כך תבדקו את הבדיקה
בדיקות הדם כוללות נתונים שיכולים להסביר לנו מה מצבנו, אבל רוב הזמן אנחנו לא מצליחים להבין מה הן אומרות. מדריך: איך לפענח את העובדות שמאחורי המספרים
בדיקות הדם מאפשרות לנו לדעת אם אנו סובלים מזיהומים, אם יש לנו מחסור בוויטמין מסוים או עודף כולסטרול - דברים שחלק מאיתנו היו מקפידים לשפר, אם רק היו יודעים על מצבם. פעמים רבות רופא המשפחה לא עובר עם החולים על כל פרט בתוצאות. לכן בעזרתם של ד"ר יעקב דרייהר, מומחה לרפואה פנימית ב"שירותי בריאות כללית" וד"ר ורדה דויטש, מנהלת המעבדה ההמטולוגית במרכז הרפואי תל-אביב, מצאנו הסבר פשוט לכל בדיקה.
רגע לפני מבהירים המומחים כי יש מספר דברים שצריך לדעת: "צריך להבין שלא תמיד יש משמעות לחריגה בודדת מטווח הנורמלי בבדיקות, וזה משתנה מאדם לאדם ובהתאם למצב. צריך לראות את ההקשר הכולל. בנוסף, למעבדות שונות יש טווחים שונים שמוגדרים כטווח תקין", מסביר ד"ר דרייהר.
"לא תמיד לחריגה מהטווח יש משמעות רפואית. יש חריגות שדורשות טיפול מידי ויש חריגות חסרות משמעות או שרק דורשות שיפור באורך החיים". ד"ר דויטש מוסיפה כי "צריך לקחת גם בחשבון, שאם יש תוצאה חריגה עם משמעות רפואית שיכולה לסמן מחלה, יש מקום לחזור ולבצע שוב את הבדיקה".
הטווח התקין: decaliter.per.milligram.) 60-100mg/dL )
אם רמת הסוכר נמוכה מדי - רוב הסיכויים שאין בעיה אמיתית ושהתוצאה קשורה לבעיה טכנית בבדיקה. אם רמת הסוכר גבוהה מ-126 זה עלול להצביע על חשד לסוכרת. ערכים בטווח של 100 עד 126
הטווח התקין: 5-250ng/mL.
אם התוצאה נמוכה מהטווח, המשמעות היא שיש כנראה חוסר ברזל במחסנים שיכול לגרום לאנמיה (חסר דם) ולכן גם לסחרחורות, חולשה, כאבי ראש, עייפות ודפיקות לב.
הטווח התקין: 10-50mg/dL
תוצאה גבוהה מהטווח מעידה על בעיה אפשרית בכליות או התייבשות. תוצאה נמוכה היא נדירה וחסרת משמעות.
הטווח התקין: 0.4-1.1mg/dl
אם התוצאה גבוהה מהטווח לרוב זה אומר שתיתכן בעיה בכליות או התייבשות. תוצאה נמוכה היא נדירה ולרוב נמצאת אצל קשישים או אנשים רזים במיוחד, אבל היא חסרת משמעות.
הטווח התקין: 2.5-6mg/dl
החומצה נוצרת מפירוק של מרכיבי הגרעין בתאים, ותוצאה מעל הטווח עלולה לגרום לבעיות בכליות או במפרקים, אבל אם יש ערך גבוה מהטווח ללא שום תופעות גופניות, אין צורך בטיפול. אין משמעות לערך נמוך.
הטווח התקין: 135-145meq/l
עודף נתרן, מלח שנמצא בדם ואחראי לשמירה על איזון הנוזלים בתאים ובדם, יכול להצביע על התייבשות. חריגה משמעותית היא מסוכנת. כשהנתרן נמצא מתחת לטווח, המשמעות היא שיש עודף נוזלים בגוף, או שזה נובע מהשפעה של תרופות מסוימות, בעיה בבלוטת התריס או בבלוטת יותרת המוח.
הטווח התקין: 3.5-5mg/dl
אשלגן הוא המלח שאחראי לפעילות החשמלית התקינה של מערכות בגוף וכל חריגה, לשני הכיוונים, יכולה להיות מסוכנת מאוד. חריגה שכזו עלולה להשפיע על הפעילות החשמלית של הלב, בעיקר למי שלוקח תרופות ללחץ דם, או שיש לו בעיה בכליות. יש סיבות רבות לחריגות בערכי האשלגן, כולל תופעות לוואי של תרופות, מחלות כליה, בעיות באיזון הורמונים ועוד.
