שומות: אין הן נוצרות והאם הן מסוכנות?
אהוד ברק הסיר אותה בשביל התדמית. אצל סינדי קרופורד היא קיבלה מעמד של סמל. המדריך המלא לטיפול נכון בשומות, סיכונים ועצות
כשמדובר בהתרבות שפירה, התאים מתרבים והתוצאה - נקודת חן או שומה, שני שמות לאותה תופעה. כשהחלוקה מתבצעת ללא בקרה, מדובר בגידול ממאיר (מלנומה).
הגורם המרכזי המשפיע על הופעת נקודות חן הוא נטייה גנטית. גורם נוסף המעודד הופעת שומות הוא חשיפה לשמש. "ההבדל בין סוגי נקודות החן", מסביר ד"ר פליקס פבלוצקי, רופא עור בכיר במחלקת עור במרכז הרפואי שיבא ויועץ לאגודה למלחמה בסרטן, "הוא העומק בעור שבו יושבים התאים. אם החלוקה של התאים מתבצעת במקום לא עמוק, הביטוי על פני העור הוא שטחי. ככל שהחלוקה נעשית עמוק יותר, הנגע בולט יותר".
"נקודות החן הנפוצות ביותר הן נקודות שטוחות", מוסיפה ד"ר הלנה מרטינז דה מורנטין, מנהלת המרפאה החדשה למעקב אחר שומות וגידולי עור במרכז הרפואי תל אביב. "הסוג השני בשכיחותו בולט רק מעט, והסוג השלישי הוא שומות בולטות מאוד שפעמים רבות חסרות צבע".
נקודת חן שפירה יכולה להפוך יותר גדולה ובולטת עם השנים, אבל בדרך כלל, אם זה יקרה, זה יתרחש בין גיל ההתבגרות לגיל 30. ברוב המקרים לא תמצאו עצמכם עם שומה לא צפויה שצצה משום מקום או שהתפתחה פתאום מנקודה קטנה והפכה לשומה בולטת באמצע החיים, מלבד בהיריון. שומה חדשה היא סיבה לדאגה ודורשת בדיקה.
"עד גיל עשר יכולות להופיע נקודות חן מעטות", מסבירה ד"ר מרטינז, "בערך בגיל ההתבגרות יכולות להופיע יותר נקודות, בעיקר עם חשיפה לשמש. ככל שהחשיפה נעשית בגיל צעיר יותר, יתווספו יותר נקודות חן. הופעה של נקודות חן ממשיכה עד סביבות גיל 30, שם לרוב זה נעצר. אחרי גיל 50 נקודות מתחילות לעתים לאבד את הצבע ונעשות פחות כהות".
"99 אחוז מנקודות החן הן נרכשות", מוסיף ד"ר פבלוצקי, "אחוז אחד הן שומות מולדות או שמופיעות בשנה הראשונה לחיים. בשומות אלה יש סיכון מסוים (ביחס ישיר לגודלן) שעלול להופיע שנים אחר
בדיקה שנתית אצל רופא עור מומלצת לכולם. ריבוי נקודות חן הוא גורם סיכון למלנומה, ולכן לבעלי שומות מרובות חשוב להיבדק. "לפעמים קשה להבדיל בשלב ההתחלתי בין נקודת חן שפירה לבין מלנומה, ולכן חשוב להיבדק מדי שנה", מסבירה ד"ר מרטינז, "אם מאבחנים מלנומה בשלב ההתחלתי ביותר, הסיכוי לריפוי הוא 100 אחוז. למרבה הצער, בשלב הגרורתי הריפוי יכול להגיע לשלושה אחוזים בלבד".
חלק לא מבוטל של מומחים סבורים שכיום ניתן לשפר את דיוק האבחנה מ-60 אחוז ל-90 אחוז אצל רופא עור שמשתמש בדרמטוסקופ, מכשיר המאפשר לראות דרך השכבות העליונות של העור. "יש גם אפשרות לעשות מיפוי של נקודות החן על ידי צילום כלל גופי באיכות גבוהה שמתעד את נקודות החן", מוסיפה ד"ר מרטינז.
"הנבדק מקבל תקליטור שמאפשר לעשות בדיקה עצמית. כעבור שנה המטופל חוזר לסדרה זהה של צילומים, המאפשרים לערוך השוואה. הרופאים מחפשים שינוי. שינוי קטן עלול להעיד על מלנומה. הבדיקות הללו אינן כלולות בסל הבריאות".
