דוח: לילדים הבדואים אין רופא
בכפרים הבדואים בנגב לא פועל אף רופא ילדים או רופא נשים - כך עולה מדוח חמור של עמותת רופאים לזכויות אדם, שחושף פערים עצומים באיכות השירות הרפואי בין יהודים לבדואים באזור. קופ"ח כללית: הרופאי משפחה מוכשרים לבדוק ילדים
נתוני הדוח מעלים כי ב-12 מרפאות הפועלות בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב, 11 מתוכן של שירותי בריאות כללית, המשרתות לא פחות מ-50 אלף ילדים, לא נמצא כלל רופא ילדים, וזאת למרות שיעור התמותה והתחלואה הגבוה.
את הדוח כתבה החוקרת הייג'ר אבו-שארב, ומנתוניו עולה כי מלבד ההיעדר של רופאי ילדים, תושבי הכפרים הבלתי מוכרים לא זוכים לשירותי רפואת נשים ורפואה מקצועית. כאשר מגיעים אנשי צוות רפואי, לרוב הם אינם דוברים ערבית, ומעניקים שירות בשעות מצומצמות בלבד. בנוסף, לרשות התושבים אין ולו בית מרקחת יחיד.
באזור הדרום יש 45 כפרים בדואים בסך הכל, המונים 83 אלף תושבים. משנת 1999 הוכרו 11 ישובים על ידי המדינה, אולם לפי הדוח קיים עדיין מחסור חמור בשירותים רפואיים במרפאות הפועלות בכפרים אלה.
הדוח חושף פערים עמוקים בין שירותי הבריאות הניתנים לילדים בישובים יהודיים בנגב לבין השירותים המקבילים בכפרים הבדואים.
ביישוב עומר, למשל מעניקים כלל הרופאים, בהם רופאי ילדים ורופאים מומחים, 214 שעות קבלה שבועיות, במיתר – 109 שעות ובלהבים – 83 שעות קבלה שבועיות.
בכפר הבדואי אלגרין,
נתון נוסף להשוואה: במרפאה בישוב מיתר מועסקים שבעה רופאי משפחה, שני רופאי ילדים ורופאת נשים, לעומת שני רופאי משפחה בלבד ביישוב ביר הדאג', ללא רופאי ילדים ורופאי נשים.
לפי הדוח, תוצאות שירותי רפואת הילד הלקויים בישובים הבדואים ניכרים בבית החולים סורוקה, המרכז את האשפוזים בדרום הארץ. כ-80 אחוז מהילדים המאושפזים בכל קיץ בסורוקה מגיעים מהכפרים הבלתי מוכרים, למרות שהם מהווים רק רבע מילדי האיזור.
בין הסיבות להבאת ילדים בדואים למיון בסורוקה, לפי הדוח: שלשולים (24% מהילדים), חום גבוה (20%), אי הצלחת הטיפול שניתן במרפאה (16%) והתייבשות (12%). מדי אוגוסט פורצת בכפרים "מגיפת שלשולים" המובילה לאשפוזם של 16 אלף ילדים בדואים, בהשוואה ל-5,000 ילדים יהודים.
בסקר שערכו מחברי הדוח בקרב שבעים נשים מהכפרים הבדואים בנגב דיווחו רק 55% על טיפול בילדיהם במרפאות הפועלות בכפרים, ומחציתן סיפרו כי הן פונות לטיפול במקום אחר, 77% מטופלות גם על ידי רופאים פרטיים, ו-13% פונות ישירות לסורוקה. מחצית מהנשים סיפרו כי הן מגיעות למרפאה עם ילדיהן ברגל במסע שאורך לעיתים כשעתיים.
"יש להשוות את השירותים בכפרים לאלו הניתנים בישובים יהודים מתוך החובה למתן שירותי בריאות באופן שוויוני ונגיש לכל", אומרת שלומית אבני, מנהלת פרויקט תושבים ב"רופאים לזכויות אדם".
מחברי הדוח פנו למשרד הבריאות וקופת חולים כללית המפעילה את רוב המרפאות בנגב בבקשה להגדיל את מגוון השירותים המוצע במרפאות, לרבות הוספת שירותי רפואת הילד. המחברים קוראים להמשך הכרה בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ולהשקעה במגוון שירותי בריאות בכפרים, התואמים לצורכי התושבים מבחינה תרבותית ושפתית, "כמתחייב נוכח תוצאות הבריאות של תושבי הכפרים", לשון הדוח.
משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה לממצאי הדוח כי "מרפאות הכללית נותנות שירותי רפואה לאוכלוסייה הבדואית, למרות היעדר תשתית מקדמת בריאות כמו חשמל, כבישים, מים זורמים ופינוי אשפה. רופאי המשפחה במרפאות הכללית ככלל מוכשרים לבדוק מבוגרים וילדים לפי הכשרה מקצועית. כל הרופאים המומחים והמתמחים הוכשרו במסגרת התמחותם לבדוק ילדים, ועברו רוטציות במסגרת התמחותם במחלקות הילדים לפי קריטריונים של המועצה המדעית בישראל. בכל
"מרפאות המגזר הבדואי מופעל פרויקט ייחודי בתחום מניעת האנמיה בקרב תינוקות. הכללית פועלת כל העת לשיפור השירות הרפואי על ידי התאמתו לצרכים ולתרבות של התושבים הבדואים בנגב. המרפאות הראשוניות בכפרים מאוישות על ידי רופא, אחות ועובד מנהל, ומקבלות שירותי רפואה שניונית ממרכזי הבריאות הגדולים הסמוכים גיאוגרפית וכן מניידת ייעודית הפועלת בכל שעות היום.
"במרפאות הכללית ביישובים הבלתי מוכרים מועסקים כל העובדים כשכירים בין השעות 16:00-8:00 ברצף ללא פיצול, כאשר בעומר, מיתר ולהבים מועסקים רופאים עצמאיים בלבד בבוקר ובערב, ובין השעות 16:00-12:00 המרפאות סגורות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "אספקת שירותים מוטלת לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי על קופות החולים, ועל הקופות חלה החובה לספק את שירותי הבריאות. עם זאת, המשרד מודע למחסור בכוח האדם, ופועל בשיתוף עם הקופות לצמצום הפערים.
"את התוצאות ניתן לראות במדדים המופיעים בסקר שערך משרד הבריאות על מצב בריאותם של תינוקות וילדים בדואים עד גיל שש ביישובי קבע ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב שהתפרסם לפני כחודש. הסקר מצביע על מגמת ירידה בשיעור תמותת תינוקות ועל שיפור הכיסוי החיסוני במגזר הבדואי. בנוסף, משרד הבריאות, נציבות שירות המדינה ומשרד האוצר מעניקים תמריצים לאחיות וכוח אדם סיעודי שעובדים או יעבדו במגזר הבדואי".
נא להמתין לטעינת התגובות
