הפרעת מצב רוח רע לחמישית מהישראלים
מחקר ראשון מסוגו שנערך בישראל מדרג את ההפרעות הנפשיות: מדיכאון, דרך חרדה ועד להפרעה פוסט-טראומטית. החדשות הטובות: אנחנו לא שונים מאירופה. דוח לרגל שבוע בריאות הנפש
המחקר הוא חלק מפרויקט רחב של ארגון הבריאות העולמי ואוניברסיטת הרווארד, שבדק את שכיחות הסובלים מהפרעות מצבי רוח וחרדה בישראל, תוך פילוח מאפיינים סוציו-דמוגרפיים. נתוני המחקר נאספו במשך שנה, החל מחודש מאי 2003. תוצאות ראשוניות ומצומצמות התפרסמו כבר בשנת 2005, אך כעת מוצגים מלוא היבטי המחקר, כולל דיונים מעמיקים, בכתב העת של איגוד הפסיכיאטריה בישראל.
עורכי המחקר ערכו מפגשים בבתיהם של 4,895 ישראלים, שהיוו מדגם מקרי ומייצג של האוכלוסייה הישראלית. באמצעות שאלות בדקו החוקרים האם המשתתפים סובלים מהפרעות על רקע דיכאון וחרדה. לאחר שהחוקרים אבחנו שמשתתף מסוים סובל מהפרעה כלשהיא, הם בדקו עוד פרטים לגביו, על מנת להעריך את עוצמת ההפרעה. את סוג ההפרעה המדויק הם אבחנו בעזרת ה - DSM - מדריך המגדיר את התסמינים של המחלות וההפרעות הנפשיות השונות.
תוצאות המחקר התחלקו לשתי קטגוריות מרכזיות: הראשונה - האם הנבדק סבל מהפרעה על רקע מצב רוח או חרדה במהלך חייו. והשניה - האם הופיעה הפרעה כלשהי במהלך השנה האחרונה. משתתפי המחקר לא השתייכו למוסדות כלשהם, כגון בית כלא, בתי חולים או מוסדות פסיכיאטריים, דבר שכמובן מהווה השפעה על סטטיסטיות שהתקבלו.
ההפרעות שנבדקו היו דיסטמיה (צורה ממוקדת של דיכאון), דיכאון, תסמונת פוסט-טראומטית, הפרעה קוטבית (מאניה דיפרסיה), פאניקה, אגרופוביה (פחד לצאת מהבית), ושאר סוגי ההפרעות הקשורות לשינויי מצבי רוח או חרדה. יש לציין כי המחקר אינו מקיף את כל ההפרעות החרדתיות. כך למשל, אנשים שסובלים מתופעות כמו OCD (הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית) או הפרעות של חרדה חברתית (פחד קהל, פחד משימוש בשירותים במקומות ציבוריים) לא נכללו במחקר. מחצית ממשתתפי המחקר היו בני פחות מחמישים שנה, ו-35 אחוז מהם היו מתחת לגיל 35. לאוכלוסייה הערבית-ישראלית ניתן ייצוג של 13 אחוזים, וכ-40 אחוז מהנבדקים עלו לארץ ממדינות שונות.
תוצאות המחקר הראו כי כמעט אחד מכל חמישה נבדקים (17.6 אחוזים), דיווח על הפרעה במצב הרוח או הפרעה על רקע חרדה במהלך חייו. 9.7 אחוזים מהם חוו הפרעה כזו בשנה שלפני המחקר. מנתונים אלו ניתן להסיק כ-390 אלף ישראלים נמצאים במצב דומה. באופן כללי, הפרעות במצב הרוח היו נפוצות יותר מאשר חרדה.
אל המקום הראשון ברשימת ההפרעות הגיע הדיכאון המאז'ורי (כלומר, דיכאון משמעותי), כאשר 9.8 אחוזים סבלו ממנו במהלך חייהם ו-6.4 אחוזים בשנה שלפני איסוף הנתונים. הבאה התור היא הפרעת החרדה הכללית, שהופיעה בקרב 2.7 אחוזים מהאוכלוסיה.
ד"ר יצחק לבב, יועץ לענייני מחקר במחלקה לבריאות הנפש במשרד הבריאות ומעורכי המחקר, מציין כי מהמחקר עולה שחלק מהאוכלוסיה נמצאת בסיכון מוגבר לחוות את ההפרעות. כך למשל, ככל שגיל האדם צעיר יותר, עולים סיכוייו לסבול מהתופעות הללו. בנוסף, הסקר מצביע על כך שהגילאים הנפוצים ביותר להפרעות על רקע חרדה ודיכאון הם 21-35.
הסטטוס המשפחתי גם כן משחק תפקיד מרכזי, כאשר גרושים, פרודים ואלמנים נמצאים ברמת סיכון גבוהה פי שניים לחוות הפרעה מאשר אנשים נשואים. בנוסף, מהסקר עולה כי
השוואה בין תוצאות המחקר הישראלי לממצאים בכמה מדינות אירופיות חשפה עובדה שהפתיעה את החוקרים. למרות ההערכות כי אחוז ההפרעות על רקע חרדה ודיכאון בישראל יהיה גבוה יותר בשל המצב הביטחוני ותנאי החיים, השיעורים שנמצאו היו דומים לאלו של אירופה.
"כך למשל, 6.4 אחוזים ממשתתפי הסקר חוו דיכאון בשנה שלפני המחקר. בבלגיה היה שיעור ההפרעה כ- 5.8 אחוזים. בצרפת 3.6 אחוזים, בגרמניה 3.8 אחוזים, באיטליה 6.9 אחוזים, בהולנד ובספרד 4.9 אחוזים. בסך הכל, הממוצע של המדינות האירופיות עומד על 6.2 אחוזים. מעניין לציין כי בארצות-הברית שיעור ההפרעה באוכלוסיה עומד על 9.5 אחוז".
באשר לתסמונת פוסט טראומטית, שגם הצפי לשכיחות שלה היה גבוה, מתוצאות המחקר התברר כי 1.5 אחוזים מהנבדקים בארץ לקו בה במהלך חייהם, ורק 0.5 אחוזים חוו אותה בשנה שלפני איסוף הנתונים. "זהו בהחלט אחד הנתונים המפתיעים של הסקר", מסביר ד"ר לבב. "תחת המאפיינים הייחודים של החיים בישראל ציפינו שהאחוז יהיה יותר גבוה וגילינו נתונים דומים לאלו של האיחוד האירופי. על אף שיש לנו טראומות כל יום, אנחנו לא שונים באופן מהותי מהמדינות הרגועות יותר באירופה".
נא להמתין לטעינת התגובות
