מדריך: איך לבחור מכשיר שמיעה?
עדיף לדאוג לשתי האוזניים ולא להזניח את האוזן החלשה, והגודל של המכשיר כן קובע. עצות למי שרוצה "לצאת מהבועה" ולרכוש מכשיר שמיעה חדש
מכשירי השמיעה של החברות השונות נראים דומים, אבל למעשה, לכל מכשיר יש "צליל" קצת שונה, איכות קול מעט אחרת, וטכנולוגיה מעט שונה. למשל, מכשירים ה"מתקשרים" ביניהם, כך שתהיה התאמה נכונה בין האוזניים, שימוש בבינה מלאכותית, או פיתוח של מנגנוני הפחתת רעש שונים.
מעבר לכך, כל אוזן היא ייחודית לבעליה, ומגיבה אחרת למכשירי השמיעה, כתוצאה מפעילות המוח שלו.
לפני קבלת ההחלטה על רכישת מכשיר, יש לעבור בדיקת רופא אף אוזן וגרון, במטרה לשלול מחלות שעשויות לפגוע בשמיעה, ולברר את סיבת ליקוי השמיעה, כדי לטפל בבעיות קיימות. גם לאחר הרכישה יש לבקר באופן סדיר אצל הרופא, לפחות אחת לחצי שנה, ולנקות שעווה במידה והצטברה באוזן, ואשר עלולה לסתום את האוזנייה או המכשיר.
התהליך של בחירה במכשיר השמיעה האידאלי צריך להתבצע מול מגוון רחב של דגמים שונים. מודל כזה, של התאמה אישית לצרכן, כבר מיושם במכונים רבים בארה"ב ובמדינות המערב.
- מכשיר אנלוגי - מגביר צלילים ללא עיבוד משמעותי שלהם. זו טכנולוגיה ותיקה שכיום נחשבת כמיושנת, אך גם זולה יותר.
- מכשיר דיגיטלי - כולל את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. הגברת הצלילים מכוונת ואינה כללית, כך שיש עיבוד של הקול באמצעות מחשב. המערכת מגבירה את קולות הדיבור ומפחיתה את רעשי הרקע. ישנם מחקרים המצביעים
לרוב, גודלו של המכשיר משתנה כפונקציה של מיקומו באזור האוזניים. לדוגמא, מכשיר שנתלה מאחורי האפרכסת (BTE); מכשיר שיושב בתוך האפרכסת (ITE); מכשיר הממלא את כל חלל האפרכסת; מכשיר שממוקם בתוך האוזן, ובולט מעט לעין (ITC); מכשיר זעיר בתעלת האוזן הנחשב למוסווה יחסית, בשל גודלו הקטן (CIC).
ישנם גם מכשירים זעירים, Mini BTE שמם, המוסתרים מאחורי האפרכסת, והצליל מועבר לתעלת האוזן באמצעות צינורית דקיקה ונסתרת. בכל אחד מהגדלים ניתן כיום לשלב טכנולוגיה אנלוגית או דיגיטלית, למעט Mini BTE, שהוא מכשיר פתוח שאינו אוטם את האוזן.
גם חוזק המכשיר, כלומר עוצמת ההגברה, קשור לגודל שלו: לרוב, מכשיר זעיר מתאים לליקוי שמיעה קל ובינוני, בעוד שמכשיר מאחורי האוזן יכול להתאים לליקוי שמיעה בינוני עד עמוק. למרות זאת, קיימים בשוק מכשירים עמוקים וקטנים שהם חזקים יותר מאחרים.
מכשיר זעיר אינו בהכרח "חכם" יותר, ולרוב דווקא ההיפך הוא הנכון. טכנולוגיה דורשת בכל זאת מקום, כך שאם נרצה מכשיר מתוחכם ובעל פונקציות רבות יותר, כמו יותר תכניות הפעלה, שליטה בעוצמה, הפחתת רעשי רקע, עיבוד מדויק יותר של הצליל, או מנגנון חכם נגד feed back של הצליל שימנע ציפצופים של המכשיר, עדיף להתאים מכשיר גדול יותר מהמינימלי.
מכשיר מתוחכם יותר מאפשר גם פתח אוורור גדול יותר, והדבר חשוב במקרים של דלקות אוזניים חוזרות או נטייה להפרשות. אם רוצים שילוב של שליטה בעוצמת המכשיר יחד עם גודל זעיר מסוג CIC, קיימים דגמים מתקדמים שלהם ניתן להוסיף שלט רחוק, המאפשר מעבר תכניות או שליטה בעוצמה.
קיים פער גדול של מחירים בין מכשיר דיגיטלי לאנלוגי, ואפילו בין דיגיטלי זול לדיגיטלי יקר. קופות החולים משתתפות בעלויות, בעיקר לבעלי ביטוחים משלימים, ויש קבוצות הזוכות להשתתפויות נוספות או למימון מלא של המכשירים, כמו ניצולי שואה, נכי משרד הביטחון ונפגעי איבה ותאונות עבודה.
היקרים מבין המכשירים הדיגיטלים כוללים ערוצים רבים של תדרים, המאפשרים כיוון והתאמה מדויקת יותר בהתאם לעקומת השמיעה של החולה: יותר שליטה ברעשי רקע ויותר פרמטרים טכניים ואפשרויות תכנות של המכשירים.
במכשירים החכמים קיימות יותר אפשרויות לתקשורת בין המכשירים באופן אלחוטי ולהגברה בקבוצות תדרים ספציפיות בלבד, מה שמשפר באופן ניכר את איכות השמיעה. במסגרת זו פותחו מכשירים המותאמים לנפגעי עבודה וחבלות רעש, ששמיעתם נפגעה בתדרים הגבוהים.
קיימת חשיבות רבה לשמיעה סימטרית ותקינה, כך שבכל מקרה של ליקוי שמיעה בשתי האוזניים כדאי להגביר את שתיהן ולא לקחת מכשיר שמיעה אחד בלבד. עיקרון זה נכון גם כאשר ליקוי השמיעה הוא דו צדדי ואינו סימטרי. אסור להזניח את האוזן שלקויה יותר.
חשוב לטפל בשתי האוזניים בדיוק מאותה הסיבה שאנחנו מרכיבים משקפיים עם שתי עדשות, ולא מטפלים רק בעין זו או אחרת מטעמי חיסכון. למי שחושש משני מכשירים בו זמנית - עדיף לקחת שני מכשירים לתקופת הניסיון ולא מכשיר אחד, משום שרק אז אפשר להבין מה פשרו של שיקום שמיעה נכון.
ההסתגלות למכשיר השמיעה אינה מיידית. לאחר תקופה ארוכה בה האדם הסובל מליקוי שמיעה, הוא התרגל לחיות כאילו "בתוך בועה", תוך שהוא חשוף במידה מועטה לרעש הסביבתי ואינו רגיל לתקשר בערוץ שמיעתי.
ד"ר טלי מרק היא מומחית לרפואת אף אוזן וגרון ומנהלת רפואית של "אופקים" – המרכז לאיכות השמיעה
נא להמתין לטעינת התגובות
