המחלה החשאית
כלמידיה היא אחת ממחלות המין המסוכנות ביותר, בעיקר לנשים. המודעות אליה נמוכה, הרופאים לא מתריעים ואין כמעט סימנים מזהים. אולי לא שמעתם עליה, אבל בהחלט יכול להיות שכבר נדבקתם
אם א' היתה פונה קודם לרופא נשים, סביר להניח שהוא היה מסביר לה שאיידס היא לא המחלה הקשה היחידה שיכולה לעבור במגע מיני. כמו כן, אם הבחור שכב איתה ללא קונדום, ייתכן שגם כשהיה עם אחרות ויתר על ההגנה. יתרה מזו, א' היא רווקה שמחליפה מדי פעם בני זוג, ואם הפעם היא ויתרה על קונדום, כנראה זו אינה הפעם היחידה.
המלצתי לה לפנות לרופא הנשים שלה, לספר לו את הסיפור, ולבקש את כל הבדיקות האפשריות למחלות מין - איידס, הפטיטיס, זיבה וכלמידיה. שבועיים לאחר מכן נפגשנו שוב. "הוא הפנה אותי למספר בדיקות", סיפרה א', " כששאלתי אותו מה עם כלמידיה, הוא שאל אותי איך אני יודעת על זה".
חוסר המודעות למחלת הכלמידיה בא מגורמים בכירים יותר. הרופאים לא ממהרים להזמין בדיקה למחלה, שהיא פשוטה וזולה ממש כמו בדיקת שתן או לקיחת משטח, והציבור מצדו אולי מכיר את השם, אבל לא מבין לגמרי את השלכות ההידבקות, בייחוד בקרב נשים.
כלמידיה טראכומטיס הוא חיידק הנחשב לאחד המחוללים העיקריים לזיהומים המועברים ביחסי מין. מדובר באחד הגורמים המרכזיים לזיהומים של צוואר הרחם ושל השופכה, ולדלקות באיברי האגן הפנימיים, שעלולות להסתיים בעקרות אצל נשים.
א' לא ידעה על המחלה, וכשפנתה לרופא הוא כלל לא שוחח איתה על כך. "במקרה כזה, חד - משמעית, היה צריך להפנות לבדיקה לכלמידיה", אומר ד"ר יצחק סרוגו, מומחה למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי בני ציון ומנהל המרפאה לאבחון ולטיפול במחלות העוברות במגע מיני. "אין מודעות לכלמידיה בקרב הציבור, וחמור מכך, גם לרופאים אין מודעות למחלה ולחשיבות הבדיקות".
מודעות היא דבר חשוב כשזה נוגע לבריאות, אבל בכל הנוגע לכלמידיה המודעות חשובה במיוחד. הגוף יודע לאותת לנו כשמשהו לא תקין מתרחש בו, ואז אנחנו סובלים מתופעות כלשהן או מכאבים, המשלחים אותנו מיד לרופא. לעומת זאת, הכלמידיה לא תמיד מאותתת על זיהום, ולעתים רבות מתגלה מאוחר
כלמידיה טראכומטיס הוא זן של כלמידיה שעובר במגע מיני או בין אם לתינוק בלידה", מסביר ד"ר סרוגו. "מדובר באחת המחלות השכיחות ביותר המועברות במגע מיני בעולם המערבי. אבל היא חמקמקה במיוחד. היא נקראת 'המגיפה השקטה' כי פעמים רבות אין תסמינים המעידים על הידבקות.
80 אחוז מהנשים שיידבקו בכלמידיה לא יסבלו מאף תסמין במשך שנים, וגם אם יעברו בדיקה שגרתית אצל גינקולוג, בדרך כלל לא יגלו סימנים למחלה".
ד "ר איציק לוי, מנהל שירות האיידס במרכז הרפואי שיבא ומומחה למחלות זיהומיות, מסביר כי קשה לדעת כמה מהגברים שנושאים כלמידיה סובלים מתסמיני המחלה.