הטווח התקין: 2.7-4.5mg/dl
לרוב אין משמעות לחריגה ברמת הזרחן, שהוא אחד המלחים בדם הקשור למערכת הסידן והעצמות, אלא אם כן יש מחלה ידועה. גם צום קצר יכול להביא לשינוי שכזה.
הטווח התקין: 8.5-10.5mg/dl
חריגה לשני הכיוונים יכולה להעיד על בעיה בעצמות, בכליות ועל מחלות נוספות. חשוב להבין כי רמת הסידן שנמצאת בדם לא משקפת את מאגרי הסידן בעצמות ולכן גם אם רמת הסידן נמצאת תקינה, זה לא אומר שאין מחסור של סידן בעצמות.
הטווח התקין: מתחת ל-200mg/dl
היום כמעט לא מתייחסים לרמה הכללית של הכולסטרול, אלא לכולסטרול HDL ו - LDL בנפרד.
הטווח התקין: 40-120mg/dl
תפקידו לפנות עודפי שומן שעלולים לגרום לט ?רשת בכלי הדם ולכן כמה שיותר גבוה זה יותר טוב. בין 40 ל- 50 זו רמה סבירה, ומעל 50 נחשב כבר לרמה טובה מאוד. HDL מתחת לטווח עלול להגדיל את הסיכון למחלות לב וכלי דם. למי שיש רמות נמוכות כדאי להקפיד על תזונה נכונה, לעשות יותר פעילות גופנית ולרדת במשקל.
הטווח התקין: 50-130mg/dl LDL
סותם את כלי הדם ולכן כמה שיותר נמוך זה יותר טוב. לכל אוכלוסייה יש יעד שונה בכולסטרול. רמת ה- LD הרצויה לאנשים בריאים היא מתחת ל-130 .130-160 זה גבולי, ומעל 160 מגביר סיכון למחלות לב וכלי דם. לאנשים עם גורמי סיכון נוספים למחלות לב, גם ערכים נמוכים יותר עלולים להיות מסוכנים. כולסטרול LDL גבוה דורש שינוי באורח החיים ולעתים טיפול תרופתי.
הטווח התקין: 10-200mg/dL
רמה גבוהה של טריגליצרידים, שהם שומנים בדם, מהווה סיכון למחלות לב וכלי דם. 150-200 זו למעשה רמה גבולית ויותר מ-200 זו רמה גבוהה מדי.
הטווח התקין: 35-147IU/L
מלבד בכבד, החומר נמצא גם בעצמות ובשליה. הימצאותו בדם יכולה להעיד על בעיה בכבד, כנראה חלק מהתאים נהרסו והתוכן שלהם "דלף" לדם. לחריגה קטנה אין תמיד משמעות, אבל רמה גבוהה יכולה להעיד על מחלה בכבד או בעצמות. בהיריון רמה גבוהה היא בעצם תקינה, מכיוון שהחומר מצוי גם בשליה.
הטווח התקין:35IU/L
בעיה בכבד עשויה לגרום לנזק לחלק מהתאים שבו, ולתוכן שלהם "לדלוף" לדם. רמה גבוהה שנמצאת בדם יכולה להעיד על מחלדה שמקורה בכבד, לדוגמה צהבת.
הטווח התקין:0-31IU/L
רמה גבוהה יכולה להעיד על מחלה שמקורה בכבד, לדוגמה צהבת, שכן כנראה חלק מהתאים בו נהרסו והתוכן שלהם "דלף" לדם.
הטווח התקין: 0.1-1.1mg/dl
ערכים גבוהים מדי מעידים על פי רוב על בעיה בכבד, דוגמת צהבת.
הטווח התקין: (150-750pg/mL(picogram per milliliter
רמה נמוכה של הוויטמין, שחיוני לייצור כדוריות דם אדומות ולפעילות תקינה של המוח, יוכלה להיות בגלל מחסור ב-B12 בתזונה (לרוב אצל מי שלא אוכל מספיק בשר). מחסור בוויטמין יכול לגרום לאנמיה (חסר דם) ולבעיות במערכת העצבים. אם התוצאה גבוהה מהטווח זה לרוב מפני שמקבלים טיפול של B12 באמצעות זריקות.