יש נגעים בעור שנראים כמו נקודות חן, אבל אינם כאלה. נגעים אלה אפשר להסיר באמצעות צריבה על ידי חומרים כימיים, חנקן נוזלי, מחט חשמלית או לייזר, תחת הרדמה מקומית. גם כשמדובר בשומה שפירה, ניתן להסיר אותה מסיבות אסתטיות.
המומחים מסבירים שאסור להסיר נקודת חן בשיטות אלה, גם אם מבחינה אסתטית התוצאות לעתים יכולות להיות מוצלחות יותר. "כל שיטה שלא מאפשרת בדיקה פתולוגית מסכנת חיים", קובע ד"ר פבלוצקי.
"מבחינה רפואית, מותר להוריד נקודת חן רק בשיטה כירורגית שתאפשר בדיקה פתולוגית של הנגע, כי תמיד קיים סיכוי שהיא אינה שפירה, ואם צרבנו אותה - הרסנו את היכולת לגלות זאת. נתקלתי במקרים שבהם נקודת חן הוסרה ולא נבדקה, ובדיעבד התברר שהיא הייתה ממאירה. החולה הגיע לטיפול במצב גרורתי ונפטר".
בנוסף לסיכון זה, בצריבה של נקודת חן יכולים להיות גם סיבוכים אסתטיים. ככל שצבע העור כהה יותר הסיכוי לסיבוכים אסתטיים - ובייחוד לכתמים - גדול יותר. לכן הפרוצדורות מומלצות יותר בתקופות החורף.
"גורם שני שמעודד יצירת כתמים הוא עודף אסטרוגן אצל נשים, למשל בהיריון ובנטילת גלולות", מסביר ד"ר פבלוצקי, "אם הכתמים כהים, יש יותר סיכוי שהם הפיכים. אם הם בהירים, הם ברוב המקרים בלתי הפיכים. לעתים הכתם עלול להיות גדול מהנקודה המקורית".
בהסרה כירורגית עושים חתך סביב השומה, מוציאים אותה, ומבצעים תפרים. ההליך נעשה תחת הרדמה מקומית ואורך לרוב כרבע שעה. הסיבוכים יכולים להיות אלרגיה להרדמה, ובמקרים נדירים - זיהום.
"כשחודרים מעבר לשכבות השטחיות של העור, בהכרח תהיה הצטלקות", מסביר ד"ר פבלוצקי, "עד כמה הצלקת תהיה בולטת, תלוי בנטייה האישית להצטלקות. כירורג יכול לבחון צלקות קודמות כדי לדעת זאת. יש גם אזורים בגוף שמצטלקים פחות טוב, כמו גב עליון, כתפיים, בית החזה. דווקא בפנים הצלקות לרוב יותר יפות".
סיכון נוסף יכול להיגרם כתוצאה מהסרה חלקית של השומה, מסבירה ד"ר מרטינז: "אם היא לא הוצאה בשלמותה, היא יכולה לחזור ולגדול". בכל סוגי כריתת השומות אסור למתוח את העור באזור התפרים, אסור להיחשף לשמש או לסביבה שיכולה לגרום לזיהום, כמו בריכה. בפנים לרוב די בשבוע. באזור שבו קיים מתח בעור (כמו גב), משאירים את התפרים עד שלושה שבועות.
חושבים להסיר נקודת חן שפירה? קחו בחשבון שאי אפשר לדעת מראש מה תהיה התוצאה האסתטית, והנזק עלול לעלות על התועלת. "אני לא ממליצה להסיר שומות, אלא אם הן ממש גדולות ובולטות באופן שמפריע אסתטית", מסכמת ד"ר מרטינז, "בגוף הצלקות פחות נראות, בפנים הייתי חושבת פעמיים".
מלנומה היא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב גברים צעירים, והשני בשכיחותו לאחר סרטן השד בצעירות. גילוי מוקדם יכול להציל חיים. כל שינוי המתרחש בנקודה מעבר לתהליך טבעי, כמו גדילה המקבילה לגדילת הגוף, עלול להיות סימן אזהרה.
האגודה למלחמה בסרטן מספקת את חמשת הגימ"לים שיאפשרו לכם לשים לב לשומות שעלולות להיות ממאירות: גיאומטריה - צורת השומה לא סימטרית, חצייה האחד אינו שווה לחצייה השני. גבול - שומה שגבולה אינו מעוגל, ברור ומוגדר. גוון - שומה שצבעה אינו אחיד והיא מורכבת מכמה גוונים, כגון: חום, שחור, ורוד. גודל - שומה שקוטרה עולה על 5 מ"מ (קוטר של עיפרון). גובה - נקודה שהייתה שטחית וקיבלה "גיבנת".
נא להמתין לטעינת התגובות