"מחקרים אחדים הראו כי לארבעה עד עשרה אחוזים מהגברים אין תסמינים, ובמחקרים אחרים יש הסבורים כי אפילו עד 75 אחוז מהגברים עם כלמידיה עשויים לא לסבול מתסמינים".
ד "ר סרוגו מוסיף כי אצל הגברים הסובלים מסימפטומים מופיע ביטוי המחלה בדרך כלל עשרה ימים עד שבועיים מהמגע המיני, ולרוב בא לידי ביטוי בצריבה, בדחיפות ובתכיפות במתן השתן, או הפרשה מאיבר המין.
אם הכלמידיה לא מטופלת בקרב גברים לאורך זמן, עלולה להתפתח דלקת כרונית של בלוטת הערמונית הכוללת צריבה במתן שתן, כאבי בטן תחתונה שמקרינים לרגליים, וכאבים בפי הטבעת שיכולים להימשך זמן רב, עם פגיעה באיכות החיים ובתפקוד המיני. מעבר לכך, הכלמידיה גם יכולה לגרום דלקת של האשך ויותרת האשך.
"כעשרה אחוזים מהגברים שנדבקו בכלמידיה יפתחו דלקת האשך, כשישה עד 25 אחוז יפתחו דלקת הערמונית, ואחוז אחד יסבול מדלקת מפרקים", מפרט ד"ר לוי.
לעומת הגברים, מוסיף ד"ר סרוגו, בקרב כ - 20 אחוז מהנשים שכן יפתחו תסמינים לאחר שנדבקו בכלמידיה, הם יתבטאו בהפרשות מאיבר המין ובסימנים של דלקת בדרכי השתן, כמו צריבה ודחיפות במתן שתן. בהמשך עלולה להתפתח דלקת באיברי המין התחתונים כמו צוואר הרחם, דלקת של החצוצרות ודלקת כרונית של האגן עם יצירת מורסות, הפלות חוזרות, הריונות מחוץ לרחם והפרעה בפוריות.
לדבריו, נשים מגיעות פעמים רבות לרופא מפני שהן סובלות מצריבה במתן שתן, אבל בגלל חוסר המודעות, הרופאים לא עורכים בדיקת כלמידיה, לכן הן לא מקבלות טיפול יעיל. "30 אחוז מהנשים הסובלות מכלמידיה ואינן מטופלות, יפתחו דלקת של האגן. שיעור ניכר מהן יפתחו בעיות פוריות הקשורות בחסימת החצוצרות", מסביר ד"ר לוי.
פרופ' מוטי חלק, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, אומר כי "כלמידיה עלולה לגרום נזק חצוצרתי, ובהמשך להיריון חצוצרתי שאם לא תופסים זאת בזמן ומפסיקים, עלול להביא למותה של האישה". מה שכאמור, אפשר למנוע. "זו מחלה שאפשר לטפל בה בצורה פשוטה וזולה, אבל כשלא מגלים אותה ומגיעים מאוחר מדי, לא תמיד נותר מה לעשות", אומר ד"ר סרוגו.
מחקר גדול שנעשה בארצות הברית גילה שאבחון מוקדם של כלמידיה וטיפול מתאים, מקטין פי ארבעה את הסיכון להתפתחות הסיבוכים הכרוניים של המחלה בקרב נשים. "בכלמידיה אפשר לטפל באמצעות טיפול אנטיביוטי פשוט וזול, אבל אנשים לא נבדקים", אומר ד"ר לוי, "הבעיה היא שהתסמינים מתגלים שנים אחרי ההדבקה, ואז הם כבר מתבטאים בסיבוכים קשים".
מקרים רבים של המחלה מתגלים כאשר אנשים מגיעים לטיפולי פוריות. "בעיות פוריות רבות קשורות לכלמידיה, כמו גם למחלות אחרות המועברות במגע מיני. סביר להניח כי חלק מהעלייה בשכיחות בבעיות פוריות קשורה גם בעלייה בשכיחותן של מחלות המועברות במגע מיני", מסביר ד"ר לוי.
