סובלים מכאבים כרוניים הרבה יותר מאחרים? הכל בגלל גן אחד
צוות חוקרים בינלאומי בראשות שני מומחים מהאוניברסיטה העברית, גילה במחקר פורץ דרך את המקור לשוני שברגישות לכאב כרוני בין בני האדם. מדובר בגן הממוקם בכרומוזום מספר 15 המשפיע על ההולכה העצבית שמהווה מקור לכאבים רבים

התגלית האחרונה, אותה הובילו הגנטיקאי הפרופ' אריאל דרבסי והנוירו ביולוג ומומחה לכאב פרופ' מרשל דבור מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגדרה כ"פריצת דרך" מפני שכעת אפשר יהיה לפתח תרופות חדישות וטיפולים טובים יותר במטרה להקל על הסובלים מכאב כרוני.
דיווח על המחקר פורסם הבוקר (ה') בכתב העת המדעי העוסק במחקרי הגנום Genome Research. צוות החוקרים החל את עבודתו תחילה על עכברי מעבדה, ובהמשך בבני אדם, ומצא כי הגן האחראי לתחושת הכאב ממוקם באיזור מסוים בכרומוזום מספר 15.
מאפייניו האלקטרו-פיזיולוגיים של הגן, המכונה Cacgn2, נבדקו בעיקר בקרב נשים חולות סרטן שד לאחר כריתה. כמה מהן סבלו מכאב כרוני שנמשך שישה חודשים ויותר לאחר הניתוח. אחרות דיווחו שהכאב שלאחר ההליך הרפואי חלף בתוך שבועות אחדים.
"הגן הזה, נוסף על סיבות פסיכולוגיות ותרבותיות, אחראי להבדלים הקיימים בכאב הכרוני בבני אדם", הדגישו החוקרים בדיווחם והוסיפו כי מאחר שמדובר במחקר ראשון מסוגו, יידרשו מחקרים נוספים ליישום התוצאות שיבואו ליד ביטוי במציאת תרופות וטיפולים לכאב הכרוני שיתמקדו במנגנונים שעד היום לא עסקו בהם.
"סוג הכאב הכרוני הנפוץ הוא כזה הנובע מדלקת פרקים שגרונית (ארטרייטיס) הנפוצה בעיקר במבוגרים בני 60 ומעלה, כאבי גב תחתון, צוואר וכאבי הקרנה מהגב התחתון (עצם השת) לרגל (סכיאטיקה) שלרוב מקורם בהתנוונות דיסק בין חולייתי", הסביר פרופ' דבור בשיחה עם nrgמעריב.
"כל אלו קשורים בצורה כזו או אחרת לבעיה הנוגעת להולכה החשמלית-עצבית. אבל ישנם גם סוגי כאב כרוני כמו מיגרנות ופיברומיאלגיה. מכאבים כרוניים (כאבי פנטום) סובלים גם כמעט כל הקטועים. סקר שבוצע לפני ארבע שנים והקיף 17 מדינות ובהן גם ישראל, מצא כי כ-20% סובלים מכאב כרוני. עוד ידוע שנשים צעירות סובלות מכאב כרוני שמקורו באיברים פנימיים (בטן, אגן, רחם), ויש