הטווח התקין: (5-17ng/ml (nanograms per milliliter
חומצה פולית היא ויטמין שמקורו בצומח, והוא חשוב לייצור כדוריות דם אדומות ולמניעת מומים בעובר בקרב נשים בהיריון. תוצאה גבוהה מהטווח לא מעידה על בעיה, אולם תוצאה נמוכה יכולה להעיד על אנמיה. ניתן לשפר זאת באמצעות תזונה נכונה.
הטווח התקין: 0.4-4.0mIU/L
אם התוצאה גבוהה מהטווח ככל הנראה הגוף משחרר יותר הורמון במטרה להפעיל את בלוטת התריס מפני שיש תת פעילות שלה. תוצאה נמוכה יכולה להיות קשורה לכך שיש פעילות יתר של בלוטת התריס. יחד עם זאת פעמים רבות יש חריגות קלות, בעיקר כלפי מעלה שאין להן משמעות.
הטווח התקין: 6-8.8g/dl
כמות חלבון גבוהה מהטווח יכולה להעיד על בעיות בדם כגון מחלות של מערכת החיסון ומחלות ממאירות. חלבון נמוך מדי יכול להיות קשור למצבים של תת תזונה. לרוב לא מתייחסים לכמות החלבון הכולל בבדיקות אלא לשני סוגי החלבון שמפורטים בשתי הבדיקות הבאות.
הטווח התקין: 3.0-5.4g/dl
אלבומין הוא החלבון העיקרי בדם, המיוצר בכבד מחומרים שהתקבלו מהמזון, ורמה נמוכה שלו יכולה להיות תוצאה של תת תזונה. אם הוא נמוך מהטווח יכול להיווצר מצב בו הגוף מפרק את החלבונים ממנו הוא בנוי, ואז מתפרקות רקמות שריר. לרמה גבוהה אין משמעות.
הטווח התקין: 2.0-3.5g/dl
הגלובולין , שהם כל החלבונים מלבד אלבומין בעיקר כאלו של מערכת החיסון, צריכים להיות נמוכים מרמת האלבומין. אם הרמה גבוהה זה עלול להיות קשור לבעיות של מערכת החיסון או מחלות ממאירות.
הטווח התקין: 37-145mcg/dl
ברזל חשוב ליצירת תאי דם אדומים, ורמה נמוכה עשויה לגרום לאנמיה ולכן לסחרחורות חולשה, כאבי ראש ועייפות. הימצאות קרוב לגבול התחתון של הטווח התקין יכולה להיות שלב לקראת מחסור בברזל, ולכן חשוב להקפיד על אכילת מזון המכיל ברזל.
הטווח התקין: 200-400mg/dl
כשהחלבון גבוה זה אומר שהגוף מחפש דרכים לקלוט ברזל בגלל מחסור שלו בגוף. תוצאה מעל 300 יכולה להעיד על תחילתו של מחסור בברזל, ואולי כדאי לשפר ברזל באמצעות תזונה נכונה. כשהחלבון נמוך מהטווח אין לכך משמעות.
הטווח התקין: נשים- 12.1-15.1gm/dl, גברים- 13.8-17.2
החלבון חיוני לנשיאת החמצן בגוף, ורמה נמוכה של המוגלובין יכולה להיגרם בגלל תזונה לקויה או מחלה. המוגלובין גבוה מדי עשוי להצביע על בעיה באספקת החמצן בגוף בקרב מעשנים, בעלי מחלות לב או ריאות כרוניות. כמו כן, רמה גבוהה יכולה להעיד על ייצור מוגבר של תאי דם אדומים (פוליציטמיה).
הטווח התקין: נשים 3.8-5.1mcL, גברים- 4.2-6.2mcL
תוצאה נמוכה מהטווח מראה כי אין מספיק כדוריות דם, ולכן יכולה להיות אנמיה, על פי רוב בשל מחסור בברזל. מעל הטווח עלולה להיות מחלה של עודף כדוריות דם.
הטווח התקין: נשים- 48%-36%, גברים- 52%-42%
התוצאה מעידה על היחס בין כמות התאים האדומים לנפח של הדם כולו. אחוז נמוך מהטווח מצביע על אנמיה שיכולה להיגרם בגלל תזונה לקויה או מחלה. עלייה משמעותית בהמטוקריט יכולה להצביע על בעיה באספקת החמצן בגוף בקרב מעשנים, בעלי מחלות ריאות כרוניות או מחלה של עודף כדוריות דם.
הטווח התקין: 80-100femtoliter
המשמעות של תוצאה נמוכה היא שהכדוריות האדומות קטנות, וזה יכול להעיד על חוסר ברזל, תת ספיגה של ברזל, מחלת כליות או מחלות גנטיות. תוצאה גבוהה אז כדוריות הדם גדולות מדי וזה יכול להעיד על חוסר בחומצה פולית או ויטמין B12, פעילות נמוכה של בלוטת התריס או בעיות בכבד.
הטווח התקין: 26-34picograms-per cell
תוצאה נמוכה מהטווח מאפיינת בדרך כלל אנמיה או בעיה המטולוגית אחרת. תוצאה גבוהה היא נדירה מאוד, ולרוב יידרש ייעוץ עם המטולוג.
הטווח התקין: 31-37g/dl
ירידה מהטווח יכולה להעיד על חוסר בברזל או על מחלת דם גנטית, עלייה מעידה אף היא על מחלה גנטית.
הטווח התקין: 15% -11%
תוצאה גבוהה מעידה על כך שיש גדלים שונים של כדוריות דם אדומות מה שלרוב מרמז על אנמיה, חוסר ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית או לחלופין בעיה בייצור תאי דם אדומים. לערך נמוך אין משמעות.
הטווח התקין: 150-450
התאים הללו אחראים לקרישת הדם וריפוי פצעים, ותוצאה נמוכה מהטווח עלולה להעיד על בעיה במערכת הקרישה של הדם וסיכון לדימום שיכולים להיגרם מווירוסים, בעיות במוח העצם ועוד. ערכים גבוהים יכולים לעתים לגרום לקרישותיות יתר, כאשר מספר הטסיות יכול לעלות במצבים דלקתיים כמו זיהום ובמחלות דם שונות. עודף טסיות מחייב ביקור אצל רופא שיאתר את הסיבה.
הטווח התקין: 7-11femtoliter
לרוב למרות שהנתון נמצא בטופס התוצאות, אין לו משמעות בבדיקות רגילות ומתייחסים לנתונים האחרים.
הטווח התקין: 4000-11000per MCR
מספר רב של כדוריות לבנות, אשר אמורות להילחם בזיהומים, עלול להעיד על דלקת שיכולה לנבוע ממספר גורמים, ביניהם חיידקים או וירוסים, אך עשוי לנבוע גם מהיריון או נטילת סטרואידים. תוצאה נמוכה יכולה להעיד על מחלה ויראלית.
הטווח התקין: 75% -40%
מספר רב של נויטרופילים, תאים לבנים שנלחמים בחיידקים, יכול להעיד על זיהום בחיידק. תוצאה נמוכה עשויה להעיד על וירוס, חיידק, סיבות גנטיות ומחלות אחרות. מספרים חריגים מאוד דורשים בדיקת רופא.
הטווח התקין: עד 7% או עד 700
אם אחוז התאים, אשר נלחמים בטפילים ופעילים גם באלרגיה, גבוה אולם מספרם המוחלט תקין אז אין בעיה. אם המספר המוחלט גבוה - זה יכול להעיד על בעיה אלרגית או על טפיל.
הטווח התקין: עד 2% או 200
תאים אם מספר התאים, שקשורים למצבי אלרגיה, גבוה מהטווח זה יכול להעיד על בעיה הקשורה באלרגיה. אבל זה מאוד נדיר.
הטווח התקין: 45% -20% או 1000-3500
תוצאה גבוהה מהטווח עלולה להעיד על זיהום ויראלי או מחלות אוטו-אימוניות, ואם הרמה מאוד גבוהה זה עשוי להצביע על לוקמיה. תוצאה נמוכה יכולה להעיד על זיהום ויראלי ולעתים על זיהום חיידקי.
הטווח התקין: 3%-1%
רמה נמוכה של תאי הדם הלבנים שנלחמים בזיהומים, יכול להיות גבוה במקרה של מחלת הנשיקה או במחלות ויראליות אחרות. אין משמעות לרמה נמוכה. חשוב לציין כי הטווחים משתנים לעתים בין מעבדה למעבדה, ולא כל חריגה מצביעה על בעיה בריאותית
נא להמתין לטעינת התגובות
