זריקה לתת מודע
מה עושים עם ילד שמפחד מרופא השיניים? אפשר לנסות להרגיע אותו בעזרת היפנוזה רפואית
"קיימות ארבע שיטות לטפל בחרדה ברפואת שיניים", אומרת ד"ר אבלין ושלר, רופאת שיניים, בעלת רישיון לעסוק בטיפול בהיפנוזה ובהוראה מדעית בהיפנוזה, הנמנית עם צוות המחלקה המשקמת של בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב.
הרדמה כללית - שיטה שכיחה למרות הסיכונים הנלווים וההשלכות הידועות. שיטה זו מתאימה למצבים של אין ברירה כגון טיפולי שיניים מאסיביים לילד קטן שגם אם הוא סבלני ונינוח, הוא יתקשה לעמוד בהם, מסבירה ושלר.
סדציה - שיטת טיפול נוספת המטשטשת את הילד על ידי שימוש בשילוב של גז צחוק וטיפול תרופתי. "זהו טיפול מוכר, טוב ומאושר בכל העולם, אך הוא לא נעדר סיכונים", אומרת ד"ר ושלר ומוסיפה כי השיטה מתאימה למצבים אקוטיים וכן לטיפולים נקודתיים החל בילדים בני 4-3.
שיטה התנהגותית-קוגניטיבית - אינה כרוכה במתן טשטוש או הרדמה ואינה מסוכנת. זוהי שיטה שחושפת את הילד באופן הדרגתי לגירוי שגורם לו חרדה תוך שימוש במלל ובדמיון. המטרה היא לאפשר לילד לחוות חוויות חיוביות מול גורם החרדה באופן הדרגתי עד שהוא מסוגל להכיל אותו. "השיטה מתאימה לילדים בני 4-3.5 שלא זקוקים לטיפולים מאסיביים", אומרת ד"ר ושלר.
היפנוזה רפואית - אשר משלבת את השיטה ההתנהגותית-קוגניטיבית עם היפנוזה ומתאימה לילדים החל מגיל 3 ומעלה שזקוקים לטיפולים דנטליים לא מאסיביים.
"היפנוזה מוגדרת כמצב של מודעות או תודעה אחרת, בו ניתן לעודד ולתמרן תופעות סמויות ופוטנציאליות על ידי סוגסטיות. סוגסטיה היא סוג של שכנוע/רעיון שאינו עובר דרך מנגנון הביקורת שלנו", מבהירה ד"ר ושלר. "באמצעות ההיפנוזה אפשר לסייע לאנשים לעקוף את תבניות החשיבה הקבועות שלהם ולגייס משאבים בלתי מודעים לצורך פתרון הבעיה. לא מדובר בתרדמה עמוקה שבה למטופל אין קשר לנעשה מסביבו וההתעוררות ודאית".
בפועל זה נראה כך: בשלב הראשון מתקיימים מספר מפגשים עם הילד וההורה בהם לא מתבצע טיפול דנטלי. כדי שהטיפול ההיפנוטי-רפואי יצליח, חשוב מאוד להכיר את הילד, את עולמו הפנימי ואת עולם המושגים והדימויים בהם הוא משתמש. ד"ר ושלר: "אני מקיימת שיחת היכרות עם הילד שבמהלכה אני לומדת במה הוא אוהב לשחק, במה הוא מתעניין, מה משמח אותו ומה מפחיד אותו וגם מהו מקור החרדה שלו מהטיפול הדנטלי, כלומר, מה קרה בטיפולים קודמים ואיך הוא חווה אותם. בהמשך אנחנו עושים תרגילי
"ילד שאוהב כדורגל עובר חוויה של הבקעת גולים, וילדה שאוהבת בלט הופכת לפרימה בלרינה. בדרך זו אני מחזקת את הילד בתחום שהוא אוהב כשהוא נמצא בהיפנוזה ומגייסת את הכוחות הללו מאותו עולם שהוא אוהב, לטובת טיפול השיניים ברגע שטיפול זה יחל.
"במהלך המשחקים/תרגילים הללו, אני חושפת את הילד למרפאה: לכלים, למכשור, למזרק, למקדחה, למסיכת גז הצחוק ולאנשי הצוות, כדי שהוא יכיר אותם היטב והם יהפכו ליותר ידידותיים. כלל ברזל מבחינתי הוא שהכל ברור לילד ושאיש לא מרמה אותו. במקביל אני גם חושפת את הילד לאט לאט למקור החרדה שלו במטרה לנטרל ולמוסס אותו ולתת לילד ביטחון ביכולת שלו לקבל טיפול במרפאה. כל זה קורה כשהוא תחת היפנוזה וטיפול סוגסטיבי - אני מטפטפת לתת המודע שלו שלל רעיונות על פיהם הוא אחר כך יתנהג ושבכוחם לגרום לשינוי ההתנהגותי".
האם ההיפנוזה מונעת כאב?
"לא. היא משמשת כלי חלופי לתרופות הרגעה. היפנוזה היא כלי טבעי שעושה שימוש בגוף האדם כדי להרגיע אותו, וכל דבר שנעשה כשנמצאים במצב של רגיעה, נחווה אחרת. אפשר לשלב יחד עם ההיפנוזה גז צחוק וניתנת כמובן גם הרדמה מקומית".
מתי עוברים לטיפול הדנטלי?
"היפנוזה רפואית היא טיפול ממושך. כל מפגש אורך כחצי שעה ובממוצע נדרשים 5-4 מפגשים לפני שהילד יכול להתיישב על 'הכיסא'. בתום הטיפול הדנטלי הילד מתבקש לבוא לביקורת כעבור חצי שנה. במפגשי הביקורת אני מעבירה את הילד חוויה נוספת ולמעשה מחזקת את התהליך הקודם. לצערי, יש הורים שלא מביאים את הילד לביקורת, וחבל, כי צריך לחזור על התהליך כדי שהוא יופנם".
למה בעצם לא לקבל הרדמה כללית ולסגור עניין?
"ההרדמה הכללית מאפשרת אומנם לסיים את הטיפול הדנטלי בבת אחת, אך לא פותרת את בעיית החרדה. ההיפנוזה הרפואית לא רק פותרת את בעיית החרדה אלא גם יוצרת תהליך שמאפשר למטופל לקחת אותו איתו לחיים. "מטרת ההיפנוזה היא לשפר את תחושת התקווה והשליטה בבעיה. המטופל לומד להיות משתתף פעיל בפתרון הבעיה ומאמץ את כוחותיו הפנימיים לשליטה עצמית בבעיה, כך שבשלב מסוים הוא כבר לא צריך אותי כדי לעשות לעצמו הרפיה. ילד שעבר את התהליך לומד להפנט את עצמו וההיפנוזה הופכת להיות כלי של הילד בו הוא משתמש במצבי לחץ אחרים, כמו למשל, להרדים את עצמו כשהוא לחוץ, כשהוא נופל מהאופניים וכשהוא בא שוב לרופא השיניים".
מדובר, אם כן, בכלי טיפולי לחיים.
"בהחלט. לטיפול ההיפנוטי יש השפעה רחבה הרבה מעבר לטיפול השיניים ומטופלים רבים עושים שימוש בכלים שרכשו כדי להתגבר על חרדות, פחדים ומכשולים אחרים במעגלי החיים השונים. לדוגמה, היה לי ילד חרדתי ברמות מאוד גבוהות שעבר אצלי תהליך. אחרי שנה אמו סיפרה לי שהוא נפצע והגיע לחדר מיון. כשהרופא רצה להרדים את המקום לפני תפירה, הילד אמר לו שאין צורך בהרדמה והוא ירדים את המקום בעצמו. ואכן, ילדים שמסיימים תהליך היפנוטי מסגלים תגובות אחרות גם בתחומי חיים נוספים ומרגישים חזקים ובטוחים מול כל התמודדות חדשה".
התוצאות בשטח: לא כל הטיפולים נוחלים הצלחה. ממחקרי מעקב שערכה המחלקה למדעי ההתנהגות של בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב עולה כי 85% מאלה שחוו את תהליך ההיפנוזה ממשיכים להיות מטופלים אצל רופא שיניים, והטיפול מסייע לאורך שנים למטופלים להתגבר על חרדות ופחדים.
מי לא יכול לעבור היפנוזה רפואית: ילדים ומתבגרים שנמצאים בטיפול פסיכיאטרי, ילדים דיכאוניים וילדים עם הפרעות דיסוציאטיביות.
מי מוסמך לטפל בשיטה: על פי החוק, בארץ רק רופא כללי, רופא שיניים ופסיכולוג בעל תואר שני, שעבר את ההכשרה והמבחן של משרד הבריאות וקיבל רישיון, רשאי לעסוק בתחום. כדי להיות בטוחים שאתם בידיים בטוחות בקשו לראות את הרישיון להיפנוזה רפואית שבידי הרופא.