בעיני המתבונן
עדשות המגע הן פיתרון אסתטי עבור אלפי שונאי משקפיים, אבל מבחינה בריאותית, בין המומחים שוררת מחלוקת על גודל הסכנות. רגע לפני הלייזר - סקירה על הדור ה-2 של העין
נכון, ההסתגלות לשני פלסטיקים קשיחים בתוך העין לא היתה קלה. שלא לדבר על ההתעסקות הבלתי פוסקת בתמיסות, בטיפות ובשאר האביזרים שהם חלק בלתי נפרד מחווית עדשות המגע, אבל לנערה בת 15 שיכולה לראות היטב ללא זוג משקפיים זה היה בגדר חלום שהתגשם. שנים עברו, גם העדשות התחלפו מקשות לרכות, אבל אני, שניחנתי בזוג עיניים יבשות למהדרין, לא הצלחתי מעולם ללכת עם ולהרגיש בלי. בכל פעם שהייתי מרכיבה את העדשות מעל חמש שעות או שסתם רוח מזרחית ליטפה את הראש, העיניים שלי הגיבו באדמומיות קשה והעדשות בערו בעיניי. עוד כמה שנים של סבל חלפו עד שהחלטתי להיפטר מעדשות המגע לתמיד, ועשיתי ניתוח לייזר.
קרן כידר (31) מלוד דווקא רקמה סיפור אהבה הדוק עם עדשות המגע שלה, ולא רואה את העתיד בלעדיהן. "אני מרכיבה 13 שנים עדשות ומרוצה מכל רגע," היא מכריזה, "בתחילת התיכון גילו אצלי קוצר ראייה והתאימו לי משקפיים שאותם הייתי מרכיבה רק בשיעורים. כמה חודשים לפני הצבא החלטתי לנסות עדשות למרות החשש מגוף זר בתוך העין. ביום שהתאימו לי את העדשות פתאום התחלתי לראות. ממש לראות".
"אני זוכרת את הדרך מהקניון לבית שלי. לפתע ראיתי רמזורים, כבישים. התלהבתי כמו ילדה קטנה. שנים לא ראיתי. אנשים חשבו שאני סנובית כי היו מנופפים לי לשלום ולא הייתי רואה אז לא עניתי, הייתי עולה על אוטובוס לא נכון כי לא ראיתי את המספר שלו ולפתע ראיתי. זאת הייתה התגלות."
כידר אומרת כי ההסתגלות שלה לעדשות הרכות השנתיות היתה טובה, אך לפני שנתיים היא גילתה את העדשות החד־פעמיות החודשיות והתאהבה מחדש. "ההתאמה מעולה, ואחרי הרכבה של חודש אני זורקת אותן," היא מספרת, "אני שמה בבוקר ובערב מוציאה, וזה חלק משגרת יומי. גם כשאני נוסעת יש לי את הערכה של התמיסות שאותה אני אורזת דבר ראשון. בלי בגדים אני יכולה להסתדר, אבל בלי עדשות - אין מצב."
עדשות מגע נחלקות בחלוקה גסה לשני סוגים עיקריים: עדשות מגע רכות, ועדשות מגע קשות נושמות. לכל קבוצה יתרונות וחסרונות משלה.
עדשות מגע רכות שנתיות: טובות לשימוש יומיומי במשך שנה. קל יותר להסתגל אליהן לעומת עדשות קשות. יש להחליפן כל שנה. אורך חיי העדשות כפי שנקבע על ידי היצרנים הוא שנה בלבד. המשך הרכבת העדשות מעבר לזמן המומלץ עלול לסכן את בריאות העיניים. התחזוקה שלהן נחשבת יקרה.
עדשות קשות עבירות חמצן: תחושת "גוף זר" יותר חזקה ולכן יותר קשה להסתגל אליהן. יש להן איכות ראייה מצויינת וקלות לטיפול. עלות תכשירים נמוכה לטיפול היומיומי ולכן התחזוקה זולה. לעדשות אלה אורך חיים של כשלוש שנים.
עדשות רכות בתחלופה תדירה: כיום מקובל מאוד להשתמש בעדשות בעלות תחלופה גבוהה. חודשיות, דו-שבועיות, ויומיות חד-פעמיות. ככל שמחליפים את העדשות בתדירות גבוהה יותר, הן בריאות יותר לעיניים, נוחות ובטוחות יותר.
עדשות יומיות חד-פעמיות: מתאימות במיוחד למי שמרכיב עדשות רק בהזדמנויות מיוחדות. לא על בסיס יומיומי. לספורט, לעיסוקי פנאי ולטיולים. מרכיבים אותן בבוקר ובערב זורקים לפח. ללא ניקוי, מיכל איחסון או תכשירים.
עדשות חודשיות לשימוש יום ולילה: חידוש בטכנולוגיית היצור של החומר מאפשרת להרכיב את העדשות יום ולילה ברציפות במשך חודש שלם. אין צורך בניקוי. מרכיבים ושוכחים. ההתנגדות לסוג זה של עדשות היא גבוהה, כיוון
ד"ר דוד צדוק, יושב ראש החוג לקרנית ומנהל מרפאת קרנית באסף הרופא, מסביר כי לעדשות מגע יתרונות רבים: "עדשות המגע מאפשרות חדות ראייה הרבה יותר טובה מאשר זו שמושגת באמצעות משקפיים. יש כמובן גם את נושא האסתטיקה, ואנשים שיש להם בעיות עם משקפיים עקב מקצוע, כמו אתלטים, יכולים למצוא פיתרון נוח בעדשות המגע."
