לב כסף
7,000 ניתוחי לב שמבוצעים מדי שנה בישראל, מעוררים תחרות עזה בין מנהלי מחלקות בבתי החולים. כולם רוצים יותר מנותחים, שיביאו יותר יחסי ציבור, תורמים, כסף, והכי חשוב: יוקרה ומעמד
כ-7,000 ניתוחי לב מבוצעים בישראל מדי שנה. בשנים האחרונות הופקר התחום היוקרתי בחלק מבתי החולים בארץ, ופעילות ניתוחי הלב התרכזה בשלושה מוסדות - בילינסון, כרמל ושיבא. לחמש מתוך תשע מחלקות הלב בישראל מונו מנהלים צעירים במטרה למשוך מטופלים. ניתוחי הלב, מהמורכבים והקשים בתחום, הפכו לאורך השנים לספינת הדגל של בתי חולים.
בעיני הציבור, דבקה בתדמיתם של מנתחי הלב דימוי הרואי. בעולם הרפואה ניתוחי הלב מעלים את רמתו של בית החולים, מסייעים במהלכי יחסי הציבור ובגיוס תרומות, מכניסים כסף לקופה ובעיקר מבססים את שמו הטוב. ההנהלות משקיעות במכשור חדיש, החולים זורמים בקצב, והמנהלים החדשים קוראים לשבירת המונופול ולפתיחת שוק ניתוחי הלב לתחרות חופשית.
מחלקת ניתוחי הלב הגדולה בישראל פועלת בבית החולים בילינסון, שבבעלות קופת חולים כללית. במחלקה מבוצעים 1,400 ניתוחי לב בשנה. מנהלה הוא ד"ר אייל פורת (47), מנתח לב ישראלי, שניהל עד לפני שנתיים יחידה לכירורגיית לב רובוטית בבית החולים האמריקני הרמן ממוריאל ביוסטון שבטקסס ומכון מחקר באוניברסיטת טקסס. זכייתו של פורת בתפקיד לפני שנתיים אכזבה שני רופאים שהתמודדו עימו על התפקיד ומונו למנהלי מחלקות ניתוחי לב בבתי חולים אחרים שבבעלות הכללית - פרופ' דן ערבות מכרמל שבצפון וד"ר גידי סהר מסורוקה שבדרום.
ד"ר סהר (55) נכנס לתפקיד מנהל המחלקה בסורוקה במרס 2006. מאז בואו הצליח למשוך חולי לב רבים לעבור ניתוחים בדרום, חלקם על חשבון בילינסון. "בשנתיים האחרונות שילשנו את מספר הניתוחים בסורוקה והפכנו לאחד המרכזים הגדולים בארץ", מספר ד"ר סהר. "14 אחוז מהמנותחים מגיעים לסורוקה מאזור המרכז והשרון. כיום חלק מבתי החולים איבדו גובה, ורואים נדידה של היוקרה והמוניטין המקצועי למקומות שלא היו קיימים בעבר".
ד"ר ליאור ששון (46) מונה לפני שנה וחצי לניהול מחלקת ניתוחי לב בבית החולים וולפסון. גם לו משנה סדורה ביחס להגדלת מספר המנותחים בבית החולים. "אנחנו מתכננים להגדיל בשלוש השנים הקרובות את מספר ניתוחי לב, באמצעות הבאת טכנולוגיה וחתימה על הסכמים עם קופות החולים",
לפני שלוש שנים העלה מנהל המחלקה בבילינסון דאז, פרופ' ברנרדו וידנה, את הרעיון לסגור מחלקות קטנות. דבריו כוונו בעיקר לוולפסון. "זה היה ניסיון של בתי חולים גדולים להשתלט על קטנים, כביכול בגלל טענה שאנחנו מנתחים מעט ולא רוכשים מספיק ניסיון כמנתחים, אך ההפך הוא הנכון", אומר ששון. "המחלקות הגדולות מוצפות ברופאים שמבצעים פחות מ-50 ניתוחים בשנה, ואצלנו במחלקה יש שני רופאים בלבד, שמנתחים בכמויות גבוהות בהרבה".
לתחרות במרכז מצטרפות גם מחלקת ניתוח לב-חזה בשיבא. בראשותה עומד ד"ר אהוד רענני, שמונה לתפקידו בגיל 42, לפני ארבע שנים. גם הוא מעוניין לקדם תחרות חופשית בין מחלקות ניתוחי הלב בארץ. "מבוטחי הכללית מופנים היום לניתוחי לב בבתי חולים ללא קשר ליכולות המקצועיות של המחלקות המנתחות. כך פוגעת ההנהלה בחולים, בשיבא ובבתי החולים הממשלתיים האחרים", טוען ד"ר רענני. "חשוב לתת לחולה יכולת בחירה באיזו מחלקה הוא רוצה להינתח בלבו. לא ייתכן שבגלל שיקולים כלכליים לא יאפשרו לחולה ומשפחתו לבחור במחלקה על פי היכולת המקצועית הספציפית שלה".
האם בעקבות חילופי המנהלים בוולפסון ובסורוקה יאבד בילינסון את מעמדו המונופולי?
"בבילינסון מחלקה מפוארת שמאבדת בשנים האחרונות מטופלים שנודדים לאזורים אחרים בארץ", אומר מנתח לב בכיר. ד"ר פורת דוחה את הדברים. "העלייה במספר הניתוחים ברמב"ם נעשית על חשבון כרמל, בהדסה אולי על חשבון שערי צדק, ובסורוקה מעט על חשבון בית חולים קפלן, וולפסון ושיבא, ומעט מאוד על חשבוננו. בשנתיים האחרונות לא השתנה נפח ניתוחי הלב אצלנו. על מנהלי המחלקות הקטנות לזכור כי ממחלקה שנמצאת בתחתית קל מאוד להמריא לגובה, אך כשהמחלקה בשיאה, כמו זו בבילינסון, האתגר לשמר ולקדם אותה גדול ביותר".
בחיפה כבר החלה סערה. מחלקת ניתוחי הלב הגדולה והיוקרתית של בית החולים כרמל, שבבעלות קופת חולים כללית, נחשבת לשנייה בגודלה בארץ. היא מבצעת מדי שנה קרוב לאלף ניתוחי לב במבוגרים. המטרה של בולוטין, לשעבר טייס פנטום בחיל האוויר וכיום ראש מחלקה ברמב"ם, היא לשבור את הדומיננטיות של כרמל. מאז נכנס לתפקידו, בולוטין כבר מדווח על עלייה במספר הניתוחים. "גדלנו בחצי השנה האחרונה ב-80 אחוז בכמות הניתוחים", הוא אומר. ההערכות הן שחלק מהעלייה בא על חשבון בית חולים כרמל הסמוך.
בחירתו של בולוטין גרמה לתנודות בצמרת מערכת מנתחי הלב בישראל. למעלה מעשרה מנתחי לב מהארץ ומחו"ל ניגשו למכרז לניהול המחלקה לרמב"ם, אך ההנהלה בחרה להשיב ארצה מנתח ישראלי מהולנד. התחרות שהוא מבקש להצית עדיין מוגבלת. ברקע "הסדרי הבחירה" הנהוגים במערכת הבריאות, המאפשרים לקופות החולים להפנות את המבוטחים לניתוחים בבתי חולים ייעודיים.
הכללית מפנה בשנים האחרונות את כל חולי הלב המבוטחים בקופה לניתוחי לב בכרמל, שנמצא בבעלותה. "אני בעד יצירת תחרות חופשית בין המחלקות", אומר בולוטין. "בחיפה יש שתי מחלקות טובות, והתחרות עושה רק טוב לעיר, אך כרגע אין תחרות הוגנת, כשחולים מהכללית שנזקקים לניתוח לב לא דחוף לא יכולים להגיע לרמב"ם. שתי מחלקות נותנות שירות לאוכלוסייה של שני מיליון תושבי הצפון, ולא תחסר להן עבודה", הוא אומר.
"ברמב"ם פעלה מחלקה הרוסה לגמרי, שעשתה רק שני ניתוחי לב בשבוע, רק של חולים קלים, ואפשר היה רק להרים אותה", מספר מנתח לב בכיר. "כמובן שכשמגיע מנהל חדש, ההנהלה נרתמת לעזור לו להשיג חולים, ומובן שרואים גם עלייה במספר הניתוחים, אך היקף הניתוחים עדיין קטן בהשוואה לכרמל, וכך גם רמת המורכבות שלהם".
בהנהלת הכללית לא נכנעים לרמב"ם ומזכירים הסכמים מקבילים שמפנים חולי לב המבוטחים בקופות החולים מאוחדת ולאומית לניתוחי לב דווקא ברמב"ם. "מחלקת ניתוחי הלב בכרמל היא אחת המחלקות המקצועיות בישראל", אומרים בכללית. "המחלקה היא מהחלוצות בארץ בהכנסת טכנולוגיות חדשניות, ומנוהלת במהלך השנים על ידי המובילים שבמנתחי הלב בישראל. לקוחות הכללית נהנים מאיכות הרפואה שניתנת בכרמל ומופנים אליה בעדיפות ראשונה לביצוע ניתוחי לב".
לפי הכללית, קופות החולים לאומית ומאוחדת אינן מפנות כלל מבוטחים לניתוחים לא דחופים בכרמל, ואף מכבי מבצעת את מרבית ניתוחי הלב שאינם דחופים למבוטחיה באסותא. במכבי מחדדים את הדברים. "למכבי הסכמים כמעט עם כל בתי החולים בישראל, והיא מאפשרת לחבריה לבחור היכן הם מעדיפים להינתח".
בבית החולים הדסה עין-כרם בירושלים עמלו בשנים האחרונות רבות למציאת מחליף לפרופ' גדעון מרין, מנתח הלב שניהל את המחלקה משנת 1992 ועד פרישתו כעבור עשור. בהמשך מילא את מקומו פרופ' אמיר אלעמי, אך במכרז של הנהלת בית החולים זכה בתפקיד ד"ר בריאן גלנוויל, כירורג לב מבריטניה. גלנוויל החליט כעבור שנה לעזוב את המחלקה, ובמקומו מונה כממלא מקום למנהל ד"ר עוזי יזהר. כעבור שנה וחצי נוספות, בתחילת ינואר 2008, נבחר לבסוף לתפקיד פרופ' עוז שפירא, בן 52.
פרופ' שפירא היה כירורג בבית חולים קפלן, כשהחליט לעזוב לבוסטון בשנת 1991 להתמחות בניתוחי לב. כעבור עשור חזר ארצה לניהול מחלקת ניתוחי לב בכרמל, אך לאחר עימותים עם הנהלת בית החולים, בחר שפירא לעזוב את הארץ ומונה למנהל כירורגיית לב למבוגר באוניברסיטת בוסטון. כשהגיעה הפנייה מהדסה, לא היסס.
"חזרתי בעיקר מסיבות ציוניות", הוא מספר. "לכאורה מוזר שעזבתי תפקיד ניהול בכיר בבית חולים בארצות-הברית, בהבדלי שכר משמעותיים בהשוואה לארץ", הוא אומר. "בניגוד לניסיון הקודם הקשה שעברתי בכרמל, הדסה הוא המקום האופטימלי עבורי".
גם שפירא קורא לפתוח את ניתוחי הלב לתחרות חופשית בין בתי החולים. "הגבלת חירותו של החולה היכן הוא רוצה להינתח בעייתית ביותר. בארצות-הברית זה לא היה עובר, כי זה מנוגד לחוקה, ופה אם חולה מהמרכז רוצה לעבור ניתוח לב בהדסה, קופת חולים יכולה לשלוח אותו לבית חולים אחר. זה פוגע בתחרות החופשית בין המחלקות, ובעיקר פוגע בחופש הבחירה של החולים", אומר שפירא.
שפירא רוצה להפוך את מחלקת הלב בהדסה לאחת המובילות בבית החולים. "ההנהלה הבינה את הצורך לתת עדיפות למקצוע ולקדם אותו, להשקיע כספים בטכנולוגיה ובחדרי ניתוח", הוא מספר. לטענתו חלה בחודשיים האחרונים עלייה בכמות הניתוחים, אך מוקדם מדי לראות עלייה רציפה לאורך זמן. "סך ניתוחי הלב לא השתנה בינתיים באופן משמעותי, ועדיין מוקדם לראות עלייה כוללת בניתוחים", אומר ד"ר רענני, שהוא גם יושב ראש איגוד מנתחי הלב. "כיום, להערכתי, העלייה בביצוע של המחלקות הקטנות עם המנהלים החדשים והנמרצים באה על חשבון ירידה במחלקות אחרות", הוא מסכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
