התמכרות למין: האם זו הפרעה או הגזמה?

נראה שהתמכרות למין היא הטרנד החדש, אבל למרות מרכזי הטיפול למכורים קשה להסכים מה גורם לתופעה

שרי רואן, לוס אנג'לס טיימס | 14/3/2010 15:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לאחרונה הודה שחקן הגולף טייגר וודס על ניהול מערכות יחסים מחוץ לנישואים, אך הבהיר שהוא נמצא בטיפול עבור הדחף המיני הבלתי נשלט שלו.
טייגר וודס ואשתו אלין נורדגרן
טייגר וודס ואשתו אלין נורדגרן צילום ארכיון: אי-פי

וודס לא לבד: גם דיוויד דוכובני, המגלם סופר אובססיבי לסקס בסדרה קליפורניקיישן, כבר הספיק לעבור טיפול כזה, וד"ר דרו פינסקי, שניצל את ההייפ סביב הנושא, אפילו יצר סידרת ריאליטי שדנה בו. אבל למרות הכותרות הרבות שמייצרת התמכרות למין לאחרונה, מומחים חלוקים בדעותיהם לגבי הגורמים להתנהגות הזאת.

איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי הציע שתופעת הדחף המיני שלא בשליטה תהיה כלולה במהדורה הבאה של התנ"ך של הפסיכיאטרים - "ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי", שייצא לאור ב-2013.

בניגוד לתופעות כמו הימור כפייתי, האבחנה המוצעת, "הפרעה היפר-סקסואלית", לא מתייחסת לבעיה כהתמכרות - מסיבה טובה: "אם אנחנו אכן בודקים את התופעה כהפרעה, אז עדיין לא ברור מהי", אומר פרופ' מייקל מינר, מומחה לרפואת משפחה באוניברסיטת מינסוטה ויועץ לוועדת ספר האבחנות בנושא הפרעות מיניות. "כרגע אין לה אפילו שם מוסכם, והדבר נובע מכך שהמחקר המדעי בנושא נמצא בחיתוליו".

לא מעט מומחים מטילים ספק בקיומה של ההתמכרות למין כתופעה. הם יוצאים נגד תיוג אלה המכונים "מכורים" וטוענים שהדבקת תווית עלולה ליצור סטיגמות או להצדיק התנהגות לא נאותה.
עיסוק טוטאלי במין

"זה מדאיג שכמה פסיכיאטרים יכולים לקבוע מכמה סקס אנחנו יכולים ליהנות לפני שנסווג כחולי נפש", אומר פרופ' כריסטופר ליין, מומחה לספרות באוניברסיטת נורתווסטרן. ליין אף טוען כי הבהלה לאבחן נובעת מאינטרסים עסקיים, ושריבוי מרכזי הטיפול אינו מפתיע אותו כלל.

גם הגבולות שמציבים מומחים בין נורמלי ללא נורמלי שנויים במחלוקת: תופעות כמו פדופיליה, למשל, נחשבות ללא נורמליות באופן כמעט אוניברסלי. לעומת זאת, דפוסים קיצוניים של ביטוי בפעולה של התנהגות מינית, מוגדרים כיום כהתמכרות, כסוג מסוים של הפרעה טורדנית-כפייתית או כתסמין למחלה פסיכיאטריות כלשהי, כמו דיכאון.

מומחים רבים טוענים כי הוספת הקטגוריה

"התנהגות היפר-סקסואלית" לספר האבחנות כבר הייתה צריכה לקרות מזמן: "אין לי ספק שהמצב הזה הוא אמיתי ורציני", אומר פרופ' מרטין פ. קפקא, מומחה לפסיכיאטריה קלינית באוניברסיטת הארוורד.

"בהחלט ניתן לומר שישנם גברים שהעיסוק שלהם בפורנוגרפיה או במין הוא טוטאלי, שמקיימים כמה רומנים במקביל או שנוהגים לבקר אצל זונות. התוצאות הנובעות מהתנהגות כזאת הן משמעותיות, מאחר שהן מערבות לא פעם הריון, גירושים או מחלות מין".

