ילד טוב משאיר צלחת ריקה
האם כל תינוק שמסרב לאכול סובל מהפרעת אכילה? לא בהכרח. מה שבטוח - חלק מהתינוקות מנהלים באמצעות האוכל מאבקי כוח עם הוריהם ומפגינים רצון לשלוט בדברים. ויש פעוטות אנורקטיים
אבל מה לעשות? מיד כשחזרתי הביתה מבית החולים, הוכנסתי למסלול המהיר של טיפת חלב, מסע שכולל מעקבי משקל צמודים, גרפים ואחוזונים, ולכי תצאי רגועה אחרי שהילדה רחוקה מלהיות 1.80 מטרים, אבל כבר הגיעה לאחוזון 90. טוב, חשבתי לעצמי, למה לדאוג היום מצרות שאופייניות לגיל ההתבגרות? (חוץ מהעובדה שכשדואגים שורפים יותר), יש לי מספיק שנים להתאמן בהקניית הרגלי תזונה בריאים ונטולי תסביכים לילדי.
מזל גדול שחשבתי בקול, כי יודעי דבר ידעו להגיד לי שברחבי הארץ צצות יותר ויותר מרפאות להפרעות אכילה אצל תינוקות. ברור שאיבדתי את הצפון, אבל אחרי שהתעשתתי, גם הגעתי לשם, לבית חולים זיו בצפת, היכן שד"ר בלה מירוצ'ניק מרכזת את המרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך (עד גיל שש).
היחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך קיימת זה שמונה שנים, ולפני שנה, בעקבות התעצמות התופעה, נפתחה המרפאה להפרעות אכילה. מתברר שיותר ויותר תינוקות סובלים מאנורקסיה. בדרך כלל האנורקסיה מתפתחת מגיל חצי שנה עד גיל שלוש. לפי ההגדרה, מדובר בתינוקות שלא עולים במשקל ומסרבים לאכול. זהו כשל בגדילה, שאינו קשור לבעיות פיזיות (ריפלוקס וכדומה) או למצב גופני, אלה זוהי הפרעה שבסיסה הוא נפשי.
"כשמדברים על הפרעות אכילה אצל תינוקות", אומרת ד"ר מירוצ'ניק, "מדובר, על פי רוב, במאבק של שליטה ועצמאות. הבסיס במרבית ההפרעות הוא בסיס פסיכולוגי הנובע מקשר לקוי בין הורה לילד, כאשר השפה של תינוקות באה לידי ביטוי בשינה או באכילה. בניגוד להפרעות אכילה אצל מתבגרים, לא מדובר בחוסר שביעות רצון מדימוי גוף ורצון לרזות, אלא במאבק על עצמאות ומי ישלוט בדברים".
שוב ההורים אשמים?
ד"ר מירוצ'ניק: "לא, זו לא התנהגות הורית וחשוב לא להיות ביקורתיים כלפיהם - זה דפוס הקשר שנוצר בין שני הצדדים. יש תינוקות שנולדים עם מזג קשה וזה גורם סיכון להפרעות אכילה, קשה לווסת תינוק כזה וזה גורם לדפוסי אכילה בעייתיים".
אילו דפוסי קשר מועדים לפורענות?
"בעיקר פחד מחוסר שליטה, קשר נוקשה בין ההורים לילדים, חודרנות, פולשנות ושתלטנות. זה יכול לגרום לקונפליקטים רבים וכתוצאה מכך הילד מסרב לאכול, או מחזיק הרבה אוכל בפה ובאופן כללי לא מאותת סימני רעב. כשהילד מפסיק לעלות במשקל, ההורים נלחצים ומגיעים למרפאה".
ואז?
"אנחנו שוללים קודם כל מחלה גופנית. יש לנו מומחה גסטרו, מרפאה בעיסוק שבודקת תהליכי בליעה וקשיים תחושתיים, דיאטנית שבודקת את סוג ואיכות המזון. אם נפסלו סיבות פיזיות להפרעת האכילה, אני נכנסת לתמונה ומתמקדת יותר בהיבט הפסיכולוגי ובודקת מה סוג הקשר ומהם הגורמים שמפריעים לתהליך
"אחרי האבחון מתחילים בעבודה על הקשר הרגשי בין ההורה לתינוק. בדרך כלל צריך להגמיש את מערכת היחסים ביניהם, להפחית את החרדה, לאפשר להורה לשלוט בסוג האוכל, מתוך התחשבות בטעמו של התינוק ובכמויות שהוא רוצה לאכול - לתת לו תחושה של עצמאות ושליטה".
איך זה נעשה?
"מתצפתים על תהליך האכילה, ומתרשמים מצורת ההאכלה של הילד. למשל, האם הוא יושב על הכיסא? האם הוא אוכל רק מבקבוק? איזה מגוון נותנים לו? האם מאכילים אותו או האם הוא מעדיף לאכול לבד? ושאלות דומות סביב הנושא".
ומה מגלים בדרך כלל במהלך התצפית?
"הרבה פעמים הורים לתינוקות הסובלים מהפרעת אכילה לא מסכימים שהתינוק יתעסק עם אוכל בצלחת. לא נותנים לו לגעת באוכל. זה בדרך כלל מתחיל משלב המעבר מבקבוק לאכילה בכפית - שלב משמעותי שבו מרגישים ההורים שהם איבדו שליטה על אופן ההאכלה ועל הכמויות, ואם הילד מסרב לאכול ומתקשה עם המעבר, נכנסים למאבק".
אבל המון תינוקות עושים בלגן עם האוכל, מתי צריכה להידלק הנורה?
"יש כמה סימנים מאוד ברורים כמו בררנות יתר, סירוב לאכול, הקאות, אכילה מועטה, התנגדות להנקה, התנגדות לאכילת אוכל מוצק והפסקה של איתותי רעב".
הקאה? ראיתי ילדים מכניסים לפה יד של בובת פליימוביל, עוד לא ראיתי ילד שדוחף אצבע.
"אפילו תינוקות משתמשים בזה כמניפולציה - הם יודעים להקיא את האוכל גם בלי האצבע. הילדים לומדים שסביב הקאה ההורה מתגייס וזה מושך תשומת לב. הם משתמשים בזה כנשק".
פעוט שסבל מהפרעות בינקות, סביר שיסבול מהפרעות בגיל ההתבגרות, שהוא הגיל הנפוץ יותר להפרעות אכילה?
"לא בהכרח. אבל פעוט שסבל מהפרעות אכילה ייתכן שיסבול מהתפתחות קוגנטיבית לקויה ומבעיות פסיכולוגיות בעתיד, כמו בעיות התנהגות, חוסר בשלות אישיותית וכדומה. אם הפרעות האכילה לא מטופלות בגיל צעיר, זה עלול להשפיע בעתיד גם על יצירת קשרים בינאישיים ועיסוק מוגזם סביב נושא השליטה. לכן ככל שמגיעים מוקדם יותר לטיפול ועוזרים למשפחות לפתור את הקונפליקטים סביב האוכל, מונעים את העימותים בין ההורה לילד בגיל ההתבגרות".
עוד לפני גיל ההתבגרות, יש הבדל בין תינוק בן חצי שנה הסובל מאנורקסיה לילד בן חמש?
"באופן כללי יש דמיון בכל הגילים - סירוב לאכול או לינוק ובמקרים קיצוניים סירוב להכניס מזון לפה. אבל מבחינת השלב ההתפתחותי, בגיל חמש המאבקים חזקים יותר כי אז לילד יש יותר שליטה".
תני דוגמה לסוג של מאבק.
"יש מקרים בהם אם התינוק מסרב לאכול במשך היום, ההורים מאכילים אותו בלילה כשהוא ישן ופחות שולט. כתוצאה, התינוק עלול להפסיק לישון. ההתעסקות סביב האוכל נמשכת סביב השעון. המצוקה מובילה למצוקה - זה כדור שלג. מציעים לילד לאכול מהבוקר עד הערב, הילד לא מפתח רעב, מחליטים בשבילו כמה הוא רעב, כמה לאכול".
ומה לגבי מקרים הפוכים, של אכילת יתר? כשהילד לא מפסיק לאכול?
"זלילה ואכילת יתר הם גם סימפטומים הקיימים בגיל צעיר. בהפרעות של אכילת יתר הילד לא יודע לעצור, מבקש עוד אוכל כל הזמן".
ילדים מוציאים אנרגיה, טבעי שיהיו רעבים.
"צריך לשים לב מתי הילד מבקש לאכול. האם זה דפוס קבוע? האם זה סביב סיטואציית לחץ? גם לילדים בני שנתיים יש תסכולים גדולים מבחינתם, כמו למשל, שהם לא מצליחים במשהו. אם ילד יפצה את עצמו באכילת יתר במצב תסכול זו נורה אדומה. אם לדוגמה ההורה עסוק מאוד או מדוכא, והילד, על מנת להרגיע את עצמו, לומד לאכול - גם זו נורת אזהרה".
"לעניות דעתי, בשנים האחרונות יש התעסקות יתר של הורים סביב נושא האוכל. רוב האמהות כיום עסוקות בדיאטה, וזה משפיע על הקשר עם הילד ועל הילד עצמו. הפרעות אכילה של אמהות הן בהחלט גורם סיכון להפרעה אצל תינוקות. פגשתי אמא רזה שהייתה עסוקה מאוד בלשמור על הגזרה, והיא הגיעה למרפאה עם ילד שמנמן, לא מאוד חריג, וזה פשוט הפריע לה".
אז טיפלתם באמא?
"החלטנו על נתינת תפריט לילד בהתייעצות עם דיאטנית, ומתן הדרכה להורים. חשוב בהחלט לעבוד עם ההורים על ההשלכות של ההתעסקות בנושא האוכל. אחת מהנקודות החשובות בטיפול היא להרחיב את הקשר עם הילדים מעבר לנושא האוכל. כי כשילד סובל מהפרעות אכילה, הכל הופך להיות סביב מתי וכמה הוא יאכל. הטיפול שלנו מנסה למשוך לכיוון של משחק והנאה עם הילד - תוך ניסיון להרחיב את מעגל החוויות המשותפות".
הגיע זמן לשון. רגע לפני שמחליטים ללכת לטיפול, כדאי לעשות סדר במונחים שאנו מרבים להשתמש בהם אבל לא לגמרי מבינים את משמעותם. עינת צוברי, אחראית היחידה להפרעות אכילה ב"נוטרים" רעננה שלוותה, ויועצת מקצועית של "שלבים", בית שיקומי לטיפול בהפרעות אכילה, עושה הבחנה ברורה בין הפרעות אכילה, הפרעה פסיכיאטרית ממנה סובל אחוז קטן מהאוכלוסייה, לבין הפרעות אכילה מהן סובלות שמונה נשים מתוך עשר. הפרעות אכילה באות לידי ביטוי בהבעת חוסר שביעות רצון מתמדת מהגוף, במלחמה תמידית בחמישה ק"ג מיותרים ובמצב תמידי של "לפני דיאטה".
"בארבעת העשורים האחרונים מעט מאוד נשים יכולות לחיות בשלום עם גופן", אומרת צוברי. "זאת כתוצאה מהלחץ התרבותי של 'רזה זה יפה', בשילוב עם חברת השפע, מזון שהפך לבילוי חברתי, ג'אנק פוד ומזון כמקור נחמה. כבר מגיל צעיר, כשילד בוכה, מנחמים אותו בשוקולד, ומצד שני מפעילים עליו לחץ להיות רזה. יש מחקרים שטוענים שאמהות, כבר מרגע לידת התינוק, בעיקר אם זו תינוקת, מכינות את הקרקע לזה ש'רזה היא יפה'.
"מחקרים הוכיחו שאמהות לבנות הניקו את הבנות זמני הנקה קצרים יותר מאשר בנים - באופן לא מודע כמובן. והמגמה הזו ממשיכה גם אחרי ההנקה. בנים ובנות בגיל ההתבגרות שחוזרים מפעילות ספורטיבית - הבן מקבל עידוד 'לטרוף' וההורים גאים, והבנות לעומתם יסתפקו בסלט. זהו מתכון בטוח לטיפוח הפרעות באכילה".
דווקא אנשים אוהבים תינוקות שמנמנים. הרי כל הביטויים, כמו "דובשנית", באים ממקום של חיבה.
"זו המלצה נוספת. כבר מגיל הינקות להפסיק להקניט. הרבה פעמים הטריגר לאנורקסיה הוא שמישהו אמר משהו. ילדים שמגיעים אלינו זוכרים שקראו להם 'דובשנית' או 'עוגייה'. למילים יש משמעות. האמירות נחרטות והופכות להיות מיתוס משפחתי. יש לי פציינטית שאמא שלה אמרה שהיא נולדה עם הפרעת אכילה כי אי אפשר היה לנתק אותה מהשד. אני ממליצה להימנע משמות חיבה המתפרשים כאמירות מקניטות, מתגרות, והצקות סביב הגוף, המשקל והאכילה מהרגע שהתינוק נולד.
"אני ממליצה כבר מגיל צעיר מאוד לכבד את התיאבון של הילד עוד כאשר הוא יונק, ולהאכיל לפי צרכיו ולא לפי זמני האכלה מדודים. אם ההנקה רגועה ונינוחה היא תתרחש באופן טבעי כל שלוש שעות. יש פעמים שלילד או תינוק לא יתחשק לאכול בכלל או רק כמות קטנה - כדאי פשוט לזרום איתו. וכשהוא מבקש, לא למנוע ממנו מנה נוספת".
ומה לגבי מנה נוספת של ממתקים?
"הייתי ממליצה לשים לב למה נכנס הביתה. ההורה אחראי על התפריט, והילד אחראי על מה וכמה הוא יאכל. אני בהחלט ממליצה שיהיה מהכל, כי כל דבר שאתה מונע אתה הופך אותו לנחשק. ילדים בעיקר לומדים ממה שהם רואים. מכיוון שההורים מהווים מודל, ככל שיהיו יותר ארוחות משפחתיות מסודרות וההורים יאכלו תפריט מגוון, סביר להניח שכך ינהגו גם ילדיהם. אין סיבה למנוע מהם ממתקים. כמו בכל תחום, הילדים מאזנים את עצמם במקום שבו אין מאבקי שליטה".
אבל אם הילד סובל מעודף משקל?
"כשיש בבית ילד שסובל מעודף משקל, חשוב שכל המשפחה תתגייס - לנסות להנהיג כמה שיותר פעילות גופנית, לטייל ביחד, לרכוב יחד, לא לתת לילד להרגיש שמופעל עליו לחץ. ילד שאוהב לאכול צריך לעודד אותו לפעילות גופנית. ילדים שמונעים מהם אוכל נפגעים ומתחילים לאכול בסתר".
גם אם אנו רוצים אך ורק בטובתו של הילד, מתוך הבנה שלא קל להיות שמן בחברה שלנו, עלינו להבין שלא הכל בשליטתנו, מדגישה עינת צוברי. באופן כללי, ילד שירגיש אהוב ובטוח, גם אם יהיה לו עודף משקל, יהיה בעל דימוי עצמי חיובי. אבל אם ההורים יתחילו להלחיץ אותו, להעיר ולהתערב לו בצלחת, הוא יתחיל להרגיש מתוסכל, ואז או שהוא יאכל יותר, או שיצמצם ויתחיל להיכנס למעגל של דיאטות והתקפי אכילה. דיאטות שמתחילות בבית ספר יסודי יתגברו בחטיבת הביניים ויסתבכו להפרעות אכילה. דיאטות לפני סוף גיל ההתבגרות מזיקות לדימוי ולא משיגות את המטרה".
אילו ילדים מועדים יותר לפתח הפרעות אכילה?
צוברי: "הפרעות אכילה נובעות מגורמים גנטיים, ביולוגים, משפחתיים, אישיותיים ותרבותיים. לגבי אנורקסיה, אנחנו יודעים שתמיד יימצא קרוב משפחה מדרגה ראשונה ושנייה במשפחה שסבל מהפרעה דומה.מבחינה אישיותית - הילדים המועדים הם ילדים שהם יותר אובססיביים, פרפקציוניסטים, מאוד ביקורתיים, בייחוד כלפי עצמם, שעבורם זה הכל או לא כלום, כאלה שבוכים אם הם לא מקבלים מאה במבחן".
נא להמתין לטעינת התגובות
