שישה מיתוסים על מחלת ה-COPD
עד כמה מדובר במחלה שהיא נדירה? האם ניתן לטפל בה? מה ההבדל בינה לבין אסתמה ומה הקשר לעישון?
להלן שישה מיתוסים שגויים הנפוצים סביב המחלה:
1. COPD היא מחלה נדירה - לא מדויק. מחלת ריאות חסימתית כרונית היא גורם התמותה מספר אחד כתוצאה מעישון. אחד מכל חמישה מעשנים עלול לחלות במחלה, שמאופיינת בתחילה בשיעול, אחר כך בקשיי נשימה וירידה באיכות החיים, ולעתים עלולה להגיע עד מוות. בישראל חיים כיום כ-60 אלף חולים, כשרבים אינם מאובחנים כראוי.
2. אני לא חולה, מדובר רק בקוצר נשימה בגלל הסיגריות - לא תמיד. קשה לאבחן בכוחות עצמך מתי קוצר נשימה וירידה ברמת הכושר הגופני, הם סימנים לאורח חיים או גיל, ומתי מדובר במחלה. ברוב המקרים המחלה מתחילה בשיעול המתגבר עם הזמן, ריבוי של התקררויות ודלקות ריאות, וממשיכה עם קוצר נשימה במאמץ.
הבעיה העיקרית, היא שרבים מהחולים מתייחסים לתסמיני המחלה כאל הידרדרות טבעית בתפקוד ומייחסים את השיעול לעישון, את ההתקררות למחלות מזדמנות ואת קוצר הנשימה לירידה בכושר הגופני. חשוב לפנות לבדיקה רפואית, כדי לאבחן את המחלה במועד. אבחון מוקדם מאפשר להגביר את היעילות הטיפולית ולעכב את ההידרדרות במצב.
את מחלת ה-COPD מאבחנים בבדיקת תפקוד ריאות באמצעות מכשיר הספירומטר. עיקר הבעיה עם החולים, היא היכולת שלהם לנשוף אוויר, שכן בשל הפגיעה הריאתית נוצרת חסימה בדרכי האוויר בעת ניסיון ההוצאה.
בבדיקה נושף המטופל לתוך הספירומטר, שבוחן את מהירות האוויר. בהתאם לרמות המוגדרות, ניתן לאבחן את המחלה. מכשיר זה ניתן להשיג רק אצל רופאי ריאות ומכוני ריאות, כשההמלצה היא לחולה מעשן או לאחד הסובל מקוצר נשימה או שיעול להיבדק פעם בשנה.
3. אסתמה ו-COPD דומות אחת לשניה - לא נכון. רבים נוטים להניח בשוגג כי הם אסתמטיים, כשבפועל הם סובלים מ-COPD, שאיננה אסתמה. אסתמה נגרמת לרוב כתוצאה מאלרגיה וההתקפים הנובעים ממנה. COPD היא דלקת כרונית שאינה קשורה לעונות השנה או לחשיפה לגורמים אלרגניים.
אסתמה מתגלה לרוב בגיל צעיר, בעוד שאת ה-COPD מאבחנים בגילאי 60-45, כשרוב החולים מעשנים או עישנו בעבר. באסתמה הפגיעה היא בדרכי האוויר, בעוד שהריאות עצמן תקינות. ב-COPD עיקר הפגיעה בריאות.
4. אין טיפול ל-COPD - לא נכון. המחלה לא ניתנת לריפוי מלא, אולם אבחון מוקדם והקפדה על אורח חיים בריא יחד עם טיפול רציף, מסוגלים לעכב משמעותית את הידרדרות המחלה ולמנוע פגיעה קשה באיכות החיים. אחת הדרכים החשובות לריפוי - הפסקת מיידית של העישון. כך ייפסק הנזק לריאות, מה שיאפשר טיפול יעיל יותר.
במקביל, זוכים החולים לטיפול תרופתי שכולל בעיקר משאפים משולבים עם סטרואידים ומרחיבי דרכי אוויר, כמו סימביקורט, סרטייד וגם ספריבה, שמטפלים בדלקת בדרכי האוויר ובחסימה הקיימת.
שיקום ריאתי הוא מרכיב חשוב בטיפול, שמגביר את יכולת ביצוע המאמצים בחולים, ומבוסס על פעילות גופנית קבועה המותאמת למצב המטופל.
אחת הבעיות היא מטופלים שלא מתמידים בטיפול התרופתי בתום תקופה מסוימת, מה שמביא להמשך הידרדרות המחלה. רק כאשר המצב מחמיר, הם שבים לרופא. חשוב לציין כי הקפדה על טיפול תרופתי מאפשרת את עיכוב הידרדרות המחלה. הדבר חשוב במיוחד, כי נזק שנגרם לריאות הוא בלתי הפיך.
5. המחלה פוגעת באיכות החיים - לא תמיד. COPD פוגעת באיכות החיים. היא עלולה להגיע למצב בו החולה מתקשה בביצוע פעילויות יומיומיות, בעיקר בשעות הבוקר, כמו אכילת ארוחת בוקר, הליכה, עלייה במדרגות, מקלחת וכדומה.
על אף המיתוס כי לא ניתן לטפל בתסמינים, חשוב לדעת כי מחקרים עדכניים הראו שניתן לשפר אפילו את התפקוד בשעות הבוקר, בשיעור של 41%, במידה שמקפידים על טיפול תרופתי הכולל ספריבה וסימביקורט.
6. COPD פוגעת רק בריאות - לא נכון. בעבר היה נהוג לחשוב שהפגיעה של המחלה היא בריאות בלבד. כיום ברור כי האיבר העיקרי שנפגע הם אכן הריאות, אך חולי נפחת סובלים גם מדיכאון, ירידה בצפיפות העצם (אוסטיאופורוזיס) ומחלות לב ומכאן חשיבות הטיפול הכלל מערכתי.
הכותב הוא מנהל מחלקת ריאות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. מידע נוסף על מחלת ה-COPD ניתן למצוא באתר עמותת לנשום www. Linshom.org.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם