דוח המבקר: קיים חשש לפגיעה באיכות הטיפול בחדרי המיון
המצב הקשה בו נמצאים חדרי המיון בישראל זוכה לחיזוק נוסף בדוח מבקר המדינה. עומס רב המוטל על הרופאים, זמני המתנה ארוכים ומחסור במקומות אשפוז ובכוח אדם מעמידים על פי המבקר את החולים במצב של פגיעה אפשרית בטיפול הניתן להם
המבקר מצא עוד, כי הרחבת חדרי המיון השונים מתבצעת בכמה מהמקרים על ידי ציפוף המיטות, בלי להגדיל את שטח מקום הטיפול. הדבר מביא להצבת עמדות במקומות שאינם ראויים לכך, עד לחשש לפגיעה באיכות הטיפול הרפואי ורווחת הפונים - כך לדוגמא נמצאה בביקורת מיטה החוסמת את הפתחים לחדר ההלם (טראומה) שנדרשים להיות פנויים למעבר מהיר של מיטות ואנשי צוות.
לינדנשטראוס הוסיף וציין כי העומס במחלקות האשפוז, ובעיקר במחלקות הפנימיות, אינו מאפשר לעתים לאשפז במקום. לכן, נאלצים הרופאים להשהות אשפוזים ולהשאיר מטופלים שהוחלט על אשפוזם בחדרי המיון במקום הדומה למחלקת השהייה, לפעמים במשך כמה יממות וכתחליף למחלקת אשפוז.
המבקר הדגיש גם כי כמות כוח האדם בחדרי המיון בישראל נקבעה על פי מפתחות תקינה משנות ה-70, שלא מביאים בחשבון שינויים טכנולוגיים, גידול באוכלוסייה והזדקנותה והתפתחות של מקצועות שונים בתחום הרפואה. כמו כן, לדבריו, בחלק מחדרי המיון אין בנמצא בשעות הלילה ובסופי השבוע רופא מומחה.
"ההחלטה על שחרור אדם שפנה לחדר מיון, משמעותה שהבירור הסתיים ושהפונה נמצא במצב שאינו מחייב אשפוז. טעות בהחלטה זו עלולה לעלות בחיי אדם", הסביר לינדנשטראוס, "בעבר נקבע כי יוסמכו לכך רק רופאים מומחים או מתמחים בשנתיים האחרונות להתמחותם, אולם במשך הזמן משרד הבריאות הוריד את הדרישות וכעת גם רופא שזה עתה סיים את לימודיו ואין לו כל ניסיון יכול לשחרר פונים".
עוד קבע המבקר, כי מכתבי שחרור וסיכומי מחלה המצריכים לעתים המשך התייחסות בקהילה נכתבים בכתב יד שלעתים אינו קריא. בדבריו הוא כתב, כי המשרד חייב להעמיק את הבקרה בחדרי המיון ולעקוב אחר מספר המומחים והמתמחים ברפואה דחופה, כדי להגיב למחסור החמור המסתמן ברופאים.
לטענת המבקר, מערכת הבריאות לא השכילה גם להתמודד עם האלימות מצד מטופלים כלפי צוותים רפואיים בחדרי המיון. בנוסף, בניגוד להנחיות שקבע מנכ"ל משרד הבריאות, לא שולבו שוטרים באבטחת חדרי מיון ולא הוענקו סמכויות למאבטחים.
משרד מבקר
למרות זאת, לטענת המבקר במספר רב של מקרים קופות החולים הפנו לבית החולים שיבא במקום לזיו בצפת, או לאיכילוב במקום לוולפסון. על פי לינדנשטראוס, התנהלות זו גרמה לעליה בפניות של מבוטחים לרפואה פרטית במסגרת הביטוחים המשלימים הכרוכים בעלות נוספת.
עוד כתב המבקר, כי הקופות מערימות קשיים על החולים גם במקרים בהם מטופלים הסובלים ממחלה כרונית מפתחים מחלות נוספות (כמו מושתל שחלה בסוכרת), אז הקופות מסרבות לממן את הטיפול הנוסף ומממנות רק את הטיפול הכרוני.
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה גם על משרדי האוצר והבריאות בנושא הקניין הרוחני במערכת הבריאות שלא הוסדר עד כה, דבר שלטענתו גרם למדינה להפסדי עתק. על פי דוח הביקורת, משרד הבריאות מפעיל 11 מרכזים רפואיים ממשלתיים שברובם נעשית במקביל פעילות מחקרית ענפה שהיא בעלת חשיבות רבה וטמון בה פוטנציאל כלכלי רב.
על פי המקובל בעולם, הממציא חייב לדווח על תגליתו כאשר הבעלות עליה היא של המוסד, והממציא זכאי לשיעור מסוים מהתמלוגים. עם זאת, בבתי החולים הממשלתיים הנושא טרם הוסדר בשל מחלוקת בין משרדי האוצר והבריאות הקיימת בעשור האחרון בנוגע לגובה התמלוגים והליך המסחור.
"אין זה סביר וראוי ניהולית וכלכלית, שנושא הקניין הרוחני לא הוסדר במשך שנים רבות", קבע המבקר. "היעדר הסדרה עלול גם לגרום לבריחת מוחות ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון, הן מהבחינה הכספית והן מבחינת ההון האנושי".
בתגובה למצב השורר כיום בחדרי המיון נמסר ממשרד הבריאות כי הוא "מודע לעומס הקיים, ואף בחוזר החורף של אגף למינהל הרפואה נקבעו מצבים שבהם מאושר להוסיף רופאים ואחיות למשמרת. תוספות אלו דורשות הקצאה של כוח אדם ותקציב וגם אם אלה יוקצו לא מובטח כי ימצאו רופאים ואחיות לאיוש.
"משרד הבריאות יזם הוספה של תורן בכיר במקצועות המיון בכל בתי החולים, אך הדיון עם הר"י, קופ"ח כללית, האוצר והנציבות לא עלה יפה בשל מחלוקת על התשלום. בחדרי המיון נמצא בקביעות רופא מומחה או בוגר שלב א', שקיבל היתר להיות הרופא הבכיר במיון. יש קושי באיוש מומחים בכל המקצועות 24 שעות ביממה במשך שבעה ימים בשבוע, אך הפיתרון של רופא כמעט בכיר וכונן בכיר מספק מענה טוב למרבית החולים המבקרים במיון".
בתגובה לנושא הקניין הרוחני נמסר בתגובה ממשרד הבריאות כי "אין זה נכון שהגורמים במערכת הבריאות התעלמו מהנושא. המצב הוא הפוך. במרוצת השנים ראה משרד הבריאות חשיבות רבה להסדרת הנושא ועסק בו לא מעט. הוויכוח העקרוני והערכי לא מוצה בין השאר בשל חילופי גברי ברמות שונות ובתפקידים שונים מרכזיים במשרד האוצר שהצריכו תקופת למידה, ניסיון להתמודד עם הסוגיה, או עיסוק בנושאים אחרים דחופים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם