בעיות בתפקוד הערמונית? יש פתרונות
כמעט כל גבר עתיד לסבול מבעיה בערמונית במהלך חייו. התבגרות ושינויים בהורמונים משפיעים על גודלה, אבל אין צורך לפגוע באיכות החיים
בשל ההתבגרות הפיזיולוגית והשינויים ההורמונאליים החלים בגוף הגבר סמוך לגיל 50, הערמונית גדלה ועלולה לחסום את מוצא השלפוחית. גם קולטני אלפא המצויים בשריר החלק שבצוואר השלפוחית וגורמים לסגירתו, מפריעים למעבר תקין של השתן.
הסיבה להגדלה שפירה של הערמונית אינה מובנת לחלוטין, אך ידוע שהתופעה ייחודית לגברים מבוגרים וקשורה לרמות ההורמון הגברי טסטוסטרון. ההפרעות בהשתנה יכולות לבוא לידי ביטוי בתסמיני אחסון כמו: תכיפות (מספר רב של התרוקנויות), דחיפות (תחושת צורך עז לתת שתן), נוקטוריה (השתנה לילית), אי שליטה בשל דחיפות או מילוי יתר (אירועים של הרטבה)
כמו כן, ישנם תסמיני ריקון כגון: זרם שתן חלש ומקוטע וטפטוף - בעיקר בסיום ההתרוקנות, כשהפרעה ניכרת בהשתנה גורמת לגברים רבים להימנע כליל משתייה, מנסיעה ארוכה או יציאה לבילוי.
לאורך זמן עלולים להתפתח סיבוכים כגון דלקות חוזרות בדרכי השתן, אבנים בשלפוחית, דימומים (המטוריה), אי ספיקת כליות, אצירת שתן (אי יכולת להתרוקן בכלל) ואי שליטה. איכות החיים נפגעת במיוחד בשל התסמינים, ונמצא כי ההשתנה הלילית (נוקטוריה), הינה התלונה המטרידה ביותר בקרב הגברים. עם זאת, אין כל קשר בין חומרת התסמינים לגודל הערמונית או לסיכוי לחלות בסרטן הערמונית.
בדיקת שתן לשלילת דלקת, בדיקת דם לתפקודי כליות (קראטינין), ובדיקת דם ל-PSA (אנטיגן ספציפי לערמונית הנחשב כסמן לסרטן, שעם ממצאי הבדיקה הגופנית אפשר לרמז על חשד לסרטן ערמונית), הן בין הבדיקות שאפשר לעבור לגילוי בעיה.
על פי המלצות האיגודים האורולוגיים בישראל,
כחלק מהטיפול רצוי להפחית בצריכת אלכוהול וקפאין, ולאמן את שרירי רצפת האגן. כטיפול תרופתי ניתן להשתמש בחוסמי קולטני אלפא. קולטנים אלה מצויים בצוואר שלפוחית השתן וגורמים לסגירתו. תרופות החוסמות אותם גורמות לפתיחת מוצא השלפוחית ולהקלה על זרימת השתן.
קיימים חוסמי אלפא כלליים (תרופות ותיקות כגון קדקס, והיטרין), וחוסמי אלפא אורו-סלקטיביים (קסטרל ואומניק). תרופות חדשות כגון אומניק-אוקס מקבוצת החסמים האורו-סלקטיביים נחשבות לבעלות פרופיל בטיחותי גבוה והשפעה מיטבית על נוקטוריה (השתנה לילית).
במנגנון אחר עובדות תרופות מקבוצת חוסמי 5 אלפא-רדוקטז דוגמת אבודרט. לאלה השפעה על צורתו הפעילה של הורמון הטסטוסטרון (DHT) והן מקטינות את הערמונית. מחקרים רפואיים הוכיחו כי לטיפול משולב בתרופות משני הסוגים, השפעה מיטבית ניכרת על התסמינים. גם תרופות אנטי-כולינרגיות שעובדות על קולטנים אחרים בשלפוחית, ניתנות לעתים כתוספת טיפול.
בנוסף, קיימים ניתוחים ופעולות זעיר פולשניות. טיפול תרופתי מוריד את הצורך בניתוח, אך לסובלים מתופעות לוואי או רגישות מומלץ לשקול טיפול ניתוחי. חשוב לציין כי רוב הפונים לניתוח הם אלה שהתרופות לא הקלו על תסמיניהם. מצבים מסוימים מצריכים ניתוח ללא המתנה: אצירת שתן חוזרת, אי ספיקת כליות בשל חסימה ממושכת, דימומים קשים, זיהומים חוזרים בשתן ואבנים בשלפוחית.
הליך כריתת ערמונית דרך השופכה (TURP) מבוצעת בעזרת מכשיר מיוחד ללא פתיחת הבטן, והוא מתאים לבעלי ערמונית קטנה. בכריתת ערמונית פתוחה הגישה היא דרך חתך בטני, ומתאימה לבעלי ערמונית גדולה ולכאלה הסובלים מאבנים או סעיפים בשלפוחית.
גישות ניתוח זעיר פולשניות מקובלות פחות וכוללות הסרת הערמונית בעזרת אולטרא סאונד, גלי מיקרו (TUMT), לייזר או אידוי. הבעיה העיקרית בשיטות אלה היא שאין יכולת לקבל את חומר הערמונית לבדיקה פתולוגית לשלילת סרטן. יש לזכור כי ניתוח הסרת ערמונית שפירה או פעולה זעיר פולשנית כלשהי אינם מונעים סרטן ערמונית בעתיד. המשמעות העיקרית לפעולות אלה - הקלה על תסמיני ההשתנה ושיפור איכות החיים.
הכותבת היא אורולוגית מומחית בשרותי בריאות כללית ומכבי שרותי בריאות
נא להמתין לטעינת התגובות
