לאכול מוצרי חלב או לא? דעות בעד ונגד
האם צריכה קבועה של חלב ומוצריו עוזרת למנוע סרטן, בריחת סידן ומחלות לב או שהיא דווקא גורמת להן?
הדיונים שהתקיימו מעל לדפי הספרות המקצועית לא הובילו להמלצה חד-משמעית: חלקם מעידים על תפקידו החשוב של החלב בתפריט היומי המומלץ, אחרים מספרים על הנזק שהוא גורם ועל כך שגוף האדם לא נועד לעכל חלב.
"החלב מכיל כמות נאה של חלבון, הוא בעל זמינות ביולוגית גבוהה ונספג בגוף בצורה טובה", מסביר צביקה קורן, מומחה לתזונה טבעית. "בחלב פרה אפשר למצוא גם ויטמינים ומינרלים כמו סידן, זרחן ומגנזיום. למרות זאת, נושא מוצרי החלב נשאר שנוי במחלוקת: מצד אחד הממסד הרפואי, מומחים לבריחת סידן ותזונאיות קליניות בעדו, אבל מולם נמצאים הטבעונים שמתנגדים לשימוש בחלב ובמוצריו".
ממחקר שנערך באוניברסיטת גוטנברג בשוודיה עולה כי ילדים בני שמונה שצרכו חלב עם שלושה אחוזי שומן בכל יום, היו בעלי מדד מסת גוף נמוך יותר מחבריהם ששתו חלב בתדירות נמוכה יותר.
מחקר נוסף שפורסם ביולי האחרון בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition מצא כי צריכה של חלב דל שומן בשילוב מיץ פירות הובילה לשיפור תחושת השובע ושמירה על רמת האנרגיה בקרב גברים ונשים שסבלו ממשקל עודף.
"לדעתי, עדיף לשתות חלב מאשר לצרוך משקאות אנרגיה או דיאט", אומר קורן. "בארצות הברית ערכו מחקר שנמשך 25 שנה, ובמהלכו בדקו נערות ששתו משקאות קלים ומוגזים במקום חלב. מהממצאים עלה כי הצריכה הקבועה של המשקאות הקלים הגבירה פי 3.4 את הסיכון לבריחת סידן בגיל מבוגר. התברר שסוכר החלב והוויטמין D שבו מסייעים בספיגת הסידן בגוף. בנוסף לכך נמצא שתזונה עשירה בפירות ובירקות בשילוב מוצרי חלב מורידה
גם האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים חיזקה את הטענות בנוגע ליתרונות החלב עם פרסומו של נייר עמדה לפני כשנתיים, ולפיו מומלץ מאד לשלב חלב ומוצריו בתפריט היומי של ילדים. "אין ספק שהחלב נמצא על הכוונת מטעמים כלכליים", אומרת ד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בבית החולים רמב"ם ומנהלת פורום בנושא באתר doctors.
"למה דווקא הוא בעייתי ולא החיטה? לטעמי, היא בעייתית הרבה יותר: אף אחד לא מסוגל לעכל חיטה עד הסוף כמו שצריך. נכון שמוצרי החלב מכילים חומרים שהרבה אנשים רגישים אליהם, כמו תוספים לשיפור הטעם, אבל צריך לזכור שברוב המקרים מדובר ברגישות לרכיבים האלה ולא לחלב עצמו.
"החלב הוא מקור טוב לסידן ולוויטמינים שלא בהכרח קיימים בסויה, שגם מכילה אלומיניום בכמות גבוהה. לדעתי, האיסור היום להאכיל תינוקות עד גיל חצי שנה בסויה מדבר בעד עצמו".
עבודת הדוקטורט של ד"ר רוזן עסקה בחוסר סידן בקרב מתבגרות, והמסקנה שלה הייתה ברורה וחד-משמעית: לא מומלץ להסיר את מוצרי החלב מהתפריט של מתבגרים. "אין חלופה שהיא מספיק בריאה ועשירה", אומרת ד"ר רוזן. "היתרונות עולים על החסרונות הלא רבים. בכל מה שקשור לצמיחת העצם, אין מוצר אחר שמספק את כמויות הסידן המומלצות. אי אפשר ללכת נגד המדע".
נושא החלב אף הגיע לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בשנת 2004, בדבר הקשר שבין צריכת מוצרי חלב לאוסטיאופורוזיס - פגיעה בצפיפות העצם. בין היתר נבחנו החלב ומוצריו כמקור עיקרי לסידן והטענה שצריכה מוגברת היא דרך למניעת אוסטיאופורוזיס.
במהלך הדיון הציגו מומחים ממשרד הבריאות, קופות החולים ומרכזים רפואיים בכירים בישראל את טענותיהם - בעד ונגד. לבסוף נקבע כי יש להרבות באכילת מוצרים עשירים בסידן למניעת הידלדלות העצם, ולצד זאת צוין כי "ראוי לעורר את מודעות הציבור לנושא ולמחלוקת עליו".
"אז מה רע במוצרי חלב?", שואל קורן, "פרות לא אוכלות ירקות אורגניים, ובעקבות זאת נשארות בחלב שאריות חומרי הדברה. בנוסף לכך, כשפרה חולה נותנים לה אנטיביוטיקה, והשאריות של התרופות מגיעות לחלב שאנחנו שותים. בעבר גם היה נהוג להזריק לפרות הורמונים כדי להגביר את תנובת החלב והעלייה במשקל".
בנוסף לשאריות מזיקות, החלב מכיל שומן רווי וכולסטרול, שעלולים לפגוע בבריאות הלב, וכמובן לקטוז וקזאין - סוכר וחלבון החלב - שאליהם רגישים אנשים רבים. ואם זה לא מספיק, קורן מספר על מחקרים שמעידים על כך שחלב עלול להגביר את הסיכון לסרטן השחלות והערמונית, לגרום לבריחת סידן ולהגביר את הופעת פצעי בגרות בילדים.
"אני ממליץ על פשרה", אומר קורן. "לא לאכול גבינות קשות ומלוחות ולא לשתות חלב נוזלי, אבל כן לצרוך יוגורט פרו-ביוטי שיעילותו הוכחה מחקרית. אפשר גם יוגורט עזים או גבינות עד חמישה אחוזי שומן. בנוסף מומלץ לאכול מוצרי חלב עם פירות חמוצים כדי להגביר את ספיגת הסידן".
"על כל מחקר שמעיד לטובת החלב, יש כמה שיוצאים נגד", אומרת ציפי קדוש, מרצה לתזונה בבית הספר לנטורופתיה במכללת רידמן. "הגעתי לנושא ממקום אישי, כשראיתי את השיפור שחל בבריאות הילדה הקטנה שלי אחרי שהתחילה להימנע ממוצרי חלב.
"לפני שהפסיקה לצרוך מוצרי חלב היא סבלה מדלקות אוזניים חוזרות. הרופא אמר שצריך לנתח כדי שלא תיפגע השמיעה שלה. היה לי ברור שאני לא מעלה את הילדה שלי על שולחן הניתוחים והתחלתי לחפש דרכים חלופיות. ידעתי שהיא אוכלת גרוע, אז הלכנו לטיפול הומאופתי ועשינו שינוי בתזונה, במקביל למניעת מוצרי חלב. מאז ועד היום -יותר משש שנים - היא אפילו לא נטלה אנטיביוטיקה".
קדוש בחרה לעסוק בנושא החלב בעבודת התזה שלה. הממצאים שלה היו פשוטים: בני האדם לא בנויים לצרוך חלב פרות. "הנגד שלי מתחיל מההבנה של איך אכלו בעבר", היא מפרטת. "כשחקרתי את נושא התזונה של האדם הקדמון גיליתי שבאיזור הים התיכון אכלו בעיקר חלב עזים וכבשים. חלב פרה הגיע מאוחר יותר.
"גם בטבע, משפחת היונקים שאנחנו נמנים עמה, עוברת לתזונה צמחונית אחרי ההנקה. רוב היונקים לא צורכים חלב אחרי הגמילה מחלב האם, ובטח לא של יונק אחר. בני האדם הם היחידים שעושים זאת. אנחנו לא בנויים לעכל חלב פרה, ובטח שלא חלב מפוסטר שמקשה את הספיגה. אנחנו אמנם נולדים עם האנזים שמפרק את סוכר החלב, אבל ברגע שאנחנו נגמלים מחלב האם יכולת ייצור האנזים הולכת ופוחתת. מהסיבה הזאת כמעט כל האוכלוסייה רגישה בצורה כזו או אחרת לחלב".
במהלך עבודתה מתייחסת קדוש לא פעם להרגלי התזונה מחוץ לעולם המערבי. "ממחקר שנערך בקרב נשים סיניות עולה שהשכיחות של מחלות מערביות, כגון אוסטיאופורוזיס, סרטן ומחלות לב, נמוכה מאד אצלן. בנוסף, לא קיימות אצלן תופעות של גיל המעבר. הסיבה להבדלים האלה נעוצה בכך שהן לא צורכות חלב ואוכלות יותר דגנים וקטניות וגם סויה".
מהי ההמלצה שלך בנושא?
"הנטורופתים נוקטים גישה מתירנית יותר, ויש מהם המתעקשים על מוצרי חלב. אפשר לא לצרוך כמויות גדולות או להתמקד בחלב עזים או יוגורט פרו-ביוטי, שמסייע לפרק את הסוכר בחלב. מומלץ לאכול ירקות ירוקים, סרדינים על עצמותיהם, טחינה, ולצרוך כמה שפחות מוצרי חלב".
גם קורן ממליץ על תחליפים. "מוצרים מעולם הצומח שעשירים בסידן הם טחינה, שומשום, זרעי חמניות או דלעת, ירקות ירוקים, פירות יבשים ודגנים מלאים", אומר קורן. "מאחר שאנחנו מפרישים סידן מהגוף או מונעים את ספיגתו, חשוב לדעת עם מה לשלב את התחליפים האלה. למשל כדאי להימנע ממלח ומקפאין שגורמים להפרשה מוגברת של סידן. הטריק הוא גם לדעת מה לגרוע כדי לקבל את האפקט המושלם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם