זו לא גברת, זה פרעה
הורדוס מת ממחלת כליות, בטהובן לקח תרופות ללא מרשם, את לינקולן היה אפשר להציל ומלך מצרים אח'נאתון היה אנדרוגינוס. בכנס שנתי שנערך בארה"ב, משתעשעים עשרות מדענים בפתרון חידות מסתוריות על נסיבות המוות של דמויות היסטוריות
באווירה הפסטורלית, עם תפאורת הרקע ההולמת הזאת, נערכים הכנסים השנתיים העוסקים ב"מחלותיהם וסיבות מותם של אישים ידועים בהסטוריה". כל כנס מוקדש לדמות אחרת, שעולה על שולחן ניתוחים, תיאורטי ברובו. השנה דנו שם בפרעה אח'נאתון, מלך מצרים העתיקה (מהשושלת ה-18), בונה המקדשים המרהיבים ביופיים, הפסלים המונומנטליים והערים המפוארות - שחי לפני 2400 שנה (אמצע המאה ה-14 לפני הספירה).
אותו פרעה נחשב למהפכן ול"בן החביב ביותר של האגיפטולוגיה", ענף החוקר את מצרים העתיקה. גם משום שהיה נשוי לנפרטיטי, המלכה המפורסמת, והפך לשליט המונותאיסטי הראשון בהיסטוריה. אלא שדמותו עודה אפופת מיסתורין, גם היום.
בכנסים הקודמים עסקו החוקרים בפריקלס, מנהיגה של אתונה בתור הזהב שלה; באלכסנדר הגדול, גדול הכובשים בהסטוריה; בהורדוס, מלך יהודה "שלנו" ; וגם הקיסר הרומי קלאודיוס, ז'אן ד'ארק, אברהם לינקולן, וולפגנג אמדיאוס מוצארט, לודויג ואן-בטהובן, כולן עברו תחת עינם הבוחנת.
מומחי הרפואה שמוזמנים לספק אבחנותיהם בכל כנס, אינם יודעים מראש את שם ה"פציינט" שיעלה על שולחן הניתוחים. הם מקבלים לגביו רק מידע גולמי, לעתים מזוויות ראייה ומתחומים שונים. רק לקראת סוף יום הדיונים מתאר היסטוריון את פועלה של הדמות ההסטורית - כדי להשלים את התצרף. קהל המאזינים מוזמן להביע דעתו, להציג שאלות ולהתווכח.
היזם והמארגן הראשי, פרופ' פיליפ מאקוביאק מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מישיגן, מסביר בראיון למעריב מה בדיוק קורה בכל כנס כזה: "האישים שאותם אנחנו מנתחים מכל הכיוונים חייבים להיות מפורסמים דיים גם עבור הקהל הרחב. כלומר, הם עשו משהו חשוב - לטוב או לרע - בחייהם והטביעו את שמם וחותמם בדפי ההיסטוריה.
"כל אחד מהם חייב להיות כזה שלקה במחלה שטרם אובחנה כראוי בימי חייו, ועם זאת קיים לגביו מספיק מידע מגוון, כדי שניתן יהיה לבצע הערכה רפואית חדשה בכלים מודרניים ומתוחכמים. הרעיון הוא שבכך נפתור תעלומה רבת שנים, ושהניתוח יספק ידע רב נוסף".
פרופ' ארווין ברוורמן מביה"ס לרפואה באוניברסיטת "ייל" - מי שביצע את האבחון המפורט למחלותיו ולבעיותיו הרפואיות המגוונות של המלך המצרי הקדום - הסביר למעריב כי אח'נאתון "היה בהחלט אדם מיוחד, מכל הבחינות". ברוורמן , מומחה לרפואת עור, בחן במשך חודשים ארוכים תמונות פסלים, ציורי קיר ותחריטי קיר של פרעה זה.
מדי שנה הוא מעביר קורס מיוחד לסטודנטים, במסגרתו הוא גורר אותם למוזיאון ושם מדריכם כיצד צריך להתבונן בציורים, בתצלומים ובפסלים כדי לאתר סימנים לצרכי האיבחון הרפואי. "רופא עור טוב קודם כל מתבונן שעה ארוכה בחולה,
שיטות המחקר של פרופ' ברורמן נשמעות כשילוב של בדיקה רפואית עם חקירה בלשית. "מאחר שעד היום לא נמצאו שרידי גופו וגם לא המומיה שלו", מספר החוקר, "החלטתי להיעזר בחומר שקיים על בנותיו, אביו, סבו, והסבא-רבא שלו. כך הגעתי להשערה הנראית כהגיונית ביותר, על פי הכלים הרפואיים של ימינו, שמבוססים על לא מעט ידע בגנטיקה".
ההשערה אליה הגיע ברוורמן מרחיקת לכת. לאח'נאתון, הוא מסביר, היתה "הופעה חיצונית מוזרה", גם בעיני בני דורו. הם חשבוהו למכוער מאוד, נשי מדי, ותיעבו אותו. היה לו ראש רזה ומוארך במידה קיצונית, בצורת ביצה (כיום קוראים לכך "תסמונת מרפן") - וכרס גדולה.
"הוא היה אנדרוגינוס", קובע החוקר בהחלטיות, "היו לו שדיים, ירכיים רחבים, אבל הוא זכר פורה שהוליד לפחות שש בנות, וכנראה שגם שני בנים. מבדיקת תצלומי ציורים ופסלים של אבותיו מתברר שגם להם היה חזה נשי, מכאן שזו היתה בעיה גנטית במשפחתו, לאורך כל הדורות. בדיקת פסלים וציורי קיר של בנותיו העלתה שכבר בילדותן המוקדמת (גיל 4-5) צימחו שדיים והיה להן ישבן רחב וגדול".
ברוורמן סבור כי לפרעה המדובר היתה בעיה עם אנזים בשם ארומאטז (Aromatase) שברחם האם הופך את העובר מנקבי לזכרי. גברים עם בעיה הורמונלית זו - בהחלט מחלה גנטית - הם עקרים, בדרך כלל. אצל נשים מופיעים סימני מין משניים מוקדם מאוד בחיים. בנוסף, האנזים הזה פעיל בגידולים ממאירים.
"גם לבתו של אח'נאתון, חאטשפסות שמה", אומר ברוורמן, "היו פנים מוארכים מאד. אם לממשלת מצרים ולגורמי מדע יהיה עניין בנושא המרתק הזה, ויושקע הכסף הנדרש, יש מקום לבחון את אמיתות ההשערה הזאת באמצעות בחינת הדי-אן-איי של מומיות".
מדוע לא נמצאה עד היום המומיה של אח'נאתון? האגיפטולוג פרופ' דונלד רדפורד הסביר בכנס, כי השנאה אליו היתה כה גדולה עד שעם תום תקופת שלטונו נהרסו לא מעט מהמקדשים שבנה, והאמונה באלים רבים הוחזרה לדת מצרים הקדומה.
פרופ' מאקוביאק, מחבר הספר "פוסט-מורטם: פתרון התעלומות הגדולות ביותר בהסטוריה הרפואית" יודע לספר על מקרי מוות אחרים ש"אובחנו" בכנסים קודמים. פריקלס, הוא חושף, מת מ"תסמונת גיליאן בארה", מחלה דלקתית של מערכת העצבים הגורמת לקהות חושים. אלכסנדר הגדול חלה בעת שכבש את בבל בקדחת קשה שגרמה לשיתוק של גופו.
הורדוס נפטר ממחלת כליות כרונית על סיבוכיה השונים, במשולב עם נמק. הקיסר הרומי קלאודיוס מת מהרעלת פטריה שנתנה לו אשתו השלישית. קולומבוס נדבק כנראה מחיידק כלמידיה מאחד התוכים שהביא ממסעו הראשון לאמריקה, וסבל גם מדלקת פרקים כרונית קשה, ומ"מחלת גאוט" (הצטברות חומצת שתן בדם) שגרמה לו לאבנים בכליות ולסיבוכים אחרים.
ז'אן ד'ארק, הבתולה מאורליאן, הוצאה להורג על המוקד - אבל סבלה ממחלת נפש: הזיות, מחשבות שווא ושמיעת קולות. בכנס שעסק בה נערך לה משפט ציבורי עם עורכי דין וחבר מושבעים, שהגיע למסקנה שיש לזכותה מכל אשמה. מוצרט חלה בעת מגיפת קדחת השגרון שפקדה את אירופה בתקופתו ובין סיבוכיה בצקת בכליות ופגיעה בכבד. בטהובן סבל משפע של מחלות בחייו - אחיו שהיה רוקח וסוכן תרופות נתן לו משככי כאבים ללא מרשם, ואלו פגעו בכליותיו. קרוב לוודאי שגם לקה בעגבת.
נפוליאון מת מסרטן בקיבה ובמערכת המעיים, ולא מהרעלה מכוונת כפי שחשבו בעבר. "גם היום לא ניתן היה להשאירו בחיים", טוען מאקוביאק. הסופר והמשורר אדגר אלן פו ("העורב") לא מת מכלבת כפי שסברו עד לפני שנים אחדות אלא מהתקפי דליריום - בלבול שכלי, הפרעות מטבוליות והרעלה עקב צריכת אלכוהול בכמויות ענקיות.
פלורנס נייטינגייל, האמא של מקצוע האחות הרפואית, נדבקה בשחפת, אבל לא עקב שתיית חלב עזים כאשר טיפלה בפצועים במלחמת קרים, כפי שחשבו עד כה. היא גם סבלה מתסמינים פוסט-טראומטיים קשים וקרוב לוודאי ממאניה-דיפרסיה. אברהם לינקולן נרצח כידוע, אבל בכנס שהוקדש לו נקבע כי אילו אירע הרצח בימינו ולינקולן היה מגיע במהירות ליחידת טראומה מודרנית, אפשר היה להצילו.
במי יעסוק הכנס הבא? המארגנים משיבים על כך ב"אין תגובה". אולם, קרוב לוודאי שינתחו בו את סיבות מותו אפופות המסתורין של "אבי הצי האמריקני", גיבור מלחמת העצמאות של ארצות הברית, האדמירל ג'ון פול ג'ונס.
המארגנים מבטיחים עוד הפתעות מעניינות בכנסים הבאים. "יש ביקוש גדל והולך לנושאים הללו, וגם התקשורת הבינלאומית מסתקרנת יותר ויותר. כל דיווח מביא אלינו עוד ועוד משתתפים", נהנה לומר מקוביאק. הוא יודע לספר על הדמות שאותה היה רוצה לנתח בעתיד. "בין האישים שמאוד מסקרנים אותי נמצא אטילה מלך ההונים. ידוע שסבל מדימום בקיבה, אבל אין לגביו עד היום מספיק מידע כדי שאפשר יהיה לפצח את תעלומת מותו".
" ההיסטוריה חשובה לנו מאד, כחברה אנושית", אומר מאקוביאק, "היא תמיד מרתקת, והיא גם חשובה מאד לחיים של כולנו בעתיד. תוצאות הכנס על המחלות וסיבות המוות של הידוענים חשובות מאוד לרפואה, כיוון שהידע המצטבר בו ישמש לא רק להרחבת האופקים של רופאי העתיד, אלא גם ילמדם איך להתבונן בחולים המטופלים על ידם. בנוסף להיותו 'תרגיל בפתולוגיה קלינית' לבוגרי רפואה, הכנס הזה הוא גם במובן הרחב 'שעשוע אינטלקטואלי' עשיר. יש בו הרבה מאוד כיף".
נא להמתין לטעינת התגובות
