הפרגוד הנרקוטי של מייקל ג'קסון
כמה ידוענים השתמשו יותר מדי במשככי כאבים, ועכשיו הרשויות רוצות להוריד אותם מהמדפים. את זעקות הכאב ישמעו על הירח
אם תוציאו את התרופות הללו מכספות בתי המרקחת, ישארו אמריקאים ללא משככי כאבים אפקטיביים. נפגעי ירי יקבלו אקמול וניצולי תאונות דרכים - אופטלגין. את זעקות הכאב מארצות הברית ישמעו על הירח.
זהו שלב נוסף, ירחמיאלי ומיותר, בקרב על הכאב המשתולל בקהילה הרפואית במלוא עוזו כבר מספר שנים. בעוד שהגבול עם מקסיקו פרוץ לחלוטין וסמי רחוב נרקוטיים כקוקאין והרואין נמכרים לכל דורש, מוטרדת הקהילה הרפואית מ-400 חללי שימוש חסר אחריות בתרופת מרשם הנמצאת תחת פיקוח.
כמה מאות משתמשים שהתעצלו לקרוא את האותיות הקטנות על התווית, או החליטו לעבור על הכמות המומלצת, יכתיבו את סף הכאב של אומה שלמה. הם ופיגורות מעולם הבידור כאלביס, מייקל ג'קסון, הית' לדג'ר ואחרים, שבחרו להתחבא מחייהם המעיקים מאחורי פרגוד נרקוטי ולא התעוררו להופעה הבאה. לצערי הייתי שם. אף אחד לא היה אשם בהתמכרותי, חוץ מהצורך שלי לגדל עור מלאכותי.
400 מאות מתים הם עילה מגחכת ושקופה לקדם את סדר היום המטורף של אלה הטוענים נגד הגאות הגדולה של שימוש במשככי כאבים עם מרשם.
יותר
אנשים נחנקים מגלעינים של פירות. מובסים וחסרי אונים מול השיטפון ממקסיקו וללא יכולת לאכוף את החוק על רופאים רשלניים הרושמים מרשמים לברנז'איסטים, נותר למתנגדי התרופות האלה להמליץ על ייבוש אומה המכורה לתרופות. תקופות יובש, כך על פי ההיסטוריה, מעולם לא עצרו את הסחף. הן רק הורידו אותו לרחוב ולעבריינים. ההמלצה משאירה את כל חולי הכאבים הכרוניים, מסרטן דרומה, עם מורפיום סינטטי; הזמנה לאומה של זומבים מרחפים בענן נרקוטי כל חייהם או בזמן שנותר להם עד מותם.
ההצעה הזאת כה סהרורית וסותרת את התיאוריות הרפואיות המודרניות המתנגדות נחרצות לחיים במחיצת כאב, שקשה לראות אותה מגיעה לדיון רציני ונוקב. אבל עדיין, היא מונחת על השולחן, מדיפה אימה וחשש לאלה ששגרת חייהם מבוססת על משככי כאבים.
סינדי מקיין, רעייתו של המועמד הרפובליקני לנשיאות ג'ון מקיין, לא הייתה רעיה ואם פחות טובה בעידן ההתמכרות שלה. מן הסתם, האופוריה שלה הייתה מבוססת על עזרים כימיים, אבל אנשים נורמלים מתמכרים לנרקוטיקה רק אחרי שהחלו ליטול אותה בהמלצת רופא שהפעיל שיקול דעת.
נכון שאין זה קל לחדול, ומכאן ההיבט הממכר, אבל יש מי שיעזור בכך למחפשים גמילה. אף אחד לא הרג את לדג'ר וג'קסון. לבדם, בלילה, מול עשרות הגלולות השונות שהיו מוטלות לפניהם, הם הפעילו שיקול דעת שגוי כדי לגרש את הכאב. אף אחד לא הציע לאסוף מהאמריקאים את רובי הציד שלהם בגלל שקורט קוביין ירה בעצמו.
