עוד השנה: תרופות וטכנולוגיות חדשות שיגיעו לישראל
רובוטים במקום רופאים, התאמת הטיפול לגנים של המטופל ואפילו תרופות שמחליפות את השמש. כל אלה יעשו השנה את דרכם אל חדרי הטיפולים וארונות התרופות שלנו. אז איפה תוכלו לעבור ניתוח בלי חתכים ואיזה שימוש מועיל אפשר לעשות בחיידק המצוי באבק? התשובות לפניכם. רק תהיו בריאים
אך כמאתיים חברות התרופות הפועלות בעולם לא מסתפקות בנתח השוק הקיים. כולן תומכות במחקרים לפיתוח תרופות חדשות, שמבקשות להקל עלינו ולסייע בעוד תחום של חיינו. פיתוחה של תרופה חדשה הוא אמנם תהליך מייגע הנמשך קרוב לחמש שנים, ולפי מחקר חדש של חברת הייעוץ Bain &Company עשוי אף לעלות 1.7 מיליארד דולר, אך חברות התרופות מבטיחות לעצמן החזר השקעה באמצעות הפטנטים, ומשנסות מותניים במרץ.
כעשרים תרופות חדשות מוגשות מדי שנה לאישור הרשויות בארה"ב ואירופה, ומשם ועד לנחיתתן על מדפי בתי המרקחת בארץ הדרך כבר קצרה. גם במהלך השנה הקרובה יגיעו לישראל מבחר תרופות וטיפולים רפואיים חדשים וחדשניים, שהצצה ראשונה אליהם תוכלו לקבל בכתבה שלפניכם.
הטיפולים הביולוגיים
חברות התרופות ממשיכות כל העת להשקיע בדרכי טיפול חדשות במלחמה המתמשכת נגד הסרטן, כשהכיוון המוביל היום הוא פיתוח טיפולים ביולוגיים שנלחמים בגידול במנגנונים עקיפים - למשל דרך חיסול כלי הדם המזינים את הגידול או עצירת אותות שמשדר הגידול לסביבה.
בשנה הקרובה צפויים להיכנס לשימוש טיפולים פורצי דרך המשתמשים במערכת החיסונית הטבעית של הגוף
טיפול דומה שפותח בין היתר על ידי חוקרים ישראלים יוצג בחודשים הקרובים בבית חולים במרכז הארץ.
מחליפים את השמש
אחת התרופות שצפויות לקבל את אישור המינהל האמריקני בתחילת 2009 תוכננה לחקות את כוחה המרפא של השמש. התרופה "אסנטר" (Asentar) מניעה תהליכים ביולוגיים שנגרמים מחשיפה לשמש, ובעיקר פועלת על מנגנון ייצור ויטמין D בגוף.
את התרופה מפתחת חברת "נובהסיאה" (Novacea), והיא תיועד תחילה לחולי סרטן ערמונית במצב מתקדם, המקבלים במקביל גם כימותרפיה. התרופה מאפשרת לגוף לספוג ויטמין D בכמות הגבוהה פי 50 עד 100 מהנורמלי, אך מגנה מתופעות לוואי של עודף בוויטמין, ובמחקרי הפיתוח כבר הוכח כי היא מאריכה את חיי חולי סרטן הערמונית המתקדם בתשעה חודשים מעבר לתרופה "טקסוטר", שניתנה עמה כטיפול משולב במחקר.
הקרנות מתקדמות
בתחילת 2009 צפויה השקתו של מכשיר ההקרנות המתקדם בישראל לטיפול בחולי סרטן במרכז "דוידוף" לסרטן בבית החולים בילינסון. המכשיר בפיתוח חברת "ואריאן" הוא המתקדם בארץ, ויצויד במערכת הדמיה לקביעת המיקום המדויק של הגידול ויאפשר לבצע טיפולים מסובכים בזמן קצר יחסית.
מניעת לידות מוקדמות
תרופה חדשה שעתידה לזכות לאישור בשנה הקרובה היא "גסטיבה". התרופה אמורה להתמודד עם לידות מוקדמות. "גסטיבה" היא זריקה של הורמון הפרוגסטרון, הנבדקת כיום על נשים שכבר עברו היריון קודם, ונאלצו ללדת בלידה מוקדמת.
הזריקות ניתנות במהלך ההיריון אחת לשבוע, החל מהשבוע ה-20-16 ועד השבוע ה-37, מועד בו הסכנה מפני לידה מוקדמת חולפת. הזריקה אמורה לעכב את ההיריון במידה ולגוף קיימת נטייה ללידה מוקדמת. זוהי התרופה הראשונה בעולם שהוכחה כמונעת לידת מוקדמות, כשבמאי 2006 מצאו חוקרים מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) כי טיפול בתרופה הצליח להפחית ב-34 אחוז את הסיכון ללידה מוקדמת.
חברת התרופות האמריקנית KV, שרכשה בינואר את הזכויות להפצת התרופה בשווי של 82 מיליון דולר, הודיעה לאחרונה כי האישור לשיווקה צפוי להינתן על ידי מינהל התרופות האמריקאי (ה-FDA) עד סוף 2008.
בלימת התפרצות הזאבת
פריצת דרך שצפויה בעולם לקראת סוף השנה כוללת פענוח מנגנון חדש שיאפשר להילחם בזאבת (לופוס), מחלה שפוגעת במערכת החיסונית וגורמת להתפתחות דלקות באיברי גוף פנימיים, ממנה סובלים כ-2,000 ישראלים. התרופה בשם "לימפוסטאט B" מפותחת על ידי יצרנית התרופות הבריטית "גלקסו סמית קליין" בשיתוף חברת "HGS" ומכילה נוגדן שמצליח להתערב בתהליך התפתחות הנוגדנים בגופם של חולי הזאבת, ובולם את התפרצות המחלה.
"עד היום עוד לא פותחה בעולם אף תרופה שמיועדת ספציפית ללופוס, אם כי יש כמה מחקרים לגבי תרופות ביולוגיות", אומרת אירית רגב, יו"ר ארגון הלופוס בישראל. "כמטופלים אנחנו נמצאים מצד אחד בתקווה גדולה, אך מצד שני כבר עייפים מהפיתוחים הללו ולאורך השנים כבר למדנו לקחת את הטיפולים הניסיוניים בעירבון מוגבל".
טיפול משולב
בתחום המאבק בכולסטרול צפוי להגיע ארצה בחודשים הקרובים טיפול משולב חדש. בשנים האחרונות נהוג לטפל בכולסטרול בסטטינים - התרופות הפופולאריות בעולם שמסייעות לעיכוב הייצור של הכולסטרול הרע (LDL) בכבד , ולעתים בשילוב האיזיטרול, תרופה המונעת את ספיגת הכולסטרול הרע במעי הדק.
בקרוב צפוי להגיע ארצה הטיפול החדש, שכבר נקלט בארה"ב ובאירופה: שילוב של הסטטינים הנלחמים כאמור בכולסטרול הרע, יחד עם ניאצין ארוך פעולה (ניאסטן) - התכשיר היחיד שנמצא כיום בשוק שנמצא יעיל להעלאת הכולסטרול הטוב (HDL) ולהורדת תרכובות שומן בדם (טריגליצרידים).
"זהו שילוב מנצח, המאפשר לטפל גם בכולסטרול הטוב וגם בכולסטרול הרע. כיום לרוב לחולי הלב בארץ יש כולסטרול טוב נמוך, שנחשב לגורם סיכון עצמאי למחלות לב, ללא קשר לכולסטרול הרע", אומר ד"ר מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים במכון הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא.
תרופות בהתאמה אישית
התחום החדש בחברות התרופות מכונה "פרמקוגנטיקה" - התאמה אישית של תרופות לחולים לפי המבנה הגנטי. עם סיום סריקת הגנום האנושי בשנת 2001 מופו כל הגנים בגוף האדם, 30 אלף במספר. בעולם וגם בישראל נרכשו מכשירים המאפשרים לבדוק מקטעי גנים בבדיקת דם פשוטה, ותחום המחקר החדש בו משקיעות חברות התרופות כספים רבים מנסה לאתר באמצעות הסריקות גנים הגורמים לתגובה טובה יותר של חולים מסוימים לתרופות, וכך להתאים לחולים תרופות בהתאם למיפוי הגנים שלהם.
חברת התרופות הישראלית "טבע" כבר מובילה עם הטכניון פיתוח בדיקה שתאפשר לברר למי מתאימה תרופת הדגל של החברה - קופקסון, לפי המבנה הגנטי של חולי טרשת נפוצה, עבורם התרופה מיועדת.
חברת "קיאגן" דיווחה באוגוסט על איתור סמן גנטי שמגדיל ב-60 אחוז את הסיכוי של נשאי איידס המטופלים בתרופה "אבקוויר" לסבול מתופעות לוואי. באפריל דיווחו חוקרים מהולנד כי מצאו סמן גנטי שמאפשר לחזות את התגובה של חולים בסרטן הכליה והריאות לטיפול בתרופה מסוימת.
בחודש יולי דיווחו חוקרים אמריקנים מאוניברסיטת "ואנדרבילט" בנאשוויל על פיתוח בדיקה גנטית לגן בשם RGS4, שמאפשרת לקבוע את התגובה לטיפול תרופתי בחולי סכיזופרניה. חברה אמריקנית (Genomic Health) דיווחה על כוונתה לפתח בשנה הקרובה מוצר להתאמת תרופות לחולי סרטן המעי הגס לפי המבנה הגנטי.
ביוני הבא צפוי להסתיים פרויקט בתמיכת מינהל המזון והתרופות האמריקני להתאמה גנטית של תרופות לחולי סרטן הריאות, אחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר לטיפול.
רופאים דיגיטליים
במהלך 2009 מתוכננת הפעלתו הניסיונית הראשונה של הרובוט הרפואי המשוכלל בעולם, Trauma Pod של חברת "רובוט מדיק". הרובוט מפותח בשיתוף הצבא האמריקני בהשקעה של 12 מיליון דולר, ויוכל לבצע ניתוחים בפיקוח אדם אחד בלבד. במהלך הניתוח מסוגל הרובוט לבצע מגוון פעולות, ממתן נוזלים ועד לסיוע בהפעלת המכשור הרפואי - באופן עצמאי וללא הכוונת יד אדם.
רובוטים רפואיים חדישים יגיעו השנה גם לארץ. חברת "מזור טכנולוגיות" שבקיסריה מתכננת בקרוב את הצגתו בארץ של הרובוט SpineAssist, המבצע ניתוחים בעמוד השדרה, ומאפשר לאתר את המיקום המדויק בעת ביצוע שתלים בחוליות עמוד השדרה.
במקביל יורחב בשנה הבאה בבית החולים לשיקום שבמרכז הרפואי שיבא המחקר סביב מכשיר ה-ReWalk, שפותח על ידי ד"ר עמית גופר מחברת "ארגו מדיקל טכנולוג'יס" הממוקמת בחיפה - מכשיר המאפשר לראשופ נה למשותקים לשוב וללכת באמצעות רובוט המתחבר לגופם, ומחקה את פעילות הגפיים התחתונות. לפי דיווחי החברה צפוי המכשיר לצאת לשוק בשנת 2010.
צנתורים חדשים
לישראל ייכנסו בעת הקרובה צנתורים חדשים המבוצעים בפעולה משולבת של מנתחי לב-חזה וקרדיולוגים להחלפת מסתמים בלב ללא פתיחה של בית החזה. בית החולים שערי צדק החל לפני חודשיים וחצי ליישם את השיטה, אחריו המשיכו שיבא והדסה, ובקרוב צפויה השיטה להגיע גם לבתי החולים בילינסון ואיכילוב.
שתי חברות מסחריות כבר מציעות מסתמים שניתן להחדיר בשיטת הצנתור - "אדוארד" ו"קורבלד", ושבע חברות נוספות מפתחות מסתמים דומים. "החלפת המסתם בשיטה הזו נעשית בכל העולם בניתוח על ידי קרדיולוגים וכירורגים", מסביר פרופ' גדעון אורצקי, מנהל המחלקה לניתוחי לב-חזה באיכילוב. "בשיטה החדשה מוחדר מסתם אאורטלי ללב באחת משתי שיטות - דרך המפשעה או מאזור היד, וכשמגיעים ליעד משחררים את המסתם באמצעות סטנט. "הסיכון בשיטה עדיין גבוה, ולכן כרגע מיועדת השיטה רק למקרים קשים בחולים שלא ניתן לבצע בהם ניתוח לב פתוח מסיבות שונות".
בלי חתכים
במקביל צפויים להגיע ארצה בחודשים הקרובים ניתוחים בשיטת ה"נוטס" הנעשים דרך פתחי גוף טבעיים וללא כל חתך או צלקת ניתוחית. לאחרונה אישר משרד הבריאות ביצוע ניתוחי "נוטס" בנשים לד"ר יואב מינץ, מנהל המרכז לפיתוח טכנולוגיות ניתוחיות חדשות בבית החולים הדסה עין-כרם, שהמתחה בשיטה בארה"ב. "ניתוח בשיטת נוטס חוסך כאבים לאחר הניתוח, מונע צלקות לא אסתטיות, מצמצם את הסיכון לזיהומים ודימומים דרך חתכים חיצוניים, ומפחית את הסיכון לבקע לאחר הניתוח", מסביר ד"ר מינץ.
מכשירי הרדמה חדשים
מפחיד לחשוב, אולם אדם או שניים מתוך אלף מטופלים נותרים ערים במהלך הניתוח. מכשיר חדש בשם TCI שעושה דרכו ארצה יאפשר לברר אם החולה מורדם בניתוח תוך מדידת ריכוז חומר ההרדמה שנספג במערכת הדם.
מכשיר נוסף המגיע לבתי חולים בישראל המכונה BIS הוא מוניטור הקובע לאחר עיבוד הפעילות החשמלית המוחית אם החולה רדום בהרדמה עמוקה או רק מטושטש. "שילוב שני המכשירים יחד יאפשר לתת הרדמה איכותית בהרבה, שתקל על החולה במהלך הניתוח", אומרת פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה באיכילוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