הנתונים של משרד הבריאות נראים לכאורה מרגיעים. במשרד מסבירים כי יש חובת דיווח על כל מקרה של זיהום כלמידיה. בכל שנה מדווחים בממוצע כ - 200 מקרים של כלמידיה. בשנת 2004 דווח על 225 מקרים, ב - 2005 דווח על 183 מקרים, ובר2006 התגלו 181 מקרים.
מומחים למחלות זיהומיות מסבירים כי אין קשר בין הנתונים למה שקורה בשטח. "נתוני משרד הבריאות הם ממש קצה הקרחון למה שקורה בארץ. בפועל זה הרבה יותר שכיח. רוב הנדבקים הם צעירים, בני נוער שיש להם ריבוי בני זוג, חיילים וסטודנטים, אבל רובם כלל לא נבדקו", טוען ד"ר סרוגו.
ד"ר סרוגו מספר לדוגמה על מחקר שנערך בשנת 2003, בשיתוף פעולה בין הצבא לבית החולים בני ציון.
במסגרת המחקר נבדקו 708 חיילות שפנו למרפאת נשים לקבלת גלולות או לבדיקה גינקולוגית שגרתית. אף אחת מהן לא סבלה מסימנים שיכלו להר עיד על זיהום. "התברר כי אצל 3.2 אחוזים מהחיילות נמצא חיידק הכלמידיה. כלומר אחת מתוך 30 חיילות נושאת את החיידק ללא כל תסמינים.
הסכנה היא שהן עלולות להדביק את בני זוגן ויכולות בעתיד לפתח סיבוכים". בארצות הברית צעירות מגיל 25 עוברות בדיקת סקר לכלמידיה אחת לשנה. "בארצות הברית יש בכל שנה יותר מארבעה מיליון מקרים חדשים של כלמידיה", מספר ד"ר סרוגו.
"הסיבה היא שחלק מהצעירים הפעילים מאוד מינית לא מקפידים על שימוש בקונדום. המנהגים המיניים שלנו דומים מאוד למנהגים שם. סביר להניח שגם אצלנו מדובר במספרים גבוהים, גם אם לא ברמות כאלה, אבל אנחנו פשוט לא מודעים. אם תהיה מודעות ויותר אנשים ייבדקו, נראה את המספרים האמיתיים".
בעיית המודעות לכלמידיה מתסכלת מאוד את המומחים. עם זאת, לא כולם מסכימים שהפתרון הוא בדיקת סקר שנתית שיעברו כל הצעירות כמו בארצות הברית.
"אנחנו צריכים לאמץ את ההחלטות של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית, כי האוכלוסייה שלנו הולכת ונעשית דומה יותר ויותר לאוכלוסייה שם", אומר פרופ' חלק, "הדבר חשוב מכיוון שמצד אחד יכולות להיות לכלמידיה תוצאות הרסניות לפוריות האישה, לבריאותה ולחייה, ומנגד הבדיקה והטיפול קלים מאוד. יש להקצות תקציבים לפחות לסקירת האוכלוסייה שבסיכון", הוא מוסיף. "יש להציע בדיקת סקר לכל אישה בגיל הפוריות המקיימת יחסי מין לא מוגנים עם יותר מפרטנר אחד", מסכים ד"ר לוי.
אבל משרד הבריאות ומומחים אחרים טוענים כי בדיקת סקר שנתית מיותרת לחלוטין. "אני בעד ערנות של הרופא לכל אישה שמגיעה, ולא לבדיקת סינון", אומר פרופ' אליעזר שלו, יושב ראש האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ומנהל המערך הגינקולוגי בבית החולים העמק, "התועלת בבדיקת סינון למחלה זו היא שולית".
"עדיין אין לנו די נתונים על שכיחות כלמידיה כדי לדעת אם זה מצדיק בדיקות סקר. צריך לבצע מחקרים לשכיחות אפידמיולוגית, ואז לעשות חישוב של עלות מול תועלת, ולהחליט אם יש צורך בבדיקות שנתיות. בינתיים אני מעודד בני נוער פעילים מבחינה מינית לעשות מין בטוח, ולפנות לבדיקה", מסכם ד"ר סרוגו.
נא להמתין לטעינת התגובות
