מאניה דפרסיה וסכיזופרניה: מה הקשר?
בשלושה מחקרים שונים שפורסמו בנייצ'ר, מדענים הצליחו לזהות בסיס גנטי משותף לשתי המחלות התורשתיות והכרוניות, שנחשבו עד עתה לשונות זו מזו לחלוטין
ממצאי המחקרים פורסמו בכתב העת "נייצ'ר", והוגדרו כפריצת דרך רבת משמעות, שעשויה להוביל לפיתוח של טיפולים חדישים לחולים. החוקרים הדגישו בדיווחם כי למרות ההישג המדעי, הם לא מצאו עדיין את המפתח למציאת מרפא לשתי המחלות. יחד עם זאת, התגלית מצמצמת את "שדה הציד" שלהם אחר מידע נוסף שנדרש לשם כך.
מאניה דפרסיה וסכיזופרניה נחשבות למחלות תורשתיות, כרוניות וקשות לטיפול, במסגרתן החולים סובלים משנים ארוכות של מצוקה ותחושת עליבות.
התפרצותה של מחלת הסכיזופרניה עלולה להתרחש בכל שלב בחיים, אבל לרוב היא מתרחשת בשלב מאוחר בתקופת ההתבגרות, או בתחילת הבגרות. הסימפטומים המרכזיים של המחלה הם הזיות, מחשבות שווא, שמיעת קולות, אמונה שמישהו אחר שולט בך מרחוק, או שמישהו חותר תחתיך, ודיבור שאינו תמיד הגיוני.
מאניה דפרסיה פורצת אף היא לרוב בתזמון דומה. המחלה מתאפיינת בתנודות חדות במצב הרוח, ברמות פעילות קוטביות, לצד קשיים במילוי מטלות פשוטות מהיומיום. עם הזמן, כאשר ביטויי המחלה "מצטברים" ומתעצמים – גדל גם הסיכון להתאבד.
המחקרים שפורסמו עתה מבוססים על ניתוח מאגר נתונים של כ-15 אלף חולים, והשוואתם ל-50 אלף בני אדם בריאים. הניתוח איתר כמה אלפי מוטציות גנטיות זעירות
בראש תאגיד המחקר עמד פרופ' אריק לנדר, המשמש גם חבר בצוות היועצים לנושאי מדע של נשיא ארה"ב ברק אובמה. לדבריו, הודות לשיפורים טכנולוגיים והכנסת יכולת טכנולוגית למחקרי דנ"א, חלה בשנה האחרונה האצה באיסוף המידע ובניתוחו, שאפשרה לחוקרים לבדוק כמות גדולה של מקטעי דנ"א ולהגיע בעזרתם למסקנות יותר מדויקות.
פרופ' תומאס אינזל, מנהל המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב, בבתזדה, מדינת מרילנד, מסר כי קיים בסיס גנטי משותף כלשהו לסכיזופרניה ומאניה דפרסיה, ושייתכן שמקורן של שתי ההפרעות הנפשיות בבעיה בהתפתחות המוח. "מה שנותר לברר הוא מדוע חלק מהאנשים מפתחים מחלה אחת וחלק – את האחרת".
חוקר נוסף בשם פרופ' מייקל או'דונובן, מומחה לפסיכיאטריה גנטית מהמרכז למדעי העצבים בקרדיף, בריטניה, אמר כי "מדובר בפריצת דרך מאד משמעותית מאחר שעד כה יכולנו למנות על אצבעות כף יד אחת – ואולי בכלל על אצבע אחת – את מספר הווריאנטים (המשתנים) הגנטיים המשותפים לסכיזופרניה בלבד. לכן מדהים לגלות שמדובר בבסיס משותף לשתי מחלות. פירוש הדבר שאין מדובר עוד במחלות פסיכיאטריות רחוקות זו מזו מבחינה קלינית, כפי שהעריכו עד כה".
כל מוטציה שסומנה בידי החוקרים בפני עצמה, מגדילה את הסיכון להופעת סכיזופרניה ב-0.2%, אבל במצטבר – מדובר בסופו של דבר בהגדלת שיעור הסיכון לכדי שליש. לפי ההערכות, המרכיב הגנטי-תורשתי בסכיזופרניה עומד על 80%, והופעת המחלה מושפעת גם מהסביבה, מתנאי החינוך וההתפתחות החברתית של האדם.
המחקרים מצאו עוד שחלק מהווריאציות הגנטיות של הסכיזופרניה מופיעות במקטע מסוים של הגנום האנושי, ששולט על המערכת החיסונית. תגלית זו מסבירה כנראה מדוע תינוקות שנולדים בשיאי התפרצויות השפעת, בחורף ובאביב ומדוע נשים שחלו בשפעת בעת ההיריון, נתונות בסיכון קל להופעת סכיזופרניה בהמשך החיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
