עובר בירושה
רגע לפני הכניסה להריון פותחים זוגות רבים במרתון בדיקות. אילו מחלות גנטיות ניתן לאבחן? האם הן מסוכנות? וכשההורים נשאים, מה הסיכוי שהתינוק יוולד חולה? פרק ב' בסדרת כתבות
רוב המחלות התורשתיות הניתנות לאבחון בבדיקות הסקר הן מחלות רסציביות - כלומר, שני בני הזוג צריכים להיות נשאים של הגן על מנת להעביר אותו לילדם. לפיכך, בתחילה נבדק רק אחד מבני הזוג, באם הוא נמצא כנשא - נבדק גם בן הזוג השני. כאשר שני בני הזוג אותרו כבעלי פוטנציאל להעביר מחלה תורשתית כלשהיא, קיים סיכון של 25% ללידה של ילד חולה.
המחלות הגנטיות טומנות בחובן שלל סכנות ומכשולים העלולים לעמוד בדרכו של הילד במשך כל חייו ואף לגרום למומים מולדים, מוות מוקדם ועוד שלל סכנות שישפיעו לא רק על עתיד הילד, אלא גם על הוריו ומשפחתו הקרובה. הנה סקירה של סוגי המחלות הגנטיות, מידת הסיכון להעביר אותן בירושה והשכיחות שלהן באוכלוסיה.
מחלה תורשתית הפוגעת בעיקר בתפקוד הריאות והלבלב. החולים סובלים מבעיית ריאות כרונית, קשיים בעיכול ובספיגת המזון וסכרת. תוחלת החיים
גורמת לפגיעה במערכת העצבים האוטונומית, ומתבטאת בהפרעות במערכת העיכול עם הקאות חוזרות ורגישות מופחתת לכאב. בנוסף, ייתכנו ליקויים בוויסות חום הגוף, העדר דמעות ופגיעה בקרנית, דלקות ריאה חוזרות, עקמת, עוות פרקים וקושי בהליכה. רוב החולים נפטרים בגיל 20-40 מסיבוכים ריאתיים של המחלה. נפוצה בעיקר ביהודים ממוצא אשכנזי בשכיחות של 1:30 ונדירה יותר ביוצאי הבלקן (תורכיה, בולגריה, יוון ומדינות יוגוסלביה לשעבר).
מחלה ניוונית של המוח. סימני המחלה הראשונים הינם רפיון שרירים והתקפי אפילפסיה המופיעים כבר בגיל 2-4 חודשים. בשלב מאוחר יותר באה לידי ביטוי בפיגור מוטורי ושכלי קשה ביותר והחולים נפטרים לרוב עד גיל 3 שנים. שכיחות הנשאים אצל אשכנזים היא 1:60. הבדיקה מבוצעת כיום בזוגות כאשר שני בני הזוג הם ממוצא אשכנזי או אשכנזי באופן חלקי.
סימניה העיקריים של מחלה זו הם מומים בגפיים, אנמיה קשה ונטייה מוגברת לגידולים סרטניים, עקב שבירות מוגברת של הכרומוזומים. בנוסף, חלק מהחולים נמוכים ובעלי היקף ראש קטן ופיגור שכלי. סוג C של המחלה שכיח באשכנזים ושיעור הנשאות של מוטציה הינו 1:89 . סוג A של המחלה שכיח ביהודים ממוצא מרוקאי ושיעור הנשאות של המוטציה הנבדקת בסקר הינו 1:100. סוגים אחרים מופיעים בעדות אחרות, אך הם יותר נדירים .
מחלה הגורמת בין היתר, למשקל לידה נמוך ובהמשך לקומה נמוכה, עקרות, רגישות יתר לשמש, ונטייה לגידולים סרטניים בגיל צעיר. תוחלת החיים היא כ- 40 שנה. המחלה תוארה רק ביהודים אשכנזים, כאשר שיעור הנשאות הינו 1:100.
משמעותה של המחלה היא אגירה של שומנים במוח. הסימנים מתחילים בגיל הילדות. מתבטאת בהפרעה בגדילה, הגדלת כבד וטחול, פיגור שכלי, שיתוק ואפילפסיה. תוחלת החיים של הלוקים בה מגיה בדרך כלל עד 3 שנים בלבד. שיעור הנשאות אצל אשכנזים הינו 1:90.
מחלה ניוונית קשה של המוח שסימניה העיקריים הם פיגור שכלי, איחור בהתפתחות מוטורית והפרעות קשות בראייה כתוצאה מעכירות בקרניות וניוון רשתית הגורמים במקרים רבים לעיוורון מוחלט. סימניה הראשונים מופיעים כבר לפני גיל שנה. שיעור הנשאות של מוטציה בגן אצל אשכנזים היא 1:100.
החולים נולדים חרשים ובמהלך העשור השני לחיים מתחיל תהליך פרוגרסיבי של ירידה בראיה (רטיניטיס פיגמנטוזה) המביא לעיוורון. קיימות מספר תת קבוצות של תסמונת זו השונות זו מזו בדרגת החומרה, אולם סוג 1 הנו החמור מביניהם. שיעור הנשאות המשוער של מוטציה בגן אצל אשכנזים הינו כ - 1:100 .צורות אחרות של תסמונת אשר תוארו בעדות אחרות וחלקן ניתנות לאבחנה.
סימנים הראשונים של נמחלה מתחילים בשנה הראשונה לחיים וכוללים ירידות חדות ברמת הסוכר בדם, הפרעות קרישה והגדלת כבד. סבוכים מאוחרים יותר צפויים במעי, בכליות, בעצמות וגידולים בכבד. שכיחות המוטציות באוכלוסיה הלבנה בעולם הינה 1:130 ואצל יהודים ממוצא אשכנזי שכיחותה כ 1:100 .
הידרדרות נוירולוגית, חמצת מטבולית ושתן בעל ריח דומה לסירופ מייפל הם הסימנים הראשונים של מחלה זו. ללא טיפול הילדים מתים כבר בגיל חודש. דיאטה דלה בחומצות אמינו מסויימות מצליחה לעצור את התקדמות המחלה אבל לא לרפא נזק שכבר נגרם. שכיחות המוטציה הנבדקת היא 1:113 ביהודים ממוצא אשכנזי.
מחלה המתבטאת בניוון שרירים מתקדם אשר סימניה יכולים להופיע החל מהלידה ועד העשור השני לחיים.ישנם מספר גנים הגורמים למחלה. בחלק מהמקרים ההורשה אוטוזומלית דומיננטית, בסיכון של 50% להעברת גן פגום ובאחרים ההורשה אוטוזומלית רצסיבית ואז סיכון הימצאות המחלה בצאצאים הוא 25%. בקרב יהודים ממוצא אשכנזי מוכרת מוטציה המועברת בהורשה רצסיבית. שכיחות הנשאים הינה 1:108
מחלה זו, בצורותיה הקשות, מתאפיינת ע"י פגיעה קשה בכבד בתקופת הילדות העלולה להגיע עד לאי ספיקת כבד קשה וכן מחלת ריאה משמעותית. שיעור הנשאים של מוטציה בגן באשכנזים הינו 1:92 אך דווחה גם באנשים ממוצא אחר.
האטקסיה טלנגיאקטזיה מתחילה בגיל הילדות בהפרעות בתנועה עם קושי בשיווי משקל. בהמשך מופיעה הרחבה של כלי דם בעיניים ובעור (טלנגיאקטזיה). לחולים במחלה יש סיכון מוגבר לגידולים סרטניים ופגם במערכת החיסונית הגורם לנטייה לדלקות ריאה חוזרות. המחלה תוארה בשכיחות מוגברת ביהודים ממוצא צפון אפריקאי (במיוחד מרוקו, טוניס). מעריכים כי בקרב יהודים ממוצאים אלו אחד מתוך 40-80 איש נושא גן פגום למחלה זו.
מתחילה להתבטא בילדות בירידה חדה ברמת הסוכר בדם, הפרעות עיכול, עיכוב גדילה והגדלת כבד. חומרת המחלה שונה בין חולים ולעיתים יש שיפור בחומרה בגיל ההתבגרות. במקרים אחרים מופיעים סימפטומים של חולשת שרירים אצל מבוגרים. המחלה תוארה ביהודים ממוצא צפון אפריקאי, במיוחד מרוקו וטוניס, בהם שיעור הנשאים מוערך כ- 1:35.
מחלה תורשתית קשה שסימניה העיקריים מתחילים בסביבות גיל שנה. המחלה גורמת להידרדרות נוירולוגית קשה ופיגור שכלי .המחלה מביאה לרוב למוות בסביבות גיל 3-5 שנים. המחלה שכיחה ביהודים ממוצא תימני, במיוחד מאזור חבן. שכיחות הנשאים היא 1:50 תימנים ו- 1:17 חבנים. בכל החולים אובחנה מוטציה אחת והיא שנבדקת בבדיקת הסקר.
סימניה הם בין היתר ניוון עצב הראיה עם ליקוי ראיה ובעיות נוירולוגיות המתחילות בגיל הילדות ומתבטאות בהפרעות תנועה ושיווי משקל. הממצאים נוטים להחמיר עם הזמן. המחלה מופיעה ביהודים ממוצא עירקי ושכיחות הנשאים היא 1:40 לערך. בכל החולים תוארה מוטציה זהה.
מדובר במחלה הגורמת לניוון שרירים המתחיל ברוב המקרים בעשור השני או שלישי לחיים ומתבטא בחולשה מתקדמת של גפיים וחגורת כתפיים. המחלה שכיחה במיוחד ביהודים ממוצא לובי(טריפוליטאי). שכיחות הנשאים בלובים היא 1:10 לערך, ובכל החולים זוהתה מוטציה זהה.
גורמת להגדלה מואצת של הקף הראש במהלך השנה הראשונה לחיים, מלווה בהתדרדרות נוירולוגית, הגורמת להליכה לא יציבה. רוב החולים מפתחים גם אפילפסיה עם פגיעה בחומר הלבן של המוח. ההתדרדרות בד"כ איטית ובחלק מהמקרים אין פגיעה קוגניטיבית. המחלה שכיחה במיוחד ביהודים ממוצא לובי. שכיחות הנשאים בלובים היא 1:40.
מחצית המקרים בהם קיימת חרשות גנטית נגרמים מפגם בגן קונקסין 26. אצל אשכנזים דווחה נשאות של מוטציה בגן ב- 5% מהאוכלוסיה אך קיימות מוטציות גם בבני עדות אחרות. שילוב של מוטציה בקונקסין 26 עם חסר בגן לקונקסין 30 גורמת גם היא לחרשות ולכן הבדיקה כוללת שלילת מוטציות שכיחות בקונקסין 26 וחסר בקונקסין 30 .הבדיקה מבוצעת לזוגות בהם כל אחד מבני הזוג ממוצא אשכנזי מלא או חלקי, אך ניתנת לבדיקה גם באנשים בני מוצא אחר. במשפחות בהן קיימים קרובים הסובלים מחרשות יש להקפיד לבצע בדיקות אלה.
תסמונת ה- X השביר היא אחד הגורמים השכיחים ביותר לפיגור שכלי משפחתי. מאפייני התסמונת העיקריים הינם: פיגור שכלי, מראה פנים טיפוסי לתסמונת ואשכים מוגדלים - אצל בנים. שכיחות פיגור שכלי כתוצאה מהפגם היא כ- 1 ל 4000 בקרב בנים ו- 1ל 8000 אצל בנות. שכיחות נשאיות הגן לפי מחקרים שונים היא אישה אחת מתוך 157 נשים . אישה נשאית הינה בריאה, אך נושאת את הפגם באופן סמוי ועלולה ללדת ילד חולה ולכן, בכל מקרה של נשאות אצל אישה, מומלץ לבצע אבחון טרום לידתי אם ידוע על מקרה של פיגור שכלי ,הפרעות למידה, אוטיזם או PDD במשפחה המורחבת, יש להקפיד במיוחד על ביצוע הבדיקה.
ה-SMA היא מחלה חמורה הגורמת לחולשת שרירית פרוגרסיבית ונגרמת בשל ניוון תאי עצב מוטוריים בעמוד השדרה. SMA הינה מחלה אוטוסומלית רצסיבית, כלומר - היא מועברת רק במקרה ששני ההורים נשאים. המחלה מתבטאת בכך שהתינוק אינו מסוגל להרים את ראשו ובאיחור בהשגת אבני דרך התפתחותיות. ייתכנו גם קושי באכילה ובליעה, וחולשה כללית בגפיים ובשרירי בית החזה. התקדמות המחלה הינה מהירה, ולרוב הילדים נפטרים בגיל מוקדם.
קיימים מספר תת סוגים של המחלה, הנקבעים לפי זמן הופעת הסימנים ולפי חומרת המחלה. הצורה השכיחה ביותר היא TYPE I - Werdnig Hoffmann Disease, ושכיחותה כ-1 ל-6,000 לידות. האבחון נעשה בדרך כלל לפני גיל שישה חודשים.
ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים, מומחה בהמטולוגיה ואונקולוגיה של ילדים, המרכז לבריאות הילד (ארמון), חיפה. משתלם במכון הגנטי ברמב"ם
נא להמתין לטעינת התגובות
