מגיפה עולמית? תחשבו שוב
ארגון הבריאות הכריז על שפעת החזירים כמגיפה מתוך האמונה ה"מדעית" שנגיפים של בע"ח מסוכנים יותר. וזה עלול לעלות לנו ביוקר. טור דעה
לפי מידע שמוסר הארגון, המגיפה העולמית הקלה ביותר של המאה ה-20 קטלה לפחות מיליון אנשים ברחבי העולם, והשפעת ה"רגילה", הישנה והמוכרת, מַכָּה בכל מדינה ברחבי העולם ואחראית למותם של רבע עד חצי מיליון בני אדם בשנה. לעומת זאת, ביום שבו הוכרזה שפעת החזירים כמגיפה עולמית, הנגיף האחראי לה, H1N1, גרם למותם של 144 אנשים. במקסיקו, המדינה שבה המגיפה התפרצה ושבה היא הייתה חמורה ביותר, מספר המקרים עלה במהירות במהלך ארבעה שבועות.
ההכרזה הזו על מגיפה עולמית עלולה לעלות לנו ביוקר, ולהביא להשלכות חמורות על הפרט (חישבו על סין). לא פחות חשוב מכך, ההצהרה הזו עלולה להפוך את ההגדרה "מגיפת שפעת" לחסרת משמעות, ולהוביל לאדישות ציבורית אל מול מגיפה אמיתית שאולי תופיע.
אז מה הפך את שפעת החזירים לכזו שראויה, בעיני ארגון הבריאות העולמי, להגדרה "מגיפה עולמית", ומדוע בחר הארגון לנקוט בהגדרה הזו?
בעבר, הגדרת ארגון הבריאות העולמי ל"מגיפת שפעת עולמית", דרשה "מספר התפרצויות סימולטניות ברחבי העולם, עם מספר עצום של מקרי חולי ומוות". אבל ב-2005, הארגון הכריז על הגדרה חדשה שמתעלמת בפועל ממקרי החולי ולחלוטין ממקרי המוות.
כעת, ההגדרה "מגיפת שפעת עולמית" דורשת "הדבקה מוכחת מאדם לאדם,
לפיכך, תחת ההגדרה הנוכחית, "התפרצויות ברחבי העולם" של שפעת החזירים בסין ובשתי מדינות בדרום אמריקה יכולות להיחשב כ"מגיפה עולמית". אין צורך במקרי מוות. לעומת זאת, נגיף שפעת רגיל שאחראי למותם של עשרים מיליון אנשים – הוא לא יעמוד בדרישות.
הנחת המוצא הברורה היא שנגיפים שמקורם בבעלי חיים מציבים סכנה גדולה יותר. אבל ההנחה הזו היא "עניין של אמונה יותר מאשר של מדע", כך לפחות טוען ג'יימס צ'ין, אפידמיולוג מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שבשנות ה-80 היה האחראי על המעקב והבקרה במחלות מדבקות בארגון הבריאות העולמי (WHO).
ואכן, המדע מצביע על כך שההנחה הזו שגויה. ארגון הבריאות העולמי הזהיר לראשונה מה-H5N1 (נגיף שפעת העופות) ב-2004, וְצָפָה קרוב ל-150 מיליון מיתות. אך מחקר שנערך ב-2007 מצא של-H5N1 – על אף שהתגלה לראשונה כבר ב-1959 – עוד חסרות מוטציות רבות לפני שיוכל לעבור מאדם לאדם.
פעמים רבות אף הוזהר שאם הנגיף יעבור שחלוף עם נגיף שפעת שפוגע בבני אדם, הוא יקבל את יכולת ההדבקה של נגיף השפעת ה"רגיל" ואת הקטלניוּת של נגיף שפעת העופות. אך ב-2006, המרכז האמריקני למניעת מחלות ולבקרה עליהן, מצא את ההפך: נגיף מהונדס גנטית שהוא תוצאת שחלוף בין שפעת העופות לבין שפעת בני האדם, גרם לזיהומים קלים יחסית בְּחֲמוֹסִים – בעלי החיים הטובים ביותר כמודל לחקר השפעת. השִחלוף לא הוליד אפוא "סוּפּר שפעת", אלא דווקא נגיף חלש ורפה יותר.
אשר להכלאה בין שפעת החזירים לבין שפעת בני האדם, התפרצות שפעת החזירים ב-1976 בניו ג'רסי, שהתרחשה בחורף קשה במחנה צבאי, הדביקה 230 חיילים והרגה אחד מהם.
יחד עם זאת, זה נכון שמגיפת השפעת הגדולה ביותר בהיסטוריה, "השפעת הספרדית" שפרצה ב-1918, אכן נגרמה בגלל נגיף שהוא הכלאה בין נגיף הפוגע באנשים ונגיף הפוגע בבעלי חיים; האפיזודה הזו הפכה לאובססיה פופולארית, ולא שינתה העובדה שמאז – כך לדברי צ'ין – "כל נגיף חדש שהופיע התברר כקל יחסית". לטענת צ'ין, "האמונים על בריאות הציבור ממשיכים לחכות למכה הבאה של השפעת הספרדית".
לכן, ב-2005, ארגון הבריאות העולמי הגדיר מחדש מהי "מגיפת שפעת עולמית", והתאים את ההגדרה שלו להלכי הרוח בציבור כמו גם להלך הרוח שלו עצמו. פרשנות אחרת, פחות נדיבה, היא שהארגון הבריאות העולמי – מִשראה ששפעת העופות אינה מקיימת את ההבטחות - הציב את שפעת החזירים במקומה.
בדברים שנשאה מרגרט צ'אן מספר ימים לאחר הצהרת הארגון, היא אמרה ש"העולם יכול כעת לקצור את פירות המאמצים שהשקיע הארגון בחמש השנים האחרונות, בהכנות לקראת מגיפה עולמית". לא ממש. שפעת החזירים, שאינה מדבקת יותר משפעת בני אדם ושאינה חמורה יותר ממנה, אינה דורשת אמצעים נוספים מעבר לאלו שננקטים אל מול זני שפעת רגילים.
"אני חושב שהם צריכים לחשוב על הדברים מחדש", אומר צ'ין על הגדרות ארגון הבריאות העולמי. בינתיים, אנחנו נשלם מחיר יקר, באופן ישיר ובאופן עקיף.
תרגמה: יעל גלר
נא להמתין לטעינת התגובות