על פי קפקא, הדחף להבין את הגורמים להפרעה לא רק נובע מסקרנות, אלא גם מהרצון לספק לסובלים טיפול מתאים. עם זאת, מדגיש קפקא, אין כיום הרבה מחקרים המספקים תשובות קונקרטיות.

הטיפול לא תמיד יעיל

ממחקרים מסוימים עולה כי התנהגות היפר-מינית אכן מזכירה התמכרות ותסמיניה הם, בין היתר, אותו חוסר שליטה שחווים מהמרים כפייתיים ומכורים לסמים. לדוגמה, על פי סקר שבוצע בקרב 53 מכורים למין ששהו בטיפול, 98% מתוכם טענו כי הם סובלים משלוש תסמיני נסיגה או יותר. בנוסף, 94% מתוכם טענו כי הם מנסים לשלוט בהתנהגותם ללא הצלחה ו-92% דיווחו כי הם עוסקים במין באופן תדיר יותר משהיו רוצים.

בשנים האחרונות נפתחו כמה מרכזים המטפלים במכורים למין, כאשר שיטת הטיפול בהם מתבססת על מודל ההתמכרות. תוכנית 12 הצעדים, בין היתר, היא מרכיב מרכזי בתוכנית הטיפול במקומות האלה. אחד מהם הוא מרכז פיין גרוב במיסיסיפי, שם, על פי השמועות, טופל גם וודס.

אבל, על פי פרופ' קפקא, הטיפול הניתן במרכזים כאלה כיום הוא לא תמיד אפקטיבי. לדברי קפקא, בקרב מטופלים הלוקחים חלק בתוכניות 12 הצעדים, קיימת נטייה להידרדר למצבם הקודם. הסיבה לכך, אומר פרופ' קפקא, היא הנטייה של התוכניות האלה להתעלם מהיבטים אחרים בחייהם של המטופלים שעלולים להוביל להתנהגות מינית כפייתית.

כך לדוגמה, ממחקר שבוצע באוניברסיטת אינדיאנה בקרב 31 מכורים למין, עלה כי המטופלים חשים בדחף מיני מוגבר כשהם היו מדוכאים או חרדים. בנוסף עולה כי התנהגות מינית חריגה עשוייה להיות קשורה לשינויים ברמת הכימיקלים במוח, בין היתר סרוטונין. מדענים משערים כי ברוב המקרים, השינויים האלה חלים כשהמטופלים חווים הפרעות במצב הרוח, ושרמה גבוהה של סרטונין מבטלת עכבות מיניות.

ואם וודס היה צרפתי?

במחקר שערך פרופ' מיינר נמצא כי גברים שמדווחים על עיסוק מופרז במין נוטים להיות יותר אימפולסיביים. המחקר, שפורסם בכתב העת למחקר פסיכיאטרי בנובמבר, הוא אחד היחידים שבחן את ההיבט הפיזיולוגי של מכורים למין.

בין היתר, נמצא כי בקרב המטופלים קיימת נטייה לפעילות מוגברת באיזור הקדמי של המוח. עם זאת, הדיאגנוזה לא תאמה את מצבם הפיזיולוגי של מטופלים שאובחנו עם בעיות כפייתיות אחרות.

למורין קנינג, מנהלת תוכנית ההפרעות המיניות במרכז הטיפולי מדוז שבאריזונה, יש תיאוריה אחרת. קניג מאמינה כי מטופלים שחוו טראומות בילדותם, כמו התעללות מינית, חווים יצר מיני מוגבר בבגרותם. "כשהם גדלים הם חווים רצון עז לתקן את הטראומה".

"התנהגות שנחשבת נורמלית מוכתבת על ידי החברה", אומר פרופ' מיינר. "מין בארצות הברית הוא תופעה מאוד משונה. סביר להניח שאנחנו אחת החברות המיניות ביותר בעולם, אבל עם זאת גם אחת הפוריטניות. אם טייגר וודס היה צרפתי, לא בטוח שהפרשייה שלו הייתה מעוררת סערה כזאת".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים