הסיגריה שלא נגמרת: המחלוקת על השימוש ב"אי-סיג"
הסיגריות האלקטרוניות הן מוצר חדש ושנוי במחלוקת, שפועל כמו מכשיר אדים ומספק ל"מעשן" ניקוטין ללא תוצרי לוואי כמו זפת. ה-FDA עדיין לא בדק את בטיחות ה"אי-סיג", אבל ארגוני בריאות חוששים שהיא תגרום לצעירים לעשן, ותמנע ממעשנים להיגמל
ישבתי כשאני מוקף מכל עבר במתנגדי עישון קנאים - קרן מורשת היא מהארגונים הארציים המשפיעים ביותר ומממנת את המאבק הציבורי ביצרניות הסיגריות ובתעשיית הטבק. למרות זאת, דווקא כאן הוזמנתי להתכבד ולהתמלא ככל יכולתי בניקוטין.
ברור מאליו שהיה כאן קאץ': מה שעישנתי וסלסלתי בהנאה לא היתה סיגריית "מרלבורו" או מקלון דליק ומסרטן. לא נזקקתי למאפרה, גם לא לאש. "העשן" היה ליתר דיוק ערפל של ענני אדים. ניסיתי שם מכשיר חדש ושנוי במחלוקת המשנע ניקוטין. הוא מזכיר במידה מסוימת סיגריה, ולמעשה הוא צינור פלסטיק שבקצהו נורת "לד" (LED) - דיודה פולטת-אור זעירה, המילה האחרונה בתאורה האלקטרונית החוסכת חשמל.
"אתה צריך רק לינוק אותה וזה חייב לעבוד", הסביר לי הפסיכולוג ד"ר דיויד אברהמס, כשמסר לידי את ה-Njoy, מותג האי-סיגריה (e-cigarette), כלומר - סיגריה אלקטרונית. אין לה שום קשר לאינטרנט, למעט העובדה שניתן לרכוש כמותה בשפע מאתרים מסחריים ברשת. בתוך הצינור הדקיק חבויה סוללת ליתיום. בהתחממותה משתחררים חלקיקי ניקוטין זעירים, כמו אירוסולים. ה-Njoy פועלת, כך מסבירים הממציאים, כמכשיר אדים. לאחר כמה נשיפות הייתי אפוף בענן נעים של נוסטלגיה.
האי-סיג (שם הקיצור שניתן לאי-סיגריה) איננה מספקת לא את הטעם ולא את החמימות המתלווה לעשן סיגריות אמיתי ("שמחת החיך, הנאת האף", כפי שהתפייט משורר נשכח). עם זאת, היא החזירה אותי בזמן לימים שבהם העישון לא נחשב למשהו בזוי מבחינה חברתית, שזוכה להוקעה בכל הזדמנות מצויה.
אלו הימים שבהם סוסי עבודה קשישים כמוני היכו במכונות כתיבה כשאצבעותיהם מוכתמות בניקוטין והם שאפו לריאות עשן סיגריות כמו משוגעים, במרוץ כנגד ה"דד-ליין". במלים אחרות: החזקתי בידי את ה"באז" החדש. האמת, אתה יונק מתוך צינור פלסטיק בלבד, אבל החוייה, כפי שהגדיר אותה אברהמס, היא "הכי קרובה לדבר האמיתי".
בעוד מומחי "קרן מורשת" מתמקדים במאבקם
המוצר האלקטרוני אינו נמצא בפיקוח הרשויות, הוא לא עבר בארה"ב ניסוי ובדיקות בכלים מדעיים רפואיים ולא אושר בידי ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקני, שעודד תחליפים ל"מספקי ניקוטין" כמו מסטיקים ומדבקות, במקום סיגריות.
בסוף החודש שעבר שיגר הסנטור הדמוקרטי פרנק לאוטנברג מניו ג'רזי – מנסח החוק האוסר עישון במטוסים - מכתב דחוף ל-FDA, בו דרש לנקוט בצעדי אכיפה מיידים נגד יצור ושיווק "סיגריות אלקטרוניות" ולהורות להוציא מוצרים אלו מהשוק, עד שיוברר באורח חד משמעי שהם בטוחים לשימוש. רק עתה מתחיל ה-FDA לטפל בנושא.
על אף שהמכשירים הללו זמינים לרכישה באתרי מסחר מקוונים וגם נפוצים בחנויות קמעונאיות, מינהל התרופות והמזון הודיע שהוא עוצר בינתיים היתרי יבוא שלהם מחו"ל, ובוחן את השאלה האם מכירתם בארה"ב מחייבת את אישור ה-FDA.
ה"אי-סיג" מספקת לגוף ניקוטין דרך הריאות – ללא הזפת, הפחמן החד-חמצני ושאר תוצריו הדוחים והמגעילים של טבק בוער – ואת ה"מכה" הכמעט מיידית לתוך הגוף, כמו בשאכטה, למי שמשתוקק לעשן ומתקשה לעמוד בלחץ הנפשי שהתשוקה הזאת מעוררת אצלו.
היא מציעה למשתמש המכור את ה"ויסות המעודן שבכימיה המוחית" וזה בדיוק מה שהופך את עישון הסיגריות לפעולה כל כך רבת עוצמה ומתגמלת, כפי שמסביר ד"ר אברהמס, החוקר כבר 30 שנה את נושא ההתמכרות. "אנשים אינם מודעים לכך שאנחנו לא מכירים היום דרך אחרת לענג בעדינות את המוח שלנו מאשר לשאוף ולנשוף עשן סיגריות".
אחר כך, בעודי מגרד בצינור המאייד, הרהרתי בנושא הזה. הניקוטין הוא למעשה סם בלתי רגיל. השימוש בו יוצר ספקטרום רחב של השפעות פסיכולוגיות: יש אנשים שבזכות מוצרי טבק כמו סיגר איכותי וריחני לאחר הארוחה, הם נעשים נינוחים ורוגעים. אחרים מקבלים באמצעות עישון סיגריה את זריקת התמריץ המיידי כדי להיות ממוקדים בעשייה. אחת מעורכיי בעיתון נשבעה שמעולם לא ניסחה כותרת טובה יותר למאמר, במהירות רבה יותר, אלא כשהתירו עדיין לעשן בחדר החדשות של ה"פוסט".
מדענים הביעו חשש שהסיגריות האלקטרוניות עשויות להרפות את ידיהם של מעשנים כבדים מלחדול ולהיגמל. החשש הוא שעל ידי כך שיאפשרו להם להתגבר על ההתקף הדורש ניקוטין, הם "יעשנו" את האי-סיג במשרדים, במסעדות ובמקומות ציבוריים אחרים, בהם נאסר להדליק סיגריה אמיתית. אברהמס מכנה את האי-סיג "מוצר-גשר".
בהודעה משותפת לחברה האמריקנית לחקר הסרטן, ההתאחדות האמריקנית לרפואת לב, ההתאחדות האמריקנית של רופאי ריאות והקמפיין הציבורי כנגד עישון בקרב בני נוער, נמתחה ביקורת חריפה ביותר כלפי הסיגריות האלקטרוניות, על כך שהן משווקות כמוצר צריכה לצעירים וגם בגלל שהם יכולים לרכוש אותן בחופשיות באינטרנט עם טעמי פירות מגוונים ועל כך שאינם נדרשים לדווח בעת הרכישה על גילם.
מדריכי השימוש ב-Njoy טוענים כי כל מחסנית של הסיגריות האלקטרוניות מכילה מים, חומרי טעם, פרופילן-גליקול וניקוטין. הפרופילן-גליקול הוא חומר כימי השומר על לחות הסיגרים, נמצא במוצרי קוסמטיקה, סופח נוזלים – אבל הוא גם תוצר של נפט.
במדריך נאמר שאורך החיים של מחסנית אחת שווה לחצי חפיסה של "הדבר האמיתי". בניגוד לעשר סיגריות שהבעירה שלהן דועכת ויורדת בהדרגה ואז פשוט הן נמעכות במאפרה, בזו אחר זו, בזמן אמת - האי-סיג איננה "מתפוגגת". "הבעירה" שלה, כלומר פעולתה, נמשכת למעשה כמעט ללא קץ. ואז קיים הסיכון שהמשתמש יונק לקרבו יותר מדי ניקוטין, בבת אחת. הניקוטין הנשאף משפיע על קצב הלב ולחץ הדם.
לפחות ניסוי מבוקר אחד בנושא זה כבר יצא לדרך - באוניברסיטה בריצ'מונד שבמדינת וירג'יניה (Virginia Commonwealth University). מטרתו למצוא את ההשפעות שיש לרמות הניקוטין הנצרך דרך אי-סיג, על הדם.
"אני לא אומר בהכרח שמוצרים אלו מסוכנים", מדגיש המרצה לפסיכולוגיה תומאס אייזנברג מהמכון למחקרי אלכוהול וסמים ב-VCU. "אני רק חושב שחובה עלינו לדעת מה תהיה ההשפעה על האנשים כאשר הם משתמשים בהם - עוד לפני שאנחנו בכלל מוכרים אותם".
מחקרו על 40 מעשנים שנתמך בידי המכון הלאומי לחקר הסרטן, מנסה לקבוע כיצד ה"אי-סיגריות" משנעות ניקוטין לתוך גוף המשתמש, ואם למעשה הן מדכאות תסמיני הסתלקות ונסיונות גמילה מעישון.
"לדוגמא: אם אתה מתעורר לפתע בבוקר ומשתוקק מאד לניקוטין, האם אי-סיג אמנם תפעל על אותה השתוקקות", שאל אייזנברג במחקרו. "אם התשובה שלילית – אזי אי-סיג היא כישלון חמור. אם היא גורמת לך לחזור ולעשן שוב את המותג שלך, את הסיגריה הרגילה שהתרגלת אליה, הרי שהיא בוודאי ובוודאי כישלון".
אוקיי, לפחות כישלון כמוצר הגורם להפסקת עישון. אבל מפיצי Njoy ודומיה האחרים המנסים לחמוק מהרגולציה הממשלתית – וזאת ניכר היטב - אינם טוענים שה'אי-סיגריות' מסייעות למשתמש לחדול מעישון.
"שוק היעד שלנו הוא המעשן כחוק, המחפש מוצר שאותו יוכל לצרוך וליהנות ממנו מבלי להיות תלוי במקומות שבהם חל איסור לעשן – וגם לחסוך לעצמו כמה דולרים",כך מציג זאת ג'יימס לידביטר, מנכ"ל Njoy בשיחה ממטה החברה בסקוטסדייל, מדינת אריזונה. "אנחנו לא מתכוונים לנפץ את ההרגל לניקוטין, רק מעניקים לאנשים דרך טובה יותר לצרוך ניקוטין".
עם העלאה המשמעותית במיסוי הפדרלי המוטל מ-1 באפריל על סיגריות בארה"ב, עשויה התייקרות זאת לדחוף מעשנים לחפש חלופות. "הערכה למתחיל" של Njoy המוצעת באינטרנט כוללת סוללות, מטען וארבע מחסניות. המחיר: 75 דולר. לידביטר מעריך שלאחר השקעה ראשונית בחומרה, השימוש במוצר הזה יביא לכך שיגיע ל-2.50 דולר בלבד במקום 9-5 דולר עלותה של חפיסת סיגריות אמיתית, תלוי במותג ובנקודת המכירה.
אבל "אחד הדברים שהמשתמש יצטרך להתגבר עליהם, הוא ההתרגלות לטעם הנלווה", מציין לידביטר, הממהר להדגיש שמעולם לא עישן.
ואני, כמעשן-לשעבר חייב להסכים עמו: טעם ה'אי-סיג' Njoy איננו דומה כלל לדבר האמיתי. הוא מספק למשתמש ענן לח של אדים בטעם פירות, מזכיר יותר נרגילה מכל דבר אחר. "מי שיקנה זאת צריך לבצע לעצמו, בראש, שקלול תמורות על מנת להשתמש בסיגריה האלקטרונית כחלופה במקומות שבהם אינו מורשה כיום לעשן", אומר לידביטר.
עדיין לא שמעתי על "סלב" כלשהו שעבר להשתמש באי-סיג, אבל לפחות פוליטיקאי אחד נעשה חובב מעריץ של הסיגריה האלקטרונית. זהו חבר בית הנבחרים קליף סטירנס, רפובליקני מפלורידה. הוא אמר שהחל להשתמש באי-סיג, אבל הוא בוחר במחסנית ללא ניקוטין. "בכנות אני יכול לומר שאני נהנה להיות בתוך ענן אדים וכך אני נעשה נינוח ורגוע, ונהנה 'לעשן' ללא ניקוטין עם כל ההשפעות השליליות שבעישון ובבעירת הטבק", הוא הכריז בהודעה רשמית שניסח בנושא הזה.
חבר הקונגרס אמר שהוא חובב נלהב "ואני מקווה לשלוח חבילה של 'אי-סיג' לנשיא ברק אובמה כדי לסייע לו לחדול לעשן. אולי אפגוש אותו כדי שנוכל ליהנות יחד מעישון לא מזיק ונקי מגורמי סרטן".
תודו, גישה דו-מפלגתית זו ממש נוגעת ללב ואינני יכול לעשות דבר בעניין - אלא רק "לגנוב" מאחד מחבריי בדיחה (די מרושעת, יש להודות) שהוא נוהג לספר: מדוע הסיגריות הן גורם חברתי מלכד כל כך, המתעלה על הבדלי גזע, דת ומעמד? כי זה משום שאנו המעשנים כבר שחורים כולנו, מבפנים...
ובאשר לי: גם אני מצאתי שהתעטפות בענן האדים החמים מתוך צינור הפלסטיק הוא די מהנה. לאחר שעזבתי את משרדי "קרן מורשת" - שהתמסדה דרך קידום התקנות לאיסור עישון במקומות הציבוריים משנת 1998 ובהמשך הקדישה את פעילותה להצלת חיים – חלפתי בדרכי על פני קבוצת מעשנים שנאספה מתחת לקורת גג אחד הבניינים הקרובים.
סילון מגרה של עשן טבק פרץ את טיפות הגשם הדק והגיע לנחירי אפי. שאפתי אותו פנימה. ריחו היה מהנה. מיד אחר כך התפתחה צריבה בפה שלי וליחה החלה מצטברת בגרון. אלו היו, כך הבנתי, ה"אפטר-אפקטים" שבניקוטין הנוזלי וניחוח העשן הפאסיבי מ"יד-שנייה". המשכתי בדרכי משם, מנסה בכל כוחי להתנגד לפרץ הממכר של הנוסטלגיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