מי יכול להרכיב עדשות?
"באופן כללי כל אחד יכול להרכיב עדשות מגע. מי שיכול להכניס עדשות ולהוציא מתוך העין ושהוא מספיק אחראי לשמור על כללים של היגיינה ואחראי לפנות לבדיקת עיניים ברגע שיש תופעה חריגה."
יש גיל מסויים שעליו אתה ממליץ?
"אני אומר להורים שאם הילד מספיק אחראי, אין בעיה. בדרך כלל בגיל 14 הנערים והנערות יותר שקולים, ולכן זה פחות או יותר הגיל שמתחילים להתעסק בעדשות מגע.
מהם החסרונות?
"כיום המחיר של העדשות לא יקר, כך שלא מדובר בנטל כלכלי. החסרון העיקרי הוא זיהומים וכמובן עלולים לפתח לאורך זמן רגישות לעדשות מגע ויובש. חסרון אחר - לא ניתן להרכיב אם סובלים מיובש או אלרגיה. עם זיהום בקרנית שלא מטופל עלולים להגיע למצב קיצוני של השתלת קרנית, אבל זה במקרים נדירים."
פרופסור דוב ויינברגר,מנהל מערך עיניים רפואי רבין (בלינסון שניידר והשרון) אומר כי ממשקפיים לא נגרם מעולם נזק לעיניים, אך עדשות מגע עלולות לגרום נזק בלתי הפיך לעיניים אם לא שומרים על כללי ההיגיינה.
"אין שבוע שעובר אצלי במחלקה בלי שניים-שלושה מקרים של פצעים מוגלתיים בעיניים בעקבות העדשות," הוא מספר, "בעיקר אני רואה את המקרים אצל בני נוער שפחות אכפת להם מהבריאות שלהם, והם אלה שישלמו את המחיר עכשיו או בגיל מבוגר יותר.
הם נרדמים עם העדשות ולא שומרים על כללי הנקיון. היו לי בחורי ישיבה שהגיעו אלי אחרי שישבו לילות כימים ולמדו תורה עם העדשות בעיניים. לא מבינים עד כמה זה יכול להיות מסוכן אם ישנים ולא מוציאים את העדשות מהעין להתאווררות. יש עדשות שיכולות לגרום לפצעים מוגלתיים ויש עדשות שיכולות להתקפל פנימה מתחת לעפעף ולשרוט את העין. עדשות מגע זה דבר נהדר אם יודעים איך לטפל בהם."
מה אתה ממליץ?
"אני תמיד אומר שצריך לשמור על עדשות מגע כמו על תינוק, וחובה לעשות איזון בין העדשות לבין המשקפיים. אני נתקל בנערות שאין להם משקפיים, רק עדשות, כי הן מתביישות להרכיב משקפיים ולכן הן כל הזמן עם העדשות. אני ממליץ לא להרכיב עדשות לתקופות ארוכות, לא לישון איתן, לקנות אצל גורם מוסמך ולנקות אותם כמו שצריך."
מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע מגלה כי התמיסות של עדשות המגע אינן מספקות הגנה מפני זיהומים מסוכנים. במסגרת המחקר התבקשו אנשים שקבעו תור לניתוח להסרת משקפיים להביא את המיכלים עם התמיסות בהם הם משתמשים.
החוקרים שלחו לבדיקת מעבדה דגימות של תמיסות שנלקחו מ-30 מיכלי אחסון, ביניהן ניתן היה למצוא את רוב התמיסות הנפוצות בשוק. התוצאות היו מטרידות: ב-70 אחוזים מהתמיסות גדל חיידק אחד לפחות. במיכלים אחדים צמחו ארבעה סוגי חיידקים שונים.
ד"ר צדוק מסביר כי הסיבה להתפתחות החיידקים יכולה להיות נעוצה בעובדה שהמיכל שבו משרים את העדשות לא תמיד מבריק וסטרילי. "אם לא מנקים את המיכל באופן קבוע יכולים להיווצר חיידקים," הוא מסביר, "כמו כן אני ממליץ לשפשף את העדשה בחומר ניקוי כדי להבטיח את נקיונה."
איך אפשר להבטיח כי מיכל העדשות יהיה נקי מחיידקים?
"התמיסות הן מוצר שאמור להיות סטרילי, להרוג חיידקים או לעצור את צמיחתם" מסביר פרופ' ויינברג. "התמיסות הן כמו אנטיביוטיקה. מחליפים אותן כי נוצרים זנים אמיתיים ועמידים של חיידקים. אי אפשר להתגבר על העניין הזה כי לא מדובר במחיר או בחברה. צריך לזכור כי התמיסות לא ינטרלו את כל החיידקים. פשוט כך."
מה בכל זאת כדאי לעשות כדי למנוע עד כמה שניתן הופעת חיידקים במיכל?
"צריך לקנות מחברה אמינה שמייצרת תכשירים אמינים ושמה ידוע", מדגיש פרופסור וינברגר. "יכול להיות שהיא עולה יותר מחברות אחרות, אבל זה שווה את הכסף. כמובן שצריך גם לנקות לעיתים תכופות את המיכל שבו משרים את העדשות. לדברי ד"ר צדוק, צריך לבדוק את תאריך התוקף של המוצר ולנסות לבדוק אם הוא אוחסן בתנאים טובים ולא סתם עמד שעות בשמש.
נא להמתין לטעינת התגובות
