מצב חולי מחלות הכליה: 700 אלף חולים ו-500 קורבנות בשנה
5,000 מטופלים בדיאליזה ו-500 קורבנות מדי שנה. זוהי התמונה העגומה של מצב חולי מחלות הכליה בישראל. לרגל יום הכליה הבינלאומי שיצוין השבוע, נפגש כתב המגזין עם מיטב המומחים המפצירים: מעט מודעות ואבחון מוקדם יכולים להציל חיים
על פי נתונים של האיגוד, מדובר במחלה שכיחה ומסוכנת. בישראל למשל, ישנם כ-700 אלף חולי כליות, מתוכם כ-5,000 מטופלים בדיאליזה. כ-500 נפטרים מדי שנה מהמחלה. למעשה, על פי הסטטיסטיקה, אחד מכל עשרה בני 18 ומעלה צפוי לחלות במהלך חייו במחלת כליות.
"הסיסמה שלנו היא: 'מחלה נפוצה, מסוכנת וניתנת לטיפול'", אומר ד"ר יצחק סלוטקי, יושב ראש האיגוד לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ומנהל היחידה לנפרולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. "מדובר במגפה של ממש, שפוגעת לא רק בכליות, אלא בכל מערכות הגוף. לדוגמה, בקרב החולים במחלת כליה כרונית נפוצים, בין היתר, סיבוכים קשים במערכת הלב, העצמות וכלי הדם".
ביום חמישי הקרוב יצוין יום הכליה הבינלאומי: ברחבי העולם ייערכו מסעות הסברה בנוגע למחלות כליה כרוניות וסופניות והיתרונות שבאבחון מוקדם, במטרה להעלות את מודעות הציבור לשכיחות המחלה, ולדרכים שבהן ניתן למנוע אותה.
באיגוד הנפרולוגי מסבירים כי בהעדר טיפול מתאים, עלולה הפגיעה בכליות להידרדר עד כדי מחלת כליה סופנית שמחייבת דיאליזה או השתלת כליה. בנוסף, סיבוכי המחלה עלולים לגרום לפגיעה במערכות שונות בגוף - בעיקר במערכת הלב וכלי הדם.
החדשות הטובות הן שהמחלה קלה לאבחון ולטיפול. למעשה, אבחון מוקדם והתערבות טיפולית יכולים להאט את התקדמות המחלה באופן משמעותי. הערכת תפקוד הכליות מתבצעת באמצעות בדיקות שתן ודם פשוטות, הבודקות שלושה קריטריונים שונים: מדידת לחץ דם, מדידת רמת החלבון בשתן ומדידת רמת הקריאטינין בדם.
מומחים ממליצים על עריכת בדיקות שגרתיות, מאחר שלאבחון מוקדם יתרונות רבים, בין היתר האטת התקדמות המחלה, דחיית מועד ההיזקקות
במקרה של אבחון חיובי, ניתן להאט ולעתים אף לעצור את התקדמות המחלה על ידי הקפדה על אורח חיים בריא. למטופלים מומלץ, בין היתר, לרזות ולהקפיד על תזונה נכונה, להפסיק לעשן, לשמור על כושר גופני ולהקפיד על לחץ דם ורמת סוכר מאוזנים. בנוסף, ניתן לנטול תרופות המסייעות לתפקוד תקין של הכליות, בפיקוח הרופא המטפל.
הטיפול המוכר ביותר למחלות כליות, גם בישראל, הוא דיאליזה. בעשור האחרון חל גידול של כ-70% במספר מטופלי הדיאליזה בישראל, כאשר כ-50 מתוכם מאובחנים רק בשלב מתקדם ומקבלים את הטיפול ללא כל הכנה מוקדמת.
"הדיאליזה למעשה מסננת את הדם ומחליפה את הפעילות של הכליות הפגומות", מסביר אבי אברהם, מושתל כליה, יושב ראש העמותה לקידום ושמירת זכויות חולי הכליות. "המכונה שואבת את הדם מהגוף, מסננת אותו ואז מחזירה אותו בחזרה".
לדברי אברהם, הטיפול בדיאליזה מאפשר לחולה להמשיך לחיות, אבל אלה חיים קשים מאוד. "כל מטופלי הדיאליזה נאלצים לבקר בבית החולים לפחות שלוש פעמים בשבוע. בבית החולים הם מחוברים למכונת הדיאליזה במשך חמש שעות", אומר אברהם. "למעשה הופך בית החולים לביתם השני, וכך הם חיים במשך שנים ארוכות עד שהם זוכים להשתלת כליה או, לצערי, נפטרים".
אברהם מוסיף ומסביר כי בעזרת מעט מודעות ואבחון מוקדם, ניתן לחסוך הרבה צער והרבה דיאליזות. "המטרה שלנו ביום הכליה העולמי היא לגרום לציבור להבין שמדובר במחלה קשה, שפוגעת בכל מערך החיים", אומר אברהם. "לצערנו, לאנשים אין הבנה בסיסית שאפילו בעיות רפואיות קלות ושכיחות כמו יתר לחץ דם וגם בעיות קשות יותר כמו סוכרת - עלולות לגרום לפגיעה בכליות, ועקב כך לפגיעה באיזון של הגוף".
ואכן, השנה יצוין יום הכליות בסימן מחלת הסוכרת, המהווה גורם מרכזי לפגיעה בתפקוד הכליות. הסטטיסטיקה מעידה על כך שסוכרת היא הגורם הנפוץ ביותר למחלת כליה כרונית ולמחלת כליה סופנית: כמחצית מהמטופלים החדשים הנכנסים לדיאליזה הם חולי סוכרת. בנוסף, שיעור התמותה בקרב מטופלי דיאליזה שסובלים גם מסוכרת, גבוהה יותר מאשר חולים שאינם חולים בסוכרת.
לדברי סלוטקי, לחולי סוכרת, אנשים הסובלים מיתר לחץ דם וכאלה עם היסטוריה משפחתית של מחלות כליה, יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלת כליה, ולכן הם חייבים להקפיד על בדיקות תקופתיות. אבל מחלת הכליות משפיעה גם על התפקוד היומיומי של החולים בה.
כך, למשל, היא פוגעת באיזון האשלגן המופרש ללב. עבור חולים במחלת כליה, אפילו אכילת בננה - העשירה באשלגן - עלולה להיות קטלנית ולהסתיים במוות. "כיום באמצעות בדיקות דם פשוטות ניתן לאבחן את המחלה ולהקדים מתן טיפול רפואי", מסביר אברהם. "אנחנו קוראים לכל הציבור, ובעיקר לאלו הנמצאים בקבוצת סיכון, לא להיות שאננים ולהיבדק. לעתים קרובות, כשהמחלה פורצת זה כבר מאוחר מדי".
אחת הבעיות בארץ בתחום מחלות הכליה היא המודעות הנמוכה לנושא תרומת האיברים. "מחקרים שנערכו בעבר הוכיחו שמטופלים שזכו להשתלת כליה חיו במשך שנים ארוכות", אומר עמוס כנף, יושב ראש איגוד מושתלי הכליה.
"הציבור חייב להבין שתרומת איברים פירושה הצלת חיים לכל דבר. אדם שאינו חי לא עושה שימוש באיבריו, אבל הם עשויים להיות יקרים מפז עבור אנשים אחרים. התרומה מאפשרת לחולים לשוב למעגל העבודה ולהפסיק להיות נטל על החברה. כל מטופל דיאליזה עולה למדינה מאות אלפי שקלים בשנה. תרומת איברים לא רק שמעניקה לו חיים חדשים, אלא גם חוסכת עשרות מיליוני שקלים למדינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם