תגלית חדשה: חוקרים גילו כי אינסולין פועל גם לריפוי פצעים
ד"ר אפי וורטהיימר-הילמן מהמחלקה לפתולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאה כי להורמון תפקיד חשוב ברקמת העור, לצד פעולתו בוויסות רמת הסוכר בדם. על פי הממצאים, האינסולין בעל תפקיד בבניית העור, משפיע על השכבה העליונה ופועל לריפוי פצעים
"סיבוכים בכליות, בכלי הדם ובמערכת העצבים לצד כיבים ברגליים וגם בקצב ריפוי פצעים. לפי הספרות הרפואית, מדי 30 שניות נאלץ חולה במקום כל שהוא לעבור כריתת גפה. בתוך שלוש עד חמש שנים, אותו חולה עלול לאבד גם את הגפה השנייה. שיעורי התמותה של חולים אלה גבוהה מאד".
במחקר שביצעה, הגיעה וורטהיימר-הילמן למסקנה כי האינסולין ממלא תפקיד חשוב ביותר ברקמת העור. הוא משפיע על השכבה העליונה שלו, האפידרמיס, ועל האיתות הבין תאי באותה שכבה.
"עד היום, הגישה המקובלת על הרופאים והחוקרים בכל הקשור לטיפול וריפוי פצעים מסוכרת, היתה להתמקד ברקמות כמו כלי דם, עצבים והמערכת החיסונית. משום מה איש לא נתן דעתו על רקמת העור והנושא פשוט הוזנח", סיפרה.
לצורך המחקר יצרה במעבדתה עכבר שלא היה סוכרתי, כשרק שכבת האפידרמיס בעור לא היתה תקינה. אז השתיקה ד"ר וורטהיימר-הילמן את הקולטן לאינסולין והתברר שתהליך ריפוי הפצעים שלו נפגע
בסיועו של הכירורג ד"ר רמי שפירא מבית החולים שערי צדק בירושלים, פותח לצורך המחקר מכשיר לבדיקת ריפוי פצע שחיקה את שהתרחש בנושא זה בעור.
בנוסף לגילוי שחוסר באינסולין מביא לכך שהפצע אינו נרפא, התברר גם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים כי במצב זה כל השלד של התא בעור לא נבנה כראוי. בבדיקה זו סייע פרופ' אילן המל מהמחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
התוצאה הביאה את החוקרים למסקנה כי במקרה של פציעה, העור אינו משתקם ונרפא כהלכה. בשלב זה במחקר הוברר שקיימת פגיעה בחלבונים שבונים את שלד התא של רקמת העור החיצונית. "החלבונים הללו אינם יוצרים את הסיבים הדרושים לשלד והם נשארים, בגלל חסר באינסולין, במצב מסיס. שלב התא איננו רק הפיגום, הוא חשוב לתנועתיות ולדינאמיות שלו", הדגישה החוקרת.
בעקבות הממצאים שהושגו במודל העכברי, הוחלט לבדוק את הנושא גם על תרבית תאי עור אנושיים. גם כאן הושתק הקולטן לאינסולין ונראה שינוי ברור בשלד התא ופגיעה בו. "עבור חולי סוכרת שאצלם מופיעים פצעים יש לתגלית הזאת משמעות, כיוון שהפגיעה בשלב התא ברקמת העור משמעותה גם פגיעה בחלוקת התאים".
בכך לא נעצר המחקר: ד"ר וורטהיימר-הילמן מסרה כי נראה שלבעיה של המחסור באינסולין לצורך בניית שלד התא בעור, יש קשר גם להופעת סרטן העור, כיוון שחסר בהורמון החיוני הזה, המיוצר בלבלב, משבש את קצב החלוקה הטבעית של התא עצמו.
"כבר לפני שנים", הוסיפה החוקרת, "חשבו על מתן טיפול מקומי באינסולין, למשל בהזרקה, לאיזור הפצע כדי לסייע בריפויו. אלא שהרעיון לא התרומם ונזנח. עתה יש תקווה שיפותח טיפול כזה, באמצעות זריקת אינסולין, שיתבסס למשל על התמקדות בחלבון ספציפי מבין חלבוני התא השונים - וכך יושגו תוצאות טובות בטיפול וריפוי פצעים".
נא להמתין לטעינת התגובות
