קרדיולוגיית המחר כבר כאן
רפואת הלב נמצאת בתהליך מתמיד של שכלול ושיפור באמצעי האבחון, באיתור תרופות חדשות ובשיטות מתקדמות לטיפול בבעיות. מומחה סוקר את כל החידושים והעדכונים בחזית הלב
בעשור האחרון חלה התקדמות רבה ביכולות המניעה והטיפול הקרדיולוגי במחלות לב וכלי דם. שינוי בהרגלי החיים ובעיקר הקפדה על תזונה דלת שומן ופעילות גופנית יומית הם אמצעים זולים וחשובים למניעה ראשונית של מחלות לב.
לרפואה מוכרים ששה גורמי סיכון מרכזיים למחלות לב:
1. היסטוריה משפחתית של מחלה בעורקי הלב
2. סוכרת
3. יתר לחץ דם
4. רמות גבוהות של
5. עישון
6. נטייה לקרישת יתר של הדם
בשנים האחרונות חלו תמורות רבות בתחום האבחון של מחלות לב. בין השאר החל יישום של שיטות דימות באולטרה-סאונד ובסורקי רנטגן (CT) ממוחשבים, וטכנולוגיית תהודה מגנטית של הלב (MRI). דרכים חדשניות אלה מאפשרות דימות לא פולשני של שריר הלב והעורקים הכליליים, ולמעשה חוסכות את הכנסת הצנתר לגוף, ולכן זוכות בשם "צנתור וירטואלי".
כיום האינדיקציות לביצוע הבדיקה עדיין מוגבלות וסלקטיביות, אך בעתיד אולי ניתן יהיה לשקול בדיקה לגילוי מוקדם של טרשת עורקי הלב באנשים הנתונים בסיכון גבוה במיוחד, כגון היסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר יחסית, או מקבץ גורמי סיכון להתפתחות טרשת עורקים כלילית.
בשנים האחרונות התרחב הטיפול בתרופות מקבוצת הסטטינים, הנוגדות את ייצור הכולסטרול, ובתרופות המונעות את ספיגת הכולסטרול. השיקול לבחור את התרופות הללו מופנה בעיקר לנבדקים עם ממצאי טרשת עורקים, או לאלה שנמצאים בסיכון יתר להתפתחות נגעים טרשתיים בעורקים, גם אם רמות הכולסטרול בדמם אינן גבוהות במיוחד.
במחקרים שנערכו בשנים האחרונות התגלה שתרופות שונות מקבוצת הסטטינים, הגורמות לירידה חדה ברמות LDL-כולסטרול אל מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל, עשויות לעכב מאוד את טרשת העורקים ואף לגרום לנסיגתה במידת מה. בהקשר זה יש חשיבות רבה לטיפול משלים ומונע בגורמי הסיכון לטרשת העורקים, ובכלל זה עידוד פעילות גופנית יומית, אבחון וטיפול ביתר לחץ דם וסוכרת, מניעה מוחלטת של עישון, טיפול בהשמנת יתר ובעודף משקל.
הצנתור הטיפולי נעשה יעיל ובטוח יותר עם יישום של טכנולוגיות מתקדמות, המשלבות פתרונות מכניים ותרופתיים למגוון מחלות הלב. לדוגמה, התקדמות ניכרת בתחום זה התאפשרה בזכות הכנסתם לשימוש קליני של תומכנים (סטנטים) כליליים משופרים, חלקם מצופים בתרופות, להשגת עבירות משופרת בעורקי הלב ותוצאות משופרות לאורך זמן.
השילוב בין צנתור לטיפול בתרופות נוגדות קרישה מאפשר התערבות בשלב המוקדם של התקפי לב, והשגת תוצאות קליניות טובות ומצילות חיים בטווח הקצר והארוך. חשיבות הפנייה בהקדם לעזרה רפואית מתחדדת בהקשר זה, מפני שהזמן שעובר מתחילת התלונות עד לאבחון וקבלת עזרה רפואית קרדיולוגית הוא קריטי לאפשרות הפתיחה היעילה של העורק החסום ושמירה על תפקוד הלב. לאחר הצנתור הטיפולי קרוב לוודאי שהחולה יזדקק לטיפול במשלב תרופות ובכללן תרופות המונעות היווצרות קרישי דם, למשך כמה חדשים ועל-פי הנחיית הרופא המטפל.
אי-ספיקת הלב נגרמת מפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית של הלב עקב התקף לב חד או בשל מחלה בשריר הלב או במסתם הלב. התסמינים השכיחים הם קוצר נשימה, חולשה ובצקות בגלל הצטברות נוזלים. חידוש בתחום הטיפול באי-ספיקת הלב קשור ביכולת לשפר את תפקוד הלב החלש באמצעות השתלת קוצב לב "דו לשכתי" לטיפול באי-ספיקת לב המלווה בעיכוב ההולכה החשמלית של הלב. לקוצב הזה יכולת קיצוב בו זמני של שני צדי הלב, ועל ידי שחזור הסנכרון והתגובה החשמלית של פעילות חדרי הלב משתפרת גם יכולת התכווצות הלב. קוצב זה עשוי להקל מאוד את תסמיני אי-ספיקת הלב. במקרים מסוימים נדרשת השתלה בו זמנית של קוצב לב "דו לשכתי" לטיפול באי-ספיקת הלב ושל דפיברילטור למניעת הפרעות קצב מסכנות חיים.
חידוש במניעה ובטיפול במחלות לב הושג בפיתוח הדפיברילטור המושתל. הדפיברילטור הוא מכשיר מושתל זעיר המחובר באלקטרודות ללב והמאפשר מתן "שוק" חשמלי חזק כשהוא מזהה הפרעת קצב קטלנית בחדרי הלב, שעלולה לסכן את חיי החולה עד כדי דום לב ומוות מיידי. השוק החשמלי מאפס את הפעילות החשמלית של הלב ומחזירו לעבודה בקצב לב סדיר. בתוך הדפיברילטור קיימת מערכת מתוחכמת שמנטרת את פעילות הלב ומזהה בזמן אמת הפרעות קצב מסכנות חיים.
להשתלה זו נזקקים חולים שעברו התקף לב ולוקים בתפקוד שארי ירוד מאוד של הלב, או חולים במחלה ראשונית של שריר הלב הנתונים בסכנת מוות פתאומי הנגרם מהפרעת קצב. טיפול זה מומלץ גם לחולים שחוו הפרעות קצב מסכנות חיים בחדרי הלב ולמזלם טופלו בזמן, אך יש צורך למנוע את הישנות הפרעת הקצב מסכנת החיים.
הטיפול הניתוחי במחלות לב אינו "שוקט על שמריו". שיטות ניתוח עדכניות מאפשרות ניתוחי לב יעילים ובטוחים יותר משנודעו בעבר. הצורך בניתוחי מעקפים קיים במקרים שמחלת כלי הדם בלב מפושטת, או במקרים שיש בעיה משולבת הדורשת להחליף או לתקן מסתם או כלי דם גדול, נוסף על בניית מעקפים בכלי הדם החסומים. שלא כבעבר, המעקפים הם בעיקר עורקיים (ולא ורידיים), עובדה המבטיחה את תפקודם הנאות לאורך שנים רבות.
זמן ההחלמה מהניתוח התקצר באופן ניכר וחולים רבים מסוגלים לחזור לשגרת חייהם אחרי שבועות אחדים. בנוסף, התפתחו שיטות ניתוח ממוזערות שמצריכות פתיחה מוגבלת של בית החזה, והן מיושמות במקרים מתאימים. השיטות הללו מיועדות להפחית את הכאב ואת הטראומה הניתוחית ולקצר את זמן האשפוז וההחלמה של המנותחים. שיטות כירורגיות רובוטיות מיושמות באופן מוגבל ומיועדות למזער עוד יותר את הכירורגיה. עם זאת, התחום הרובוטי נמצא עדיין בשלביו המוקדמים יחסית.
רפואת הלב עתידה להשתכלל ולהשתפר, דבר שעשוי לבוא לידי ביטוי גם בתוספת משמעותית של עלויות כלכליות. את התוספת יהיה צורך לשקול לפי "תועלת מול עלות" במסגרת מערכת הבריאות הלאומית של מדינת ישראל, ובקופות החולים - במסגרת ביטוחי הבריאות המשלימים שלהן (השב"ן).
קרדיולוגיית המחר תמשיך לפתח את אמצעי המניעה, האבחון והטיפול במחלות הלב.
האבחון והמניעה ייעשו בשיטות של גנטיקה יישומית לצורך זיהוי מחלות לב סמויות ולאפיון סמנים ביולוגיים של פעילות מחלת הלב עוד לפני הסתמנותה הקלינית. דימות הלב ימשיך להתפתח לכדי דימות מדויק ביותר לצורך אבחון מהיר של בעיות לב ולצורך פיתוח פתרונות טיפוליים יעילים ובטוחים בהתאם.
קרדיולוגיה התערבותית תמשיך להתמודד עם מגוון רחב של בעיות קליניות, וזאת בשיטות צנתור חדישות ונועזות יותר ובאמצעים ממוזערים עד לכדי ננו-טכנולוגיות והשתלות של תאים "חכמים" בלב. תרופות חדשות עתידות להתווסף לאפשרויות הטיפול בחולי הלב, והן יפחיתו את הסכנה להתפתחות אירועי לב בעתיד וישפרו את איכות החיים של המטופלים ואת תוחלתם.
פרופ' רן קורנובסקי הוא מומחה לרפואה פנימית ולמחלות לב, מנהל המכון לצנתורי לב, במרכז הרפואי פ"ת, מצנתר בכיר, ב"אסותא" ת"א והרצליה מדיקל סנטר ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א
נא להמתין לטעינת התגובות
