הדילמה הכפולה: כריתת שדיים כטיפול מונע נגד סרטן
האם לכרות את שני השדיים כדי להקטין את הסיכוי לחלות בסרטן בעתיד? כוכבת הטלוויזיה כריסטינה אפלגייט החליטה שכן
אפלגייט בחרה בפיתרון שהתאים למצבה, מתוך תקווה שלא תיאלץ להתמודד עם המחלה פעם נוספת. אבל כריתת שד דו-צדדית אינה פיתרון שמומלץ לכל חולת סרטן, ובוודאי שלא לכל בת, אחות או קרובת משפחה של אישה שסבלה או סובלת מהמחלה.
הסיבה להחלטתה של אפלגייט נעוצה במוטציה שהיא נושאת בתאיהּ, מוטציה שממוקמת בגן 'BRCA1', ושקשורה בסיכון גבוה ללקות בסרטני השד והשחלה.
"כשאני אומרת 'מוטציה' אני למעשה מתכוונת לאחת מחמש מוטציות, שמופיעות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 וששכיחותן גבוהה בקרב נשים יהודיות", מסבירה ד"ר שולמית ריזל, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במכון האונקולוגי של מרכז דווידוף בביה"ח בילינסון. "כמובן, יש עוד הרבה מוטציות, אבל אלו השכיחות שביניהן ולכן הן אלו שנבדקות".
"מדובר במוטציות שנמצאות אצל עשרה אחוזים מהחולות בסרטן השד. לאישה שמאובחנת כנשאית של אחת המוטציות האלו, יש 80 אחוזי סיכון לחלות בסרטן השד עד הגיעהּ לגיל 80, כך שכריתה דו-צדדית של שדיהּ בהחלט עשויה להציל את חייה".
כום, הנשים שלהן מציעים הרופאים לבצע כריתת שד דו-צדדית, שייכות לשתי קבוצות עיקריות: נשים שכבר חולות בסרטן השד, ונשים בְּריאוֹת, שנושאות את אחת המוטציות.
כאשר אישה מאובחנת כחולה בסרטן השד, מציעים לה לעבור בדיקה גנטית, שתאפשר לזהות האם היא נושאת את אחת המוטציות. אם תוצאות הבדיקה חיוביות, הרי שעומדת בפניה ההחלטה האם לבצע כריתה דו-צדדית של השד, ובמקביל – האם ליידע
ד"ר ריזל מספרת שלא כל הנשים שמאובחנות כחולות בסרטן השד מעוניינות להיבדק. "אין מילים להדגיש עימן את החשיבות של הייעוץ הגנטי, אך נחיצותה והכרחיותה של הבדיקה מִשתנות בהקשר לנסיבות", היא מסבירה. לדעתה, כאשר מדובר באישה שחולה בסרטן השד לפני גיל 50, הבדיקה שתקבע האם היא נושאת מוטציה היא הכרחית.
ויחד עם זאת, ההמלצה לעבור כריתות דו-צדדיות של השדיים ושל השחלות, אינה חד-משמעית, ומתבססת כמובן על שיקולים רפואיים מִשתנים. "יש הבדל בין ההמלצות שיינתנו לאישה בת 60, שהשד שלה פשוט לבדיקה ידנית, ובין המלצות שינתנו לאישה צעירה, שהבדיקה הידנית אצלה בעייתית יותר ולכן אופציית הכריתה יותר כדאית עבורה", מפרטת ד"ר ריזל. "גם כאשר בחורה בת 30 מאובחנת כנשאית של אחת המוטציות, ייתכן בהחלט שלצד המלצה לביצוע כריתת שדיים מיידית, את כריתת השחלות יומלץ לה לדחות בעשור".
בחלק לא מבוטל מהמקרים, הנשים שאובחנו כנושאות את המוטציה מחליטות לוותר על הניתוח. לפעמים זה נעשה בניגוד להמלצה הרפואית. "בכל פעם שהנשים מגיעות אל המרפאה, אנו משוחחים אתן שוב על האפשרות לבצע כריתה 'מפחיתת סיכון' של השדיים. בנוסף, אנו משתדלים לסייע להן גם בהתמודדות הרגשית עם מצבן. זה לא קל לדעת שאתה יושב על חבית של אבק שריפה".
אישה שהחליטה לוותר על הניתוח מגיעה לבדיקת רופא פעמיים בשנה. במקביל, היא עוברת אולטרא-סאונד של השדיים, ולסירוגין ממוגרפיה או MRI. בשל הקשר בין המוטציה ובין סרטן השחלות, מבוצעות גם בדיקות גינקולוגיות דו-שנתיות.
עבור אישה בריאה שמחליטה לעבור כריתת שד דו-צדדית מפחיתת סיכון, קיימת אפשרות לשלב את כריתת השד (המבוצעת על ידי כירורג שד) בניתוח נוסף: שחזור שד, המבוצע על-ידי פלסטיקאי.
ד"ר דין עדאל, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית-החולים 'בילינסון' ומומחה לשחזורי שד, מציין כי נהוג לבצע שחזורי שד בעזרת תותבות סיליקון, או בעזרת רקמות הגוף. "השימוש בסיליקון מתאים במיוחד למקרים של כריתה דו-צדדית", הוא טוען, ומונה שלוש סיבות עיקריות:
"שנית, התותבות הן מראש סימטריות, לכן כאשר מדובר בשחזור דו-צדדי, יש להן עדיפות אסתטית ברורה. יתרון אסתטי נוסף טמון בכך שלהבדיל מלקיחת רקמות טבעיות, השימוש בתותבות אינו כרוך בצלקות באזורי גוף אחרים.
"בנוסף, שחזור השד בעזרת תותבות סיליקון הוא ניתוח פשוט יותר, שההתאוששות ממנו מהירה יותר: מדובר באשפוז בן יומיים-שלושה, וחזרה לפעילות מלאה תוך שבוע-שבועיים. האשפוז לאחר שחזור בעזרת רקמות הוא בערך שבוע, וזמן ההתאוששות הוא חודש".
לנשים רזות עם חזה קטן נהוג להתאים בדרך כלל תותבות שמראש מושתלות בגודלן הסופי. לנשים עם חזה גדול יותר (B ומעלה) בדרך כלל מתאימות תותבות שניתנות לניפוח, עד הגעה לגודל הרצוי.
ד"ר עדאל מציין שלתותבות הסיליקון יש גם חסרונות: הן אינן מחזיקות לעד, לעיתים כרוכות בטיפולים חוזרים ונשנים, ובמקרים מסוימים דורשות ממש החלפה. ובכל זאת, עבור נשים נשאיות שעוברות כריתת שד דו-צדדית התותבות הן אופציה טובה למדי.
עם זאת, ד"ר עדאל מדגיש שמערך השיקולים שונה כאשר מדובר בנשים שעוברות כריתה לאחר שכבר חלו בסרטן השד. במקרים האלו, השיקולים האונקולוגיים מגבילים יותר: השתלת תותב סיליקון, למשל, אינה אפשרית בנשים שעברו הקרנות של השד, שכן ההקרנות הופכות את עור השד לבלתי-אלסטי. מצד שני, לאישה שעוברת כריתת שד ואינה נזקקת להקרנות, מדובר באופציה טובה למדי, שכן היא מאפשרת התאוששות מהירה שאחריה ניתן מיד להתחיל בטיפול כימותרפי.
נא להמתין לטעינת התגובות
