דלקת תוך עינית: זיהוי ודרכי טיפול אפשריים
תסמיני המחלה נקבעים על פי האיזור הפגוע, כשלרוב מדובר באודם וכאבים. מניעה מטיפול עלולה להוביל לעיוורון

הדמית היא אחת השכבות הפנימיות של גלגל העין, שמכילה כלי דם המספקים את השכבות הפנימיות ובעיקר את רשתית העין. דלקת הענביה עלולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מהחלקים בנפרד, או בכולם יחד, בעין אחת או בשתיהן.
שמה של הדלקת נגזר מהאיזור המודלק: אובאיטיס קדמית, ביניים או אחורית, או לפי החלק עצמו, איריטיס, אירידוציקליטיס, כורואידיטיס, כוריורטיניטיס או דלקת של כל החלקים - פאנאובאיטיס. לרוב, הדלקת מופיעה בבני 50-20, אך יכולה להתפרץ גם בילדים.
תסמיני המחלה נקבעים על פי האיזור הפגוע: בדלקת קדמית יסבול המטופל לרוב מכאבים, אודם, סינוור וירידה בראיה. דלקת ביניים לרוב אינה מלווה בכאבים, אך תיתכן ירידה בראיה והופעת גופים צפים מול העין. בדלקת אחורית, התלונות הן לרוב על ירידה בראיה עם הופעת גופים צפים מול העין.
כתוצאה מהדלקת תיתכן פגיעה בחלקי העין השונים: העדשה מפתחת עכירות בצורת ירוד (קטרקט), דלקת במערכת ניקוז הנוזלים בעין גורמת לעליה בלחץ התוך עיני (גלאוקומה), בדלקת באזורים אחוריים תיתכן מעורבות של רשתית העין, עצב הראיה וירידה בראיה.
הדלקת מתפתחת לעיתים כאירוע חד פעמי חולף, בעין אחת או בשתיהן. במקרים אחרים יתכנו ארועים חוזרים לאחר חודשים עד שנים של דלקת באותה עין או בשנייה. דלקת הענביה יכולה להיות עינית בלבד, כחלק ממחלה מערכתית ובמקרים רבים המקור לדלקת אינו ידוע.
גורמים מערכתיים לדלקת הענביה: דלקות פרקים, טרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות כמו: זאבת, מחלת בכצ'ט, פסוריאזיס, סרקואידוזיס, מחלות דלקתיות של
האבחנה נעשית על ידי בדיקת עיניים, כשהסימנים כוללים גירוי של העין ואודם. בבדיקה במיקרוסקופ
עיניים ניתן להבחין בתאי דלקת בחלק הקדמי או האחורי של העין. בהתאם למיקום הדלקת, תיתכן עליה בלחץ התוך עיני ולעיתים ניתן לראות מעורבות של הרשתית או עצב הראיה.
במסגרת אבחון המחלה יש צורך לערוך בדיקות דם, צילומים, לשלול בעיות בפרקים או בבית החזה ובדיקות נוספות כדי לשלול מחלה אחרת בגוף כגורם לדלקת בעיניים.
המטרה בטיפול היא להקל על תסמיני הדלקת באמצעות סטרואידים. בדלקת קדמית אפשר לטפל בטיפות סטרואידים ובדלקת אחורית, לרוב יש צורך במתן סיסטמי של סטרואידים באמצעות כדורים. אפשרות נוספת לטיפול היא מתן זריקות מקומיות של סטרואידים.
בנוסף, יש אפשרות למתן טיפות מרחיבות אישון כדי למנוע הדבקויות בין קשתית העין והעדשה וכדי להקל על אי הנוחות בעין. במידה שישנן תופעות נוספות כמו עליית הלחץ התוך עיני, יש צורך במתן תרופות להורדתו.
בטיפול ממושך, לסטרואידים תופעות לוואי רבות ולכן במקרים בהם יש צורך בטיפול ארוך טווח, ניתן לשקול מתן טיפול חלופי בתרופות כימותרפיות שונות. אם נמצא גורם סיסטמי לדלקת, יש צורך לטפל בהתאם למחלה הספציפית. לעיתים, במקרים קלים, הדלקת חולפת ללא טיפול תרופתי. לרוב הדלקת מגיבה טוב לטיפול וחולפת ללא נזקים מאוחרים.
במקרים של חוסר תגובה לטיפול או דלקות חוזרות ונשנות, קיים סיכון לסיבוכים מאוחרים הכוללים בין היתר עכירות בקרנית העין, עליה בלחץ התוך עיני (גלאוקומה), עכירות בעדשת העין (קטרקט) ונזקים לרשתית, כולל בצקת, הגורמים לירידה קבועה בראיה. במקרים קשים תיתכן פגיעה בראייה עד כדי עיוורון.
הכותב הוא מנתח בכיר במרכז הרפואי עיניים בחיפה ובבי"ח כרמל