9 גורמי הסיכון לסרטן
זה קורה עם הגיל, אבל גם כאשר מעשנים, נחשפים לשמש או לחומרים מסוכנים. מתוך הספר "לחיות עם מחלה"
2. עישון - קיים קשר מוכח בין עישון לבין סרטן ריאה, לוע, שלפוחית שתן ואחרים.
3. קרינה - בעקבות חשיפת הירושימה ונגסקי לקרינה בעת ההפצצה האטומית, נצפתה עלייה בשכיחות מחלת הסרטן, ובעיקר סרטני דם (לויקמיה). בהמשך, התופעה חזרה על עצמה גם בצ'רנוביל. גם קרינה שניתנת בכוונה טיפולית עלולה לגרום לסרטן.
הדוגמה הטובה לכך היא הטיפול בקרינה שניתן בעבר כנגד גזזת (טיפול שניתן בשנות החמישים, בעוד מדינת ישראל בחיתוליה). הקרינה כוונה לראש כדי למגר את נגע הגזזת שפשט בעיקר בקרב העולים מצפון אפריקה. כעבור שנים נצפתה שכיחות–יתר של סרטני בלוטת המגן (הידועה גם בשם בלוטת התריס או תירואיד, הממוקמת בצוואר) בקרב אנשים שטופלו באופן זה בעבר.
4. שמש - היום ידוע, שחשיפה לשמש גורמת לסרטני עור. בעבר, היה נהוג "להתבשל" בשמש בעזרת שמני שיזוף ולהיחשף לשמש יוקדת ללא הגנה בעת עבודה בשדה. בעקבות אלה התברר הקשר שבין חשיפה לשמש לסרטן העור.
5. וירוסים - וירוסים הפוגעים בכבד וגורמים לשחמת כבד, כדוגמת Hepatitis C Virus (HCV) ו–Hepatitis B Virus (HBV), עלולים, בשלבים מתקדמים יותר, לגרום גם לסרטן כבד. וירוס ה–Human Papilloma Virus (HPV) גורם, בספקטרום השפיר שלו, למחלת מין בשם קונדילומה (נגעים כרוביתיים על פני הפות, אזור פי הטבעת וצוואר הרחם בנשים, ועל פני הפין ופי הטבעת בגברים). זנים מסוימים של וירוס זה עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם. וירוס ה-Human Immunodeficiency Virus (HIV), האחראי על מחלת האיידס, גורם לממאירויות לימפטיות (לימפומה) ולסרטן של רקמות חיבור (סרקומה).
6. חיידקים - בשנים האחרונות פרץ לתודעה חיידק שכיח ביותר בשם Helicobacter Pylori (HP), המתמקם באזור הקיבה והתרסריון ואחראי על מרבית מקרי האולקוס. מסתבר, כי הוא מסוגל גם להיות אלים יותר ולגרום לסרטני קיבה, הן מסוג קרצינומה והן מסוג לימפומה. לעיתים מספיק טיפול אנטיביוטי כנגד החיידק כדי לרפא את הסרטן.
7. חומרים מסרטנים - אזבסט, למשל, קשור למזותליומה, שהינו סרטן של קרום הריאה. חומרים המכילים בנזן, כגון צבעים מסוימים, ואף כימותרפיה, הניתנת כטיפול לסרטן, אך בעצמה עלולה לגרום לסרטן.
8. נטייה משפחתית - קיים קשר משפחתי ברור בסרטני שד ומעי גס. כלומר, הסיכוי של אישה ללקות בסרטן שד עולה אִם בנות משפחה נוספות חלו אף הן. הקשר המשפחתי מבוסס על קיום גנים מסוימים בקרב בני המשפחה, שלא קיימים במשפחות אחרות, כדוגמת הגן BReast CArcinoma (BRCA) המוטנטי/פגום, החושף את הנושאות אותו לאפשרות לפתח סרטן שד. כלומר, השכיחות המוגברת של סרטן השד בקרב מספר פרטים באותה המשפחה קשור להימצאות הגן BRCA במשפחה בכלל, ובחולות בפרט. לא כל נשאית של גן ה–BRCA תפתח סרטן השד, שכן, כאמור, התהוות הסרטן היא תהליך רב שלבי, הכרוך ב"תקלות" נוספות. נשאות הגן הזה מעלה את הסיכוי להתפתחות סרטן, אך לא מחייבת את התפתחותו. לא תמיד מזוהה הגן הפגום המשותף לבני המשפחה.
9. נטייה מולדת - נטייה זו מתרחשת, לדוגמה, במקרי תסמונת בשם Fanconi Anemia, המתאפיינת בשבירות (חוסר יציבות) כרומוזומלית. כמו גם במקרי כשל חיסוני מולד אשר פוגע ביכולת הגוף להילחם בתאים זרים, ובכללם גם תאי סרטן.
הספר "לחיות עם מחלה – ממשבר לצמיחה" יצא לאור בהוצאת מודן
על המחברת
ד"ר שירלי שפירא היא המטולוגית בכירה במכון ההמטולוגי בבית החולים מאיר ובקופת חולים "מכבי"