שימי תחבושת, ותשתקי

זה קורה לאחת מחמש נשים שלא יוצאות מהבית בלי להניח פד בתחתונים, שומרות מרחק מבדיחות מצחיקות מדי, ומעדיפות לסבול, העיקר שאף אחד לא יידע. דליפת שתן היא הטאבו האחרון שנשאר בעולם הרפואה, ומי שרואה טלביזיה יכולה להגיע בטעות למסקנה שמלבד התחבושת הסופגת, אין שום פיתרון

ד''ר יובל לביא | 14/7/2009 13:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נשים, בייחוד חברות בנות, חולקות אחת עם השניה מידע רב על החיים, אבל יש כמה תחומים שנחשבים לכל כך מביכים, שקשה לחלוק אותם גם עם אישיות דיסקרטית כמו רופא המשפחה, ולעתים אפילו עם בן הזוג או החברה הכי טובה.

סקר שנערך לאחרונה בנושא מעלה שאחת מחמש נשים מוטרדת מדי יום מהאפשרות שתאבד שתן  בזמן שיעול, עיטוש או פעילות גופנית. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את בעיית דליפת השתן כ"אחד מהנושאים הרפואיים האחרונים שיש עליהם טאבו".
פד.
פד. 


חלק מהנשים סבורות שדליפת שתן היא מצב "טבעי", עוד אחד משינויים גופניים המופיעים עם הגיל שצריך ללמוד לחיות איתם. באופן ממוצע, לנשים לוקח לא פחות מ-5 עד 8 שנים מהרגע שהן סובלות מדליפת שתן ועד שהן מחליטות לפנות לרופא.

למרבה הצער, את המסר המרכזי שמקבלות נשים בנושא מעבירות חברות לפדים ולמוצרי ספיגה. מהקמפיינים השונים שרואים בטלוויזיה עולה שהפיתרון לבעיה היא שימוש בפד סופג, אבל זו קביעה מקוממת שרק מקבעת את המודעות הנמוכה לנושא. גורם נוסף שהופך את דליפת השתן לבעיה שאינה מטופלת מספיק הוא הצוות הרפואי, שנוטה לחכות לפניות של נשים, ולא יוזם בעצמו שיחה בנושא.
למה חיכיתי כ"כ הרבה?

ניתן לחלק את התופעה של אי שליטה בשתן לשתי קבוצות עיקריות: דליפת שתן במאמץ ודליפה בדחיפות. דליפת שתן במאמץ בנשים מוגדרת כדליפת שתן לא רצונית כתוצאה משיעול, עיטוש, הרמת משא כבד או פעילות גופנית ונובעת, בדרך כלל, מפגיעה בתמיכה בכיס השתן ובשופכה. דליפת שתן בדחיפות מופיעה בעקבות תחושת דחיפות חזקה למתן שתן וחוסר יכולת להתאפק, ונובעת מפעילות יתר של כיס השתן.

בעשור האחרון חלה פריצת דרך בהבנת המנגנון, גורמי הסיכון והטיפול בדליפת שתן בנשים. הטיפולים הקיימים כיום לבעיה הם מגוונים: משינוי התנהגות (כמו הימנעות משתיה מופרזת וממשקאות "משתנים"), דרך פיזיותראפיה (לחיזוק שרירי רצפת האגן) ועד תרופות (המפחיתות את פעילותו של כיס השתן), טיפול בלקמיד וניתוח.

הניתוחים המבוצעים כיום לטיפול בבעיה כבר לא מורכבים ומסובכים כפי שהיו בעבר. הפעולה השכיחה

כיום ברוב המרכזים הרפואיים היא ניתוח זעיר-פולשני שנמשך כמה דקות בלבד, וכולל השתלה של סרט תומך ((TVT באזור השופכה. שיעור הסיבוכים מהניתוח נחשב לנמוך ביותר, החזרה לפעילות שגרתית היא כמעט מיידית ושיעורי ההצלחה גבוהים מאוד. הניתוחים נכללים בסל הבריאות וניתנים לביצוע ללא תשלום נוסף.

לאחרונה נכנסה לשימוש טכנולוגיה חדשנית שאינה ניתוחית לטיפול בדליפות שתן, בשם בלקמיד. בשיטה זו מזריק הרופא חומר מילוי שאחראי להצרה מסוימת של צינורית השתן, ואמור לגרום להקלה או להפחתה באירועי דליפת השתן במאמץ. הטיפול יעיל לפרק זמן מסוים והפעולה נעשית כיום באופן פרטי בלבד.

לסיכום, כל רופא העוסק בתחום יספר על שני המשפטים השכיחים ביותר שהוא שומע במרפאה, אצל נשים שעברו טיפול נגד דליפת שתן. "שיניתם לי את החיים", וגם: "למה המתנתי כל כך הרבה זמן?".

על הכותב

ד"ר יובל לביא הוא יו"ר החברה הישראלית לאורו-גניקולוגיה ורצפת האגן בנשים

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים