רופאים ללא גבולות
תחקיר סופשבוע חושף: רופאים בכירים שפיתחו המצאות במהלך עבודתם בבי"ח ממשלתיים, החליטו לצפצף על החוק ולרשום את הפטנטים על שמם, במקום ע"ש המדינה: כך הם זכו בהרבה כסף
הכתבה המלאה: היום ב"סופשבוע" של מעריב
הפטנט של ביאר, בהיותו עובד מדינה, שייך לכאורה במלואו למדינת ישראל, וללא אישורה לא ניתן לרשום אותו או לסחור בו. חוקי הפטנטים אוסרים במפורש על עובד מדינה לרשום על שמו המצאה בחו"ל. לפי הגישה המחמירה, ניתן אפילו לראות בפעולה שכזו גניבה מידי מעביד, שדינה עד שלוש שנות מאסר. אלא שבכל הנוגע לפטנטים הרפואיים, ששוויים מגיע לעשרות מיליוני דולרים, אף אחד לא לוקח את החוק יותר מדי ברצינות, ויעידו על כך לפחות עשרה פטנטים נוספים שביאר רשם מאז על שמו ועל שם אשתו בארצות הברית, ושהניבו עבורו גם הם הכנסות נאות ביותר (לטענתו של ביאר, הפטנטים הומצאו במסגרת עבודתו בטכניון ולא קשורים לתפקידים שמילא בבית החולים).
פרופ' ביאר אינו מקרה בודד. בעשרות מקרים רשמו רופאים בשירות הציבורי פטנטים והמצאות על שמם או על שם קרוביהם, בניגוד גמור לחוק, הקובע שעובדי מדינה אינם רשאים לרשום פטנטים בחו"ל, ותוך התעלמות מהעובדה שמחקריהם נעשו בחלקם על חשבון הציבור ובהסתמך על הטיפול בחולים בבתי החולים הממשלתיים.
בכירים במשרד הבריאות, באוצר ובפרקליטות יודעים על התופעה זה שנים, אולם אפילו מאמציו של החשב הכללי לשעבר ד"ר ירון זליכה להפסיק את הפרת החוק הסיטונית, נחלו כישלון. גורמים שונים מפנים את האצבע המאשימה לכיוון ראשי מערכת הבריאות, המעדיפים לדבריהם את רווחיהם הפרטיים של רופאים מסוימים על טובת הציבור; הרופאים מצדם טוענים כי התקנות הנוכחיות מעודדות את הפרת החוק. כך או כך, על נתון מדהים אחד אין ויכוח: מדינת ישראל מעולם לא תבעה עובד מערכת הבריאות על הפרת זכויות הקניין שלה. וכך, בימים שבהם בתי החולים הממשלתיים משוועים לכל שקל נוסף, מיליונים רבים של דולרים, שיכלו לשמש לטיפול באזרחי ישראל, זורמים לכמה כיסים פרטיים.
פרופ' עודד נחליאלי, מנהל המחלקה לכירורגיה של הפה והלסת בבית החולים הממשלתי ברזילי באשקלון, נחשב לפורץ דרך בתחום עיסוקו. יש אפילו שיטה עולמית של שמו - "שיטת נחליאלי". מדובר ברעיון שהגה נחליאלי ולפיו משתמשים בסיב אופטי דקיק כדי לטפל באבנים בבלוטות הרוק ובטיפולי שורש. השיטה המהפכנית שלו מאפשרת לראשונה טיפול ללא צורך בניתוח בבעיה שממנה סובל למעלה מאחוז מאוכלוסיית העולם. נחליאלי, שמוזמן להרצות על שיטתו ברחבי העולם, רשם על שמו בשנים 2002 עד 2007 מספר פטנטים הקשורים להמצאתו ואף הקים חברה בשם "סיאלו לייט" (שהחזיקה בזכויות לשימוש בפטנט), שהיתה בבעלותו המלאה, ושמאוחר יותר נרכשה על ידי חברה גדולה יותר בשם "סיאלו טכנולוגיה".
במרס 2007 הונפקה החברה שקמה על בסיס המצאותיו של נחליאלי בבורסה ושוויה הוערךב-17 מיליון וחצי שקל. נחליאלי קיבל 33 אחוז ממניות החברה, שאותן רשם על שם אשתו עליזה נחליאלי, וכן 50 אלף דולר במזומן. הבעיה היא, כמו במקרים האחרים שבהם נהנים רופאים מפירותיהם של פטנטים שהמציאו, שאת הידע, המכשירים וההתנסות שבלעדיהם לא היה ניתן היה להגיע להמצאתו, סיפקה
נחליאלי בעצמו טוען באתר האינטרנט של היחידה שאותה הוא מנהל בברזילי כי "פיתוח השיטה נרשם כפטנט עולמי וייחודי על שם היחידה". אלא שלהצהרה הזאת אין כל זכר במאגר הפטנטים של ארצות הברית, שם נרשמו המצאותיו של נחליאלי. בפועל, מדינת ישראל ובית החולים ברזילי לא ראו אפילו אגורה מהפטנט, שהומצא תוך ניצול משאבי הציבור.
כיום ממשיך נחליאלי להחזיק, באמצעות אשתו, ב-19 אחוז ממניות החברה, ובנוסף משמש לחברה יועץ ראשי, כפי שמגדירה זאת החברה עצמה בתצהיר שהגישה לבורסה: "בהתאם להסכם ייעוץ עם סילוסקופ בע"מ, חברה פרטית בבעלותם המלאה של יפעת נחליאלי ואהוד נחליאלי (בתו ואחיו של פרופ' נחליאלי), מכהן פרופ' נחליאלי כיועץ בחברה לעניינים שונים". אבל הפרט המדהים ביותר שמור להמשך: על פי הצהרת החברה, הלקוח המרכזי שלה בשנת 2004 היה לא אחר מאשר בית החולים ברזילי עצמו. כלומר, לא רק שפרופ' נחליאלי רשם את הפטנטים על שמו, לכאורה בניגוד לחוק, אלא שהיחידה שהוא עומד בראשה היתה הקניין המרכזי של שירותי החברה שבה הוא משמש כיועץ ושלאשתו יש מניות.
פקודת הרופאים קובעת סייגים ברורים לקשרים שבין רופאים וחברות מסחריות, אבל החשש מניגוד עניינים לא הפריע לחברת סיאלו לדווח במאי 2007 כי קיבלה את אישור ועדת הלסינקי לבצע ניסויים בבני אדם בשיטה שאותה פיתח נחליאלי - תחת פיקוחו של הפרופ' נחליאלי עצמו, וזאת למרות שיש לו עניין כספי ברור בהצלחת הניסויים. בהמשך הודעתה מעריכה החברה כי אם הניסויים יצליחו, פוטנציאל השוק בארצות הברית לטיפול החדשני מוערך בכ-1.7 מיליארד דולר לשנה.
כדי להוסיף עוד נדבך לסיפור, בשנים 2003-2004 זכתה חברת סיאלו לעידוד בסך למעלה ממיליון שקל מהמדען הראשי של מדינת ישראל. כך קרה שמדינת ישראל לא רק הפסידה את הבעלות על המצאותיו של נחליאלי, אלא גם העניקה לחברה שלו כסף כדי לסייע בפיתוחה.
בתגובה לטענות כי הם מספקים מענקים לחברות ולרופאים המפרים את חוקי הפטנטים, טוענים במשרד המדען הראשי כי הם אינם מסוגלים, וממילא זה אינו תפקידם, לבדוק את הנושא לפני ההחלטה על תמיכה בחברה. "השאלה היא אם אנחנו צריכים להיות כאן המשטרה, ולראות שפלוני אלמוני, שעל שמו רשום הפטנט, הוא עובד מדינה", אומר סגנו של המדען הראשי, ד"ר שאול פריירייך. "אנחנו לא יכולים לוודא שמי שכתוב כממציא הוא אכן הבעלים החוקי של ההמצאה. המדינה צריכה לשמור על זכויותיה ולתבוע את הרופא אם אכן מתרחשים כאלה דברים".
נחליאלי עצמו טוען כי "ברגע שהפרויקט יהיה רווחי, נחזיר למדינה תמלוגים". בשיחה טלפונית הוא מוסר כי אופן רישום הפטנט הוא "חוקי לחלוטין. פטנט חייב להיות רשום שמית, אבל הוא פותח בעזרת חממה טכנולוגית של מדינת ישראל".
זה עדיין לא סותר את העובדה שאתה הרווחת מהפטנטים האלה מיליוני שקלים שהיו צריכים להיות של מדינת ישראל.
"מדינת ישראל תקבל תמלוגים כאשר הפרויקט יהיה רווחי".
אבל מדינת ישראל כבר היתה צריכה לקבל מיליונים. אתה רשמת את זה על שמך, עשית על זה מיליונים ואחר כך באת לבקש סיוע ממדינת ישראל כדי לפתח את הפרויקט.
"בבתי החולים הממשלתיים אין גוף שמסדיר את העניין הזה. . . אם אתה תמצא את הכללים והם אומרים אחרת אנחנו נעשה אחרת".
למה כתוב באתר האינטרנט של בית החולים ברזילי שהפטנט רשום על שם היחידה בבית החולים?
"יכול להיות שהניסוח הוא ניסוח לא טוב. אני לא עושה מזה גרוש לביתי, הכל נכנס לבית החולים ברזילי".
בגלל זה יש חברה פרטית על שם בתך ואחיך שמייעצת לחברת סיאלו?
"אין לזה שום קשר בכלל. הם לא קשורים לחברה".
דוד רטנר, דובר בית החולים רמב"ם, מסר את התגובה הבאה בשמו של פרופ' רפי ביאר: "פרופ' ביאר, היום מנהל רמב"ם ולשעבר דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון, הוא מהרופאים היחידים בעולם המחזיק בתואר כפול של פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה (MD) ובפקולטה להנדסה ביופרפואית (DSc). שילוב ייחודי זה איפשר לפרופ' ביאר לתרום לעולם הרפואה המצאות חשובות המשמשות לקידום הבריאות של כלל הציבור. כחבר סגל במשרה מלאה בטכניון (בשנים 82'-96'), היה פרופ' ביאר, כמו חוקרים רבים אחרים, שותף למספר פטנטים שפותחו במעבדות הטכניון, נרשמו בטכניון, ושייכים לטכניון. אף אחד מפטנטים אלו לא פותח במסגרת עבודתו דאז של פרופ' ביאר במשרה חלקית ביותר ברמב"ם.
"בכל הקשור לחברת 'אינסטנט', שהוקמה לפני 19 שנה ונמכרה כבר לפני 12 (!) שנה , פרופ' ביאר היה יועץ חיצוני שלה, בהתאם לכללי הייעוץ בטכניון. בתקופה זו הועסק פרופ' ביאר ברמב"ם בהיקף של שליש עד שישית משרה בלבד, כעבודה משנית לעיסוקו העיקרי בטכניון כפרופסור להנדסה רפואית. פרופ' ביאר נכנס לתפקיד מנהל רמב"ם בפברואר 2006 אחרי חופשה ללא תשלום. מאז כניסתו לתפקיד הפסיק פרופ' ביאר כל פעילות בכל חברה מסחרית. הטענות לניגוד עניינים של פרופ' ביאר מול תפקידו כמנהל בית חולים ממשלתי מופרכות, מגמתיות ושקריות.
"המרכז הרפואי רמב"ם, בהנהגת פרופ' ביאר, מייחס חשיבות רבה לנושא הסדרת הקניין הרוחני, שהוזנח שנים רבות על ידי הרשויות המוסמכות. לצערנו חילופי האישים בחשבות לא תרמו לקידום קונסטרוקטיבי וענייני של הבעיה הסבוכה של הגנה על הקניין הרוחני של עובדי בית החולים".
מבית החולים ברזילי התקבלה התגובה הבאה, בשמו של פרופ' נחליאלי: "כל הפעילות הקשורה לסיאלו לייט בע"מ, לרבות זכויות הפיתוח והידע בפטנט שעיקרו שיטה לריסוק אבנים בבלוטות הרוק, שייכות לסיאלו לייט, אשר פעלה בין השנים 2003 עד 2005 כחברת חממה במסגרת החממה הטכנולוגית אשקלון תעשיות ידע-א.ת.י, הפועלת בעידוד ובמימון לשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת. פעילות מחקר ופיתוח זו נערכה במסגרת א.ת.י בהתאם לתנאי ההתקשרות בין א.ת.י לפרופ' נחליאלי ובידיעה ובאישור של הנהלת בית החולים ברזילי. בהתאם לזכויות המוקנות על פי ההסכם שבין א.ת.י לפרופ' נחליאלי, זכאית מדינת ישראל (באמפ צעות לשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת) לקבלת תמלוגים בגין המוצרים שלפ גביהם ניתנו לסיאלו לייט מענקים בשיעורים שנקבעו.
"הנהלת בית החולים ברזילי תמכה ועודנה תומכת בקידום פעילות מחקר ופיתוח בקרב חברי הסגל הרפואי של בית החולים. פעילות המחקר והפיתוח הנערכת על ידי הסגל הרפואי מסבה לבית החולים כבוד רב ומוניטין בינלאומי, ותוצריה אף תורמים לשיפור הכנסותיו ורווחיותו. שלא כמצוין באתר האינטרנט של בית החולים, לא הוגשה בקשה לרישום הפטנט בגין שיטת הסיאלו אנדוסקופיה לא על ידי סיאלו לייט ולא על ידי בית החולים, מן הטעם הפשוט שלא ניתן לרשום פטנט על שיטת עבודה או אבחון. בית החולים יפעל בהקדם לתיקון הטעות".
נא להמתין לטעינת התגובות
