החולה המדומה: דרכים לזיהוי וטיפול
לרוב מדובר באדם שהצורך שלו הוא יותר רגשי מאשר פיזי. בחלק מהמקרים, הרצון לחום מוביל להיווצרותה של מחלה אמיתית ולא מזויפת

"דוגמא לכך הוא מקרה בו ילד רגיל לקבל הכרה על הישגים, כלומר יחס על תוצאות", מוסיף מרדלר, "במידה שיש לו כמיהה רגשית לקבל יחס ללא מאמץ, אז הוא יגלה בשלב מסוים את האפשרות להגיד 'אני לא מרגיש טוב'. כך הוא מקבל חוויה חיובית באופן אחר, מבלי שיידרש לעשות משהו לשם כך.
"מצב זה עלול לנבוע ממוטיבציה לא מודעת. לגייס את היכולת להרגיש לא טוב, כדי לקבל יחס שהילד לא מאמין שהוא יכול לקבל אם הוא בריא".
ממה שידוע, ממה נובע הצורך להידמות לחולה?
"ניתן לראות שכשאנשים מבוגרים נמצאים בדכדוך מסוים, נטייתם הטבעית היא לנסח את מצבם הרגשי בצורה ישירה: "עצוב לי". לעומתם, יש שיתרגמו זאת למצב פיזי: "כואב לי הראש". הנטייה הזו קשורה לעד כמה האדם מרגיש נוח לבטא את הצורך הרגשי שלו באופן ישיר, לעומת אדם שלא מרגיש שהוא יכול לבטא זאת באופן ישיר.
"הסוג השני נאלץ לבטא את קשייו הרגשיים בצורה פיזית כדי לקבל את היחס לו הזדקק. אלו שמסוגלים לבטא את צרכיהם
לדברי הד"ר מרדלר "ילד שגדל בסביבה שלא מאפשרת לו לבטא את צרכיו הרגשיים ושהתרגל לקבל תשומת לב דרך קשיים פיזיים, יגדל להיות מבוגר בעל תופעות פסיכוסומאטיות וישתמש בשפה סומאטית".
מהן דרכי הטיפול בתופעה?
"הטיפול מחולק לשני שלבי התפתחות האדם: כשהילד עוד צעיר, ההורים צריכים להיות ערים לנטייה לצפות מילדיהם ובעיקר מבכורים להיות טובים וממושמעים, משום שנטייה כזו עלולה להוביל להתנהגות פסיכוסומאטית של הילד. עליהם להכניס מדי פעם לשיח המשפחתי את הלגיטימציה לסרב, לאכזב או להימנע מסיבות רגשיות.
"השלב הנוסף הוא בשלב הבוגר. האדם צריך לברר עם עצמו עד כמה הוא משתמש בשפה רגשית במצבי קרבה עם דמויות משמעותיות לו. אם הוא מגלה שהתלונות סביבו הן שהוא מגיב כמו מפקד בצבא, שהוא לא רגשי ולא אישי במצבי אינטימיות, מבחינתו יש פלונטר בכל הקשור לתקשורת הרגשית ולכן ייתכן שכאבים פיזיים המופיעים אצלו, מקורם בקשיים רגשיים".
האם אין במצב זה סכנה שרופא לא יאבחן מטופל שאכן חולה במחלה כלשהי?
"יש הטוענים כי בגישה זו קיים החשש שהרופא המטפל ישלח לביתו מטופל "בריא", שסובל בעצם ממחלה פיזית אמיתית. חשוב להדגיש כי המטרה היא תמיד לפעול בשני צירים. לערוך בדיקות גופניות, אך לברר במקביל גם את האפשרות הרגשית. בסופו של דבר האדם בנוי מגוף ונפש ויש לטפל בשניהם במקביל.
"בנוסף, קיים סיכוי סביר בו האדם יעיד שהוא חולה מתוך קשיים נפשיים, אך הגוף "ילווה" את תלונות השווא, ולמעשה יפתח מחלה 'אמיתית'. מוטיבציית תת ההכרה יכולה לחלוטין להשפיע על הגוף וליצור מחלה אמיתית. דוגמה קיצונית לכך היא אנורקסיה. זו מחלה קיצונית הבאה בתגובה למורכבות נפשית".