פלישת הציפורניים
כואב באצבע בכף הרגל? מתקשים ללכת בנעליים סגורות? ייתכן שאתם סובלים מציפורן חודרנית. לפניכם מדריך מלא עם כל הפרטים על התופעה, הגורמים לה, הטיפולים והסיבוכים האפשריים
לעתים גם מתגלה זיהום ברקמות הרכות של העור עם הפרשה מוגלתית, או מורסה (הצטברות פנימית של מוגלה הדורשת ניקוז כירורגי.( התופעה נפוצה בעיקר בקרב מבוגרים ומתבגרים, ונדירה אצל ילדים. היא קיימת בשכיחות גבוהה אצל חיילים הנועלים נעליים סגורות ולוחצות. בדרך כלל הציפורן הפגועה היא הבוהן, אבל גם האצבעות האחרות עלולות להיפגע.
הציפורן החודרנית גורמת אודם, לעתים חום מקומי, אי נוחות כללית וקשיים בהליכה ובדריכה על כף הרגל. נוסף על כך, מתפתחת נפיחות ורגישות בעור הסמוך לקצה הציפורן, עם הפרשה או ללא הפרשה. במקרים שבהם התופעה קיימת זמן רב, העור מתעבה וצומח בצורה מוגזמת, ועלול לכסות את החלק העליון של הציפורן.
הספרות הרפואית מלמדת שהגורמים לציפורן חודרנית הם נטייה משפחתית, גזירה לא נכונה של הציפורן (באלכסון במקום בקו ישר,( עיוות שולי הציפורן (שוליים המכופפים כלפי פנים) שמקורו בגנטיקה, במכה או בניתוח קודם לא מוצלח. סיבות נוספות: סיבוב פנימי של האצבע (הבוהן בדרך כלל), הזעת יתר בכפות הרגליים, היעדר אוורור ונעליים או גרביים צרים בחלק הקדמי.
אם אתם חושבים שיש לכם ציפורן חודרנית, פנו לרופא מומחה לטיפול בכף רגל לברר עימו אם אכן כך המצב. רצוי לפנות לרופא מיד עם הופעת הסימנים הראשונים, כדי לחסוך כאבים מיותרים ולמנוע סיבוכים. בבדיקה יבדוק הרופא מספר דברים:
1. האם קיים עיוות במבנה הציפורן?
2. הרופא יוודא שאין מחלה נלווית של כלי דם או של העצבים בכפות הרגליים. הדבר חשוב במיוחד אצל חולי סוכרת, שנמצאים בסיכון גבוה ללקות בזיהומים חיידקיים.
3. במקרה הצורך יש לבצע בדיקות מיוחדות כמו צילומי רנטגן, כדי לבדוק את מצב העצם ואת צורתה ולקחת תרביות מהאזור המפריש, כדי לבודד את החיידק האחראי לזיהום ולהתאים את הטיפול האנטיביוטי המתאים. נוסף על כך, יש לבצע בדיקות אולטרסאונד דופלר להערכת מצב זרימת הדם בעורקי הרגליים, או בדיקת אלקטרומיוגרפיה (EMG) לאבחון מחלות עצביות.
הטיפול
כמו כן, תקבלו הדרכה בגזירה נכונה של הציפורן, כדי למנוע הישנות התופעה. לעתים תקבלו משחות אנטיביוטיות למניעת זיהום, ויוחדר "פתיל" מצמר גפן בין העור לשולי הציפורן, כדי למנוע המשך פציעת רקמות העור.
במקרה שבהם קיימת דלקת זיהומית, תקבלו טיפול אנטיביוטי בכמוסות דרך הפה, כדי להתגבר על החיידק המזהם. חשוב לדעת שאין ליטול אנטיביוטיקה על דעת עצמכם וללא בדיקה יסודית של הרופא. רק הוא מוסמך להתאים לכם את הסוג הנכון, ולהנחות אתכם באשר למינון ולהמשך הטיפול.
במקרים רבים גם הטיפול האנטיביוטי לא עוזר, הכאבים מתגברים, והתופעה חוזרת שוב ושוב. במקרים אלה הפתרון הוא ניתוח שמבצע רופא מומחה לכירורגיית כף הרגל. קיימים שלושה סוגי ניתוחים המותאמים למצב הרפואי של כל מטופל:
1. הניתוח הפשוט יותר: מבוצע בהרדמה מקומית של אזור הציפורן. במהלכו גוזר הרופא את החלק של הציפורן שצמח לתוך העור. הניתוח קצר ופשוט, והמטופל ער בזמן הטיפול. הניתוח מעניק אמנם הקלה זמנית למטופל, אך אצל אחוז גבוה של המנותחים המצב חוזר לקדמותו, ואז אין מנוס מהניתוח הבא.
2. הניתוח המורכב יותר: גם ניתוח זה מבוצע בהרדמה מקומית. הרופא מסיר את החלק הצדדי של הציפורן וממית את התאים שמהם היא צומחת. חיסול התאים מבוצע בהסרה כירורגית של הרקמות, או צריבה באמצעות פנול, חום גבוה, גלי רדיו או לייזר. ניתוח כזה אמנם מגדיל את אחוזי ההצלחה, אבל גם כאן התופעה עלולה לחזור על עצמה אצל חלק מהמנותחים. במקרים אלה תוצע להם אלטרנטיבה ניתוחית נוספת.
3. הניתוח המעמיק ביותר: הניתוח מתבצע בחדר ניתוח של בית חולים, בהרדמה מקומית. מובן שגם במקרה זה חשוב מאוד שהרופא יהיה אורתופד מומחה לניתוחי כף רגל. הניתוח נמשך כחצי שעה, וכולל את שני השלבים שעבר המטופל בניתוחים הקודמים. יתרה מזו, הרופא המנתח גוזר את שולי הציפורן לאורך, משחרר את הצד שחדר לעור, ותופר את העור בעדינות רבה מתחת לציפורן. כשזו תצמח מחדש, לא תהיה לה כל אפשרות לחדור לעור ולפצוע אותו, אלא לצמוח כרגיל, מעליו. בדרך כלל לאחר שמטופל עובר ניתוח כזה, הסבירות שהתופעה תחזור על עצמה היא נמוכה מאוד.
בתום הניתוח הרופא חובש את הרגל. ביומיים הראשונים שלאחר הניתוח המטופל מתבקש לשכב במיטה ברגל מורמת. בשבוע הראשון אין להרטיב את התחבושת, אין להסירה, וגם לא להחליף אותה. לאחר יומיים אפשר לצאת ולעבוד בעבודה משרדית או אחרת, או לבצע עבודות בית, אך רצוי לא לעמוד יותר מדי, כדי לא לאמץ את הרגל. לאחר שבוע המטופל חוזר למרפאה להסרת התפרים ולביקורת. עם הזמן, הגוף מרפא את עצמו בהדרגה, והרגל חוזרת אט-אט לאיתנה.
כמו בכל פעולה כירורגית, גם בניתוחי ציפורן חודרנית ייתכנו סיבוכים. הסיבוך השכיח ביותר הוא אי הצלחת הניתוח. נוסף על כך, יכולות להתעורר בעיות נוספות:
זיהום לאחר ניתוח - זיהום ברקמה הרכה או לעתים נדירות יותר בעצם .(Osteomyelitis) תהליך זיהומי בעצם הוא מסוכן, מכיוון שהוא קשה לטיפול ועלול להתפשט. לעתים נדרש ניתוח נוסף לסלק את הער צם הנגועה בחיידק.
דימום - לפני הניתוח יש לוודא שהחולה אינו סובל מהפרעה בקרישת הדם, ולדאוג להפסקת נטילת מדללי דם כמו אספירין או קומדין.
עיוות של הציפורן - אם פוגעים בתאי הצמיחה בצורה לא מושלמת ולא אחידה, עלולה לצמוח ציפורן מעוותת בכל מיני צורות שקשה לצפות. אם העיוות קשה, ייתכן שתידרש הסרה מלאה של הציפורן.
נזק עצבי - פגיעה בעצבים התחושתיים במהלך הניתוח עלולה לגרום רגישות יתר למגע, או לחץ בעור הסמוך לאזור הניתוח.
נמק - הספרות הרפואית מתארת מקרים של נמק (Gangrene) באצבע בעקבות ניתוח, אבל למזלנו, מקרים אלה נדירים במציאות.
1. גיזרו את הציפורן בקו ישר ולא באלכסון. אם אינכם מצליחים לעשות זאת בעצמכם, היעזרו בפדיקוריסטית מומחית או בפודיאטר (מטפל בכף רגל שאינו רופא).
2. הקפידו על היגיינה נכונה של כף הרגל, דאגו לייבש אותה היטב אחרי המקלחת ולאוורר אותה, הימנעו ככל האפשר מהזעה בכפות הרגליים.
3. נעלו נעליים רחבות מלפנים. כיום יש חברות רבות שמציעות נעליים רחבות מהרגיל וגם אופנתיות. לבשו גרביים נוחים מכותנה או מצמר, שאינם לוחצים.
4. במידה שקיימת פטרת של הציפורן, טפלו בה בפנייה לרופא עור.
5. אם גיליתם אודם, נפיחות או מורסה שמתחילה להתפתח, רוצו לרופא. יש פתרון שיחזיר לציפורן שלכם את הבריאות, ובמהירות
לסיכום, חשוב לזכור שני כללים:
1. עשו הכול כדי לא להגיע לניתוח, ישמו את צעדי המנע שצוינו כאן: זיהוי מוקדם של הבעיה, והתחלת הטיפול השמרני ללא דיחוי ובכל האמצעים.
2. במקרה שבכל זאת נדרש ניתוח - במיוחד אם המקרה חוזר יותר מפעם אחת, הקפידו לבחור מנתח מיומן ועתיר ניסיון. בחרו ברופא אורתופד מומחה לניתוחי כף רגל. ככל שהרופא מיומן יותר, תבטיחו את הצלחת הניתוח ותחסכו כאבים מיותרים וזמן. זכרו כי יש להתייחס לניתוח ציפורן חודרנית ברצינות, כמו לכל ניתוח אחר.
הכותב הוא אורתופד ומומחה לניתוחי קרסול וכף רגל. מנהל השירות לניתוחי כף רגל בבית החולים "ברזילי" באשקלון ומנהל קליניקה פרטית ב"בית כלל" בתל-אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
