליידע את מטופליו בדבר היותו נשא.
חשוב לציין כי הוועדה לא דנה בסוגיה הכללית של העסקת רופא החולה במחלות מידבקות, מאחר שמשרד הבריאות כבר מינה לפני כשנה וחצי ועדה שתקבע נהלים בנושא. בגלל דחיפות המקרה, החליטו במשרד הבריאות לא לחכות לקביעת מדיניות כללית, אלא לדון במקרה הספציפי של מנתח הלב.
"אם האדם נמצא במעקב, לוקח תרופות, ויש לו ריכוז אפסי של נגיף האיידס בדם, הסבירות שהוא ידביק מישהו שואפת לאפס", מסביר פרופ' מיכאל דן, ראש המחלקה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון.
"אפילו לפני הטיפול שהוריד את הריכוז הנגיפי לרמה אפסית, הרופא הזה ניתח חולים. בקרב אלפי החולים שנבדקו לא היתה הדבקה, מה שמחזק את העובדה שהסיכון להדבקה הוא נמוך ביותר".
"ההמלצה של איגוד המנתחים האמריקני היא כי יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתייחס לפעילות הרפואית של הרופא ולמצב הבריאותי שלו", מסביר ד"ר דניאל שם טוב, מנהל המחלקה לשחפת ולאיידס במשרד הבריאות.
"לפי אותה המלצה, ניתן לאפשר את המשך הפעילות החודרנית של הרופא, בתנאי שהוא מטופל בתרופות והגיב היטב לטיפול התרופתי, כך שריכוז הנגיף בדמו הוא ברמה כזו שהוא אינו ניתן לזיהוי. כך נוהגים במדינות בארצות הברית וגם בצרפת ובקנדה".
בנוסף לדברים הללו, הסתמכה הוועדה על סקירת ספרות בנושא. "יש בספרות שלושה מקרים שתיארו אפשרות להדבקה של מטופל מרופא", מפרט ד"ר שם טוב.
"אחד מהם היה בארצות הברית בשנות ה-90, כאשר היה חשד שרופא שיניים הדביק חמישה ממטופליו, אך זה היה לפני עידן הטיפול התרופתי היעיל, ובנוסף היה במקרה זה חשד לפלילים. מקרה אחר אירע בצרפת, גם כן בתחילת שנות ה- 90, כאשר היה חשד שחולה נדבק מרופא בעת ניתוח פרק הירך, אך גם אז הרופא לא היה מטופל בתרופות יעילות, ולא ידוע אם אכן הוא זה שהדביק את החולה".
"המקרה השלישי היה בשנת 2001 בספרד - חשד להדבקה של מטופלת בניתוח קיסרי. במקרה זה הרופא כלל לא ידע שהוא נושא את הנגיף, ולכן לא טופל בתרופות שהורידו את ריכוז הנגיף בדמו. חשוב לציין כי בכל אחד מהמקרים נקראו מאות אנשים להיבדק ונמצאו שליליים, ובנוסף לא ידוע אם הרופא הדביק את המטופל או שמדובר במקריות. במקרה שהרופא מטופל באמצעות תרופות ונמצא במעקב, תמונת המצב היא אחרת לחלוטין".
"בבסיס המקצועי של ההחלטה, עומדת העובדה כי ההסתברות שמנתח ידביק מנותח היא נמוכה ביותר", מסביר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב. "התועלת שהמנתח הזה מביא עולה עשרות מונים על הנזק האפשרי בהדבקה, שהוא באמת אפסי. בארצות מפותחות מאפשרים לחולה עם איידס לנתח, ולא מחייבים את הרופא למסור מידע לחולים".
את החלטת משרד הבריאות שלא ליידע את החולים על מצבו הבריאותי של הרופא, מסביר ד"ר לב: "לפי חוק זכויות החולה, כשמטפלים בחולה צריך להסביר לו על הסיכונים האפשריים, אבל לא מסבירים על כל סיכון אפסי".
"שיעור ההדבקה של מנתח את המנותח הוא כל כך נמוך, שזה לא מספיק כדי להודיע לחולים על דבר היותו של הרופא נשא. במקרים אחרים אנחנו לא מחייבים למסור לחולים מידע, למשל על רופאים שסובלים ממחלת הפרקינסון, או על מספר השעות שהרופא ישן בלילה - דברים שעלולים להיות מסוכנים יותר לחולה. לכן אנחנו לא מחייבים את הרופא להודיע למטופליו. זאת, יחד עם הצורך לשמור על זכותו של הרופא לפרטיות".
"מה שעמד בפנינו היא טובת ציבור המטופלים, ואם היתה סכנה כלשהי - לא היינו נוקטים צעד כזה", אמר אתמול מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי. "אני בעצמי בהחלט הייתי מוכן לעבור אצלו ניתוח, אם חס וחלילה הייתי צריך ניתוח לב".
בהתאם להחלטת משרד הבריאות, בבית החולים איכילוב לא מתכוונים לידע את החולים על העובדה כי יש נשא איידס בקרב הצוות הרפואי, אך לטענתם אין ספק כי החולים כבר יודעים על כך מגורמים אחרים, ובקשתו של חולה להימנע מניתוח על ידי רופא נשא איידס, תכובד.
"אנחנו עכשיו עסוקים בבניית נוהל שיבטיח שכל חולה יוכל להביע את רצונו בעניין. הרצון יתועד וימצא פתרון בשיבוץ של המנתחים", מסביר פרופ' גבי ברבש, מנהל בית החולים.
"העובדה שיש במחלקה מנתח שמוגדר כנשא איידס ידועה, והחולים יודעים לאן הם מגיעים. אבל יחד עם זאת, אני חושב שחולה יעשה טעות אם הוא יבקש לא לעבור אצלו ניתוח. מדובר במנתח מבריק שאין הרבה כמוהו בארץ, ואם הייתי צריך לבחור אצל מי לעבור ניתוח, הייתי בוחר בו, גם אם הוא היה ממש חולה. חבל להפסיד את הכישורים של איש כזה בשביל סיכון שאיננו קיים".
נראה כי רופאים רבים מסכימים עם החלטת משרד הבריאות להשיב את המנתח הבכיר לעבודתו, אבל באשר לאי יידוע החולים במצבו, רבים מהרופאים חלוקים בדעותיהם.
"מדובר במנתח מאוד מנוסה, עם יכולות כירורגיות מעל הממוצע, וזה יהיה הפסד למדינה אם לא יאפשרו לו לנתח", אומר מנתח בכיר.
"לגבי הדבקה, מדובר בסיטואציה נדירה ביותר, שבה המנתח ייפצע במהלך הניתוח באופן שיגרום לו דימום, ושהדימום יישפך לתוך בית החזה של המטופל. גם אם תתרחש סיטואציה כזו, צריך כמות מאוד גדולה של דם כדי שיהיה סיכון לחולה. מאידך, היה מקום בהחלט לשקול לעדכן כל חולה לפני ניתוח, כי זו זכותו של כל חולה לדעת. אני מאמין שגם אם היו מספרים למטופלים, רובם עדיין היו עוברים את הניתוח אצלו".
מנתח בכיר נוסף אומר: "בזמן ההסכמה לניתוח יש לידע את החולה, ועל החולה, מתוך בחירה חופשית ומודעות לסכנה הנמוכה, להחליט אם הוא מסכים לעבור ניתוח על ידי צוות הכולל נשא של נגיף האיידס. אמנם מדובר בסיבוך נדיר של הידבקות, אבל זה עדיין סיבוך שקיים, לעומת סיכון של אפס אחוז עם צוות אחר".
"כשאדם מטופל בתרופות והווירוס שלו מתחת לסף הגילוי, הסיכון שהוא ידביק מישהו בחשיפה הוא מזערי. גם העובדה כי הרופא מודע להיותו נשא, תגרום לו לנקוט זהירות יתר בעת הניתוחים", מסביר ד"ר גדעון הירש, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס.
"בנוסף, היום אפשר לתת טיפול מונע במקרה שחולה נחשף לדמו של הרופא במהלך הניתוח. מחקרים מראים כי הטיפול ימנע ממנו לשאת את הנגיף. כך לדוגמה, עובדי בריאות שנחשפו לנגיף וקיבלו מיד טיפול מונע, לא נדבקו".
ד"ר הירש מאמין כי יש לשמור על פרטיותו של הרופא, וכי אין להודיע למטופליו את דבר היותו נשא באופן גורף, אבל "אם חולה ישאל זאת באופן מפורש, אסור להסתיר ממנו את המידע".
ד"ר הירש, נשא איידס בעצמו, מאמין כי אם מרשים לרופא הבכיר לחזור ולנתח, צריך להסיר את המגבלה גם על יתר הרופאים. "אני לא הורשתי להשתתף בפרוצדורות כירורגיות בעת לימודיי. היום אני מכיר סטודנט לרפואה שנושא את הנגיף, ובלימודים לא נותנים לו להשתתף בפרוצדורות כירורגיות. צריכה להיות פה החלטה מערכתית ולא אישית".
נא להמתין לטעינת התגובות
