רופאים מישראל מצילים חיים של תושבי אפריקה
צוות רופאים מביה"ח סורוקה שב לאחרונה מאפריקה, שם הם ביצעו ניתוחים מצילי חיים והעבירו ידע רפואי למקומיים
לפני שבוע שב מאפריקה צוות רופאים ואחיות מבית החולים סורוקה בבאר שבע, לאחר שנסע לשם במטרה לבצע ניתוחים מצילי חיים בקרב ילדים ומבוגרים הנמצאים בתת תזונה וחיים בתנאים מחפירים.
בנוסף, הנסיעה, שהייתה יוזמה של הארגון האירופי ESPE (המאגד באיחוד האירופי את רופאי הילדים המומחים באנדוקרינולוגיה) סיפקה לצוות המומחים הזדמנות להרצות בפני רופאי ילדים ממדינות העולם השלישי במטרה להרחיב את הידע שלהם. להשתלמות הזו הגיעו עשרה רופאים מקניה, סודן, ניגריה, בופוטצואנה, טנזניה ואתיופיה.
פרופ' אלי הרשקוביץ, מומחה באנדוקרינולוגיית ילדים, ארז את המזוודות ונסע להקנות ידע מציל חיים לרופאים ולצוותים רפואיים באפריקה. "אין באיזור רופאים מומחים", אמר השבוע, "ולכן הוחלט להקים בקניה מרכז הדרכה עבור הרופאים מאפריקה.
"הם מגיעים ממדינות האיחוד האירופי לתוכנית ההכשרה הנמשכת כשנה וחצי. פעלנו בשלושה בתי חולים, במרפאות ובבית החולים הציבורי על שם ג'ומו קניאטה. חמישה ימים בשבוע עברנו מבית חולים אחד לשני, הדרכנו ולימדנו".
הצוות הישראלי נדהם לגלות כי סוכרת נעורים אינה מאובחנת בקניה. כך גילה פרופ' הרשקוביץ כי בני אדם בקניה נפטרו מסוכרת נעורים, אולם בגיליון הרפואי שלהם נכתב שמתו ממלריה. בגלל המחסור באבחון נוהגים במדינות הלא מפותחות להגדיר אדם שמשתעל ויש לו חום כחולה בשחפת, ואת מי שסובל מחום אך אינו משתעל, כחולה במלריה.
"בקניה חיים כ-40 מיליון אזרחים, ועל בריאותם מופקדים 150 רופאים בלבד", נדהם פרופ' הרשקוביץ לגלות. "גילינו עוד כי 70% מהילדים בקניה לא ראו רופא בחייהם".
המפגשים בין הצוות מבירת הנגב ובין רופאים אפריקאים יצרו כמה אמירות המצריכות חשיבה והממחישות כיצד הפכה מדינת ישראל הקטנה למוערכת כל כך,
"לראות אנשים הולכים ימים ברגל כדי להגיע לבדיקה רפואית, כאשר הילדים על גבם, זה צובט בלב. מי שיש לו כסף, עושה ביטוח רפואי הכולל גם הטסה למדינות מפותחות. הפער בין עניים לעשירים שם הוא בלתי נסבל".
הצוות מבאר שבע לא הסתפק במתן תרופות מצילות חיים ובהדרכה של הצוותים הרפואיים. פרופ' הרשקוביץ הביא עמו דגימות דנ"א של חולים, ואחרי בדיקות המעבדה בישראל ובשבדיה נשלחו הדגימות לאפריקה, וכך ניצלו חייהם של עוד ילדים חולים.
צילה צ'צ'יק, אחות אחראית במרפאות ילדים בסורוקה, נכנסה לפרויקט בעקבות גל תמותה בלתי מוסבר של חולי סוכרת נעורים, שקיבלו באפריקה אינסולין. היא ביררה את הנושא ולהפתעתה התברר לה, כי הרופאים בקניה קיבלו הכשרה מתאימה, אולם על האחיות פסחו בהדרכות של האיחוד האירופי.
התוצאה הייתה קטלנית, כי אחיות הכניסו את מנות האינסולין להקפאה ואיש לא הדריך אותן כיצד לשמור על המנות היקרות האלה. מתברר, כי ההקפאה של האינסולין הייתה הגורם לתמותה הבלתי מוסברת, ואז הוחלט לצרף אחיות להדרכה באפריקה.
צילה מספרת על הגעתה לבירת קניה, כשברשותה שלוש מזוודות עמוסות בציוד רפואי, שנתרם על ידי בית החולים סורוקה: "פחדתי שבמכס של בירת קניה יעשו לי בעיות, כי לא ידעתי מה מותר להעביר במזוודות ומה לא. המוכסת החלה לתחקר אותי, וכאשר שאלה אותי למה מיועד הציוד המוזר הזה, השבתי לה שאני פועלת בהתנדבות ומביאה תרופות לנזקקים. המוכסת החלה לבכות מהתרגשות, חיבקה אותי ושחררה אותי בלי לבדוק את הציוד הרפואי".
הכוונות של צילה היו טובות, אבל אחרי החלוקה הראשונה של המכשירים בבית החולים התברר כי הם נלקחו עבור הורי הצוותים הרפואיים. מנתונים עולה כי 90% מהתרופות המגיעות כסיוע מהאיחוד האירופי אינן מגיעות כלל לחולים האפריקאים.
בייצוא הידע לאפריקה כלול גם ד"ר אלדד זילברשטיין, רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית בסורוקה. היעד שלו היה קונגו. ארגון מוריה אפריקה ומשרד החוץ תרמו לשליחתו לאיזור די נידח במזרח קונגו, סמוך לגבול רואנדה. התרומה של ד"ר זילברשטיין הייתה ניתוחים משחזרים בנפגעי כוויות, שנגרמו מאש או ממגע עם נוזלים רותחים.
"טיפלתי בצלקות במסגרת ניתוחים שנועדו לשפר תפקוד ומראה, בעיקר בקרב ילדים", הוא אומר. "בנוסף, עבדתי עם צוות מקומי באמצעות הרצאות וניתוחים. ראיתי מקרים קשים של ילדים שסבלו מכוויות קשות והיה צורך לשחרר את האזורים שנדבקו ויצרו עיוותים".
אחרי המסע בקונגו יודע הפלסטיקאי ד"ר זילברשטיין להסביר את ההבדל בנזקי הכוויות בין הילדים בישראל ובין אלה באפריקה: "בארץ הילדים מגיעים במהירות לבתי חולים וניתוחים להשתלות עור מתבצעים במהירות. באפריקה הם מגיעים באיחור לקבלת טיפול, אין ביצוע של השתלות עור, ולכן נוצרים עיוותים קשים באזורים הפגועים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם