המלחמה בשעורה: ביצה קשה
המטרד המציק שמופיע בעיקר אצל ילדים בעיניים יכול להיפתר דווקא בעזרת הביצה הקשה. זה בעצם החום
"מדובר בחסימה של זקיק של ריס בתוך העין, שמוצאו בבלוטת החלב של העפעפיים," מסביר ד"ר אביב גולדברט, רופא ילדים מומחה במרכז הרפואי סורוקה ובשירותי בריאות כללית. "כשהבלוטה נסתמת מתפתח זיהום מקומי, ומורגשת שעורה בעין, וכשמגרדים את המקום עלולים להעביר לשם חיידקים ולגרום זיהום חוזר."
לסבתות יש, עוד מקדמת דנא, מגוון המלצות לטיפול בשעורה בעין. רבים ימליצו על הנחת שקיקי תה עם קמומיל על העין, אך הפעולה החשובה אינה בסגולותיו המרגיעות של הקמומיל כי אם בחום שנפלט מהשקיקים, המרחיב את כלי הדם בעין, גורם זרימה מוגברת של חלקיקי הדלקת, ומנקה את האזור המזוהם.
אם מניחים על העין תיון, הוא לרוב פולט חום מקומי קצר טווח שמתפוגג לאחר ארבע-חמש דקות. לכן ברבות השנים פותח טיפול אחר בעל אופי קולינרי: הנחה ביצה קשה על העין.
"ביצה קשה פולטת חום זמן רב,
כעשר דקות לפחות," מסביר ד"ר גולדברט, "לכן השפעתה על הרחבת כלי הדם בעין ממושכת יותר." עם זאת, אין להבין את הדברים כהמלצה להניח ביצה קשה רותחת היישר מהסיר על עינו של הילד.
ההמלצה המדויקת היא להניח את הביצה הקשה על נייר סופג, להמתין מספר דקות עד שהיא כבר לא ממש רותחת, אלא חמימה, ובהמשך להניחה על העין לפרקי זמן מתארכים - בתחילה למספר שניות ולבסוף לדקה-שתיים.
"מניסיוני, כשחוזרים על הפעולה פעמיים-שלוש ביום," מסביר הרופא, "השעורה חולפת בתוך 24 עד 36 שעות." לא תמיד אפשר להסתפק בביצה מבושלת במים, ואם המקום מתאפיין מלבד באדמומיות, גם בהפרשת מוגלה, כבר צריך להשתמש באנטיביוטיקה, בטיפות או במשחה".
נא להמתין לטעינת התגובות
