מדריך לאיתור מטפל משלים (ולא מכשף)
אחד מ-5 ישראלים קיבל בשנה האחרונה טיפול ברפואה משלימה, אבל לא ברור עד כמה הוא אפקטיבי: בדקנו איך בדיוק אפשר לוודא שהרופא הסיני, ההומאופת או המעסה יודע מה הוא עושה
עד מהרה, הסתבר שהטיפול לא הסתכם בכפות הרגליים של יעל, אלא חדר גם לתחומים אחרים בחיים. "היא הייתה מדברת איתי על הקשר בין הנפש לגוף והשיחות התחילו לתפוס מימד הרבה יותר אישי. הייתי מספרת לה על החיים שלי והיא הייתה נותנת לי עצות בנושאי תזונה, פעילות גופנית וזוגיות, חלקן הגיוניות יותר וחלקן פחות, הייתה לה שאיפה להיות מורה רוחנית שלי, ובמשך תקופה די ארוכה זה מה שהיה".
לאחר שהתפטרה יעל מעבודתה בעצת המטפלת ובעקבות מתחים מצטברים בחיי הזוגיות, החליט החבר של יעל לברר אודות הכשרתה של הגורו המסתורית. התוצאות היו מעניינות. "מסתבר שההכשרה המקצועית שלה הגיעה מכמה חודשי קורס אצל אדם פרטי שלא שייך לשום מוסד מוכר, חוץ מזה, כל שאר הדיבורים היפים שלה על נושאי תזונה ופסיכולוגיה התבססו על מידע שלקחה מהאינטרנט".
למרות שהסיפור של יעל נשמע קיצוני, מסתבר שישראלים רבים המטופלים ברפואה משלימה אינם יודעים מהי ההכשרה של האדם שבידיו הם מפקידים את גופם. מסקר שנערך לאחרונה על ידי "מזרח מערב המרכז לרפואה סינית קלאסית", עולה כי 15 אחוז מתושבי ישראל קיבלו בשנה האחרונה טיפול ברפואה משלימה כגון דיקור, עיסוי או צמחי מרפא. עם זאת, לא בטוח שהטיפול היה באמת יעיל. 43 אחוז מהם לא יודעים אם מי שמטפל בהם הוא באמת מומחה כפי שהוא מציג את עצמו.
הסקר נערך באמצעות מכון מרקט ווטש בקרב 500 גברים ונשים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, והוא מעלה בנוסף כי האוכלוסייה המטופלת והמודעת ביותר הם בני 65 ומעלה. 21 אחוזים מהם קיבלו טיפול משלים בשנה האחרונה, 83 אחוזים
המצב אצל בני הדור הצעיר יותר אינו ממש מזהיר: 15 אחוזים מטווח הגילאים 18-24 עברו טיפול משלים בשנה האחרונה, אך רק 31 אחוזים מתוכם ביררו מראש את פרטי הכשרת המטפל. גם כ-15 אחוז מבני 25-44 קיבלו טיפול משלים אך רק חצי מהם יכולים להגיד לכם באיזה מוסד וכמה זמן למד המטפל שלהם.
בישראל החלו גורמים שונים לקדם חקיקה שתקבע את הליכי ההכשרה והרישוי בענפי הרפואה המשלימה, אך לפי שעה ובניגוד למדינות אחרות בעולם, אין חוקים מוגדרים בנושא. דבר זה מותיר מרחב תמרון לאנשים שאינם מקצועיים, שאין להם מספיק ניסיון ואולי אף כאלה שמזהים הזדמנות לעשות כמה שקלים על חשבונם של אנשים המבקשים טיפול.
"חוסר המיסוד הקיים בארץ מהווה בעיה לא קטנה", אומר דוד פרלה, בעל תואר שני ברפואה סינית מסורתית ואחראי על רפואה סינית במחלקת עור, תל השומר. "במדינות אחרות, נושא הרפואה המשלימה נחשב לנושא רפואי לכל דבר והמתמחים בו עוברים בחינות שנקבעות לפי משרד הבריאות, כך ניתן למדוד את יוקרתם וערכם של בתי ספר בתחום, לפי אחוזי העוברים את הבחינות".
רוני ספיר, המנהל האקדמי של "מזרח מערב" מסביר כי כל טיפול הכולל מגע והמלצות רפואיות מצריך מסלול לימודים הכולל לימודי פיזיולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה, רפואה מערבית והתמחות ברפואה משלימה.
"ניתן למצוא אנשים שרמת המקצועיות שלהם גבולית בכל תחום", מסבירה חגית גדסי, מנהלת מקצועית של בית הספר 'מירב' ללימודי רפואה משלימה של 'מכבי טבעי' וללימודי המשך של האוניברסיטה הפתוחה. "בוודאי כשמדובר בתחום פרוץ אשר לא מוגן במלואו על ידי חקיקה".
"כאשר מגיעים למטפל חדש ולא מוכר יש לשים לב לאופן התשאול הראשוני המקדים כל טיפול שהוא",
אומר ספיר. "על התשאול להיות מקיף ונרחב. מידע אודות העבר הרפואי, סגנון החיים והרגלי התזונה מהווים בסיס לכל טיפול. יש לזכור כי גם טיפול מגע חד פעמי עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ועל המטפל לדעת בדיוק מה הוא עושה."
פרלה מסכים ומציין שחובה על המטופל לבדוק תעודות המאשרות שהמטפל קיבל את ההכשרה המקצועית אותה הוא מגיש. "במהלך הלימודים של רפואה סינית, למשל, נחשפים להרבה חומרים שעוסקים גם ברפואה מערבית ומסייעים להכשרתו של המטפל. אם למטפל קיימת תעודה ממדינה זרה, ניתן לברר בקלות האם במדינה זו ישנה הסמכה של מטפלים משלימים על ידי משרד הבריאות המקומי".
"יש צורך לבדוק אם בית הספר בו למד המטפל הוא מוסד מוכר. איגודים מקצועיים בתחומי הרפואה המשלימה קובעים קריטריונים גבוהים בתחום ובתי הספר המוכרים עומדים בקריטריונים אלו, מומלץ לבחור מטפל שלמד בארגון או במוסד המשתייך לרשות אקדמית. כדאי גם לבדוק אם המטפל רשום באיגוד המטפלים, למרות שקיימים גם מטפלים מצויינים ובעלי ניסיון שאינם משתייכים לאיגוד".
"חשוב מאוד לעמוד על מספר שנות הלימוד של המטפל", מפרטת גדסי. "על מנת לעסוק ברפואה סינית צריך אדם להשלים ארבע שנות לימוד, בשביל רפלקסולוגיה ועיסוי רפואי מומלץ לגשת למטפל שהשלים שתי שנות לימוד, למרות שגם לאחר שנת הלימודים הראשונה מקבלים התלמידים תעודה לטיפולי ספא, המאפשרים לטפל באנשים בריאים ללא בעיות רפואיות. בתחום השיאצו ניתן להתחיל לתת טיפולים לאחר שנתיים של הכשרה, אותו דבר תקף לתחום מגע אחר- הטווינא. פרט לכך, כל מי שלא קיבל הכשרה מסוימת לעבוד עם נפשו של אדם, שלא יעשה זאת".
"מטפל בהומאופתיה קלאסית צריך להיות רשום באגודה להומאופתים", מסביר יונתן קדם, מנהל מרכז אדיב להומאופתיה קלאסית. "יש לשים לב כי גם רופא (MD) המציג עצמו כהומאופת צריך להיות רשום באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית. זה מבטיח שהוא למד הומאופתיה בבית ספר מוכר וסיים את מטלותיו ועמד בכל דרישות האגודה. לקוח המגיע לרופא האומר לו שסיים שנה שלישית של לימודי הומאופתיה צריך להרים גבה. לימודי הומאופתיה לרופאים הם לא פחות משלוש שנים כולל סטאז'.