אלרגיה עונתית: אבחון, טיפול ומבט לעתיד
במקרים קיצוניים אלרגיה עלולה להביא למצב של קריסת מערכות, לכן חשוב לזהות ולטפל בה במועד
האלרגיה מוגדרת כתגובה מוגזמת הנובעת מרגישות יתר של הגוף כלפי גורמים חיצוניים כמו מזון, חרקים, או תרופות. הדבר העיקרי שמביא להפעלת התהליך האלרגי הוא תא המכונה פיטום (mast cell). תאים מסוג זה נמצאים במספרים גבוהים ובצפיפות גדולה לאורך ריריות דרכי הנשימה ובמערכת העיכול, בעור ובכלי הדם.
עוררות של תא הפיטום ושחרור מיידי של חומרים כימיים מגרים מתוכו, גורמים לתופעות המתרחשות תוך שניות עד דקות כמו נזלת, עיטוש וגרד באף, כיווץ של השריר החלק המקיף את דרכי הנשימה עם קוצר נשימה מיידי, תופעות של תפרחת מגרדת (אורטיקריה) בעור, הקאה או שלשול במערכת העיכול.
במקרים קיצוניים וקשים במיוחד, אדם הלוקה באלרגיה עלול להגיע לכדי קריסת מערכות, קוצר נשימה קשה, ירידה בלחץ הדם, שינוי במצב ההכרה ולעתים מוות מהיר.
אנשים עלולים לסבול מביטויי אלרגיה שונים ומגוונים הבאים לידי ביטוי באיברים רבים בגוף ובמקרים מסוימים אף בכמה מהם. לדוגמה, שכיח מאוד הצירוף של נזלת ואסתמה: עד 80% מחולי האסתמה, ובעיקר ילדים, סובלים גם מנזלת אלרגית. לעומת זאת, שכיחות הנזלת האלרגית גבוהה יותר ורק 30% מהסובלים ממנה יסבלו גם מאסתמה.
השלב הראשון בגישה לחולה הסובל מתופעות אלרגיה באביב, הוא לאבחן אם אכן מדובר בגורמים אלרגניים ואם לא, לבדוק מה הם בדיוק. האבחון קל ומהיר, והוא מתבצע במרפאות לאלרגיה בבדיקה של תבחיני עור. אבחון האלרגיה מאפשר הדרכה נכונה של החולה ומטרתה הימנעות או הקטנה של החשיפה לגורמים המחמירים את התופעות מהן הוא סובל.
השלב השני בגישה הוא טיפול תרופתי. למשל, במצב של נזלת אלרגית קלה יחסית, יינתן טיפול אנטי הסטמיני מקומי דוגמת רינולסט לאף או אופטילסט לעיניים, או דרך הפה בתכשיר אנטי היסטמיני הפועל לאורך כל היממה ואינו מרדים. דוגמאות לכך הן: אריוס, טלפסט ועוד.
במקרה של נזלת מתמשכת בדרגת קושי בינונית, יינתן טיפול נוגד דלקת מקומית
השלב השלישי בטיפול במצב אלרגיה הוא חיסוני. טיפול זה ניתן במצבים בהם ברור הקשר שבין הגורם האלרגני לתופעות. הטיפול מבוסס על הזרקה תת עורית של האלרגנים המטוהרים כדי ליצור סבילות של הגוף כלפיהם, ולהפחית בכך את רגישותו של החולה.
מדובר בטיפול עם שיעורי הצלחה גבוהים והיחיד שמפחית את המחלה ואת הצורך בטיפולים תרופתיים ממושכים. התפתחות חשובה בשנים האחרונות היא בחינה של מתן טיפול חיסוני דרך הפה ולא בזריקות, אך בשלב זה השיטה טרם אושרה על ידי מינהל התרופות והמזון בארה"ב ומשרד הבריאות הישראלי.
בשנים האחרונות נעשו גם מחקרים רבים כדי לברר אם ניתן למנוע את התפתחות האלרגיה על ידי שינוי אורח החיים או התזונה בגיל הינקות. הועלתה השערה לפיה חשיפה לגורמים זיהומיים בגיל הינקות מונעת התפתחות אלרגיה, ואילו ההיגיינה האופיינית לעולם המערבי המפותח גורמת להטייתה של מערכת החיסון. על אף ההיגיון שמאחורי ההשערה, הנחה זו טרם זכתה לאישור ולביסוס מספק.
תחום נוסף של מחקר קשור לזיהוי גורמים תורשתיים למצבי אלרגיה. כבר שנים ידוע כי קיים גורם תורשתי המתבטא בכך ששכיחות האלרגיה גבוהה יותר בילדים שהוריהם, ובעיקר אימם, או אחיהם, סובלים מאלרגיה.
עם זאת, אין מדובר בגן אחד או בתורשה פשוטה, אלא תורשה מורכבת התלויה בגנים רבים ובחשיפה לגורמי הסביבה המביאה לביטויים בפועל. בשנים האחרונות נצבר ידע רב לגבי הגורמים הביולוגיים הממלאים תפקיד מרכזי בתהליכי האלרגיה ובעיקר תפקידם של חומרים מתווכים המופרשים מתאי דלקת המכונים אינטרלויקינים. במקביל פותחה הטכנולוגיה המאפשרת לזהות שינויים גנטיים ברמת ה-DNA ושכתובו לחלבונים.
אלרגיה, ובמיוחד זו שבאביב, היא בעיה שכיחיה שללא אבחון וטיפול נכונים עלולה לגרום לסבל רב והפרעה משמעותית באיכות החיים ובתפקוד היומיומי. פשוט לזהות את האלרגיה ואת הגורמים להופעתה, וניתן להתמודד איתה באמצעות טיפול סביבתי, תרופתי או חיסוני. מטרת הטיפול - לאפשר לחולה איכות חיים מלאה ותקינה גם בעונת האביב.
הכותב הוא מנהל השירות לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה - מרכז רפואי העמק בעפולה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם