אף פעם לא מאוחר: ניתוח לב בגיל 96
מנשה פיכמן מקיבוץ גניגר הוא ככל הנראה האדם המבוגר ביותר בארץ שעבר ניתוח מעקפים. עכשיו הוא רוצה לחזור הביתה לרעייתו ב-75 השנה האחרונות, ולהמשיך לטפח את הגינה
למרות גילו המתקדם, פיכמן לא נזקק להרבה ביקורי רופא בחייו, עד לאחרונה. "אני בסך הכל בן אדם בריא ועד גיל 93 עבדתי בכל העבודות הקיבוץ, במטע, ברפת בניהול חשבונות. בכל מקום שבו יכולתי לתרום את עצמי - נתתי", הוא סיפר הבוקר.
פיכמן עלה לארץ ב-1933 מרומניה, הוא היה ממקימי גרעין קיבוץ חולדה כשעלה, ומשנת 1945 הוא חי בקיבוץ גנינגר, שם היה מזכיר וגזבר הקיבוץ וחבר בכל הוועדות עד היום.
מנשה פיכמן וד"ר סעד. צילום: אלי דדון
לפני חודש, בגיל 96, הוא עבר התקף לב ראשון שלו ומאז החל מצבו להתדרדר. "מנשה הגיע אלינו לבית החולים כרמל עם הצרות קשה של העורק השמאלי הראשי בלב, מה שגרם לו לבצקת ריאות קשה ולסכנת מוות", סיפר ד"ר שתיווי.
"היתה לנו התלבטות מאוד גדולה עם כל צוות הקרדיולוגים שלנו האם בגיל 96 זה נכון ואפשרי לעשות ניתוח מעקפים בליבו של מנשה. בהתייעצות עם מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה בבית החולים, פרופ' דן ערבות, החלטנו לבסוף שלמרות גילו המופלג נכניס אותו לחדר הניתוח.
"בגלל גילו המבוגר החלטנו שננתח אותו ללא שימוש במכונת לב ריאות, מה שמצד אחד נותן לו סיכויים טובים יותר, אבל במקביל, מגדיל בהרבה את הסיכונים. ניתוח כזה דורש ניסיון רב, עבודה מאוד מקצועית בחדר הניתוח ושיתוף פעולה הדוק עם צוות המרדימים".
"כיום הגיל הממוצע לניתוחי מעקפים הוא 70-75 שנה", הדגיש פרופ' ערבות. "היו לנו וניתחנו כבר חולים מבוגרים בני 80 ואפילו חולה אחת בת 92, אבל ניתוח לב פתוח והשתלת מעקפים בחולה בן 96 זאת הפעם הראשונה אצלנו בבית החולים, ומאוד יכול להיות שהוא גם המנותח הכי מבוגר בארץ".
רוצה לחזור לקטיף השזיפים
כבר למחרת הניתוח קם פיכמן ממיטתו, נגמל ממכונת ההנשמה, וביום שלמחרת כבר ישב על המיטה וקרא את עיתוני הבוקר. "כל חיי בעמק בית שאן גדלתי עם חברים בדואים וערבים", סיפר פיכמן. "ואני כל כך שמח שסוף סוף בישראל של היום, מי שמצליח להציל אותי זה מנתח בדואי בבית חולים בישראל, זה בעיניי השלום האמיתי. אני גאה שיש לנו בארץ מנתחים ורופאים בדואים כל כך טובים. אני מוניתי על ידי החברים כמוכתר הקיבוץ והייתי השליח ואיש הקשר לכל הערבים מסביב. אני כל כך שמח שהוא
ניתח אותי, ואין לי מילים להודות לד"ר שתיווי על שהציל את חיי".
מנשה אמור להשתחרר מבית החולים כרמל כבר בימים הקרובים וביחד עם אישתו רבקה, לה הוא נשוי כבר יותר מ-75 שנה, הוא רוצה לחזור לגינת הבוסתן שלו בקיבוץ גניגר, שם הוא רוצה להמשיך לקטוף שזיפים, ליצ'י ואגוזי פקאן.
"הסוד שלי לחיים ארוכים הוא לא להחסיר אף נשימה, וכמובן לא לשכוח שיש גנים בעולם. ההורים שלי זכרונם לברכה, שנפטרו בגיל מבוגר, כנראה שתלו בי את הגנים שמחזיקים אותי עד היום".
נא להמתין לטעינת התגובות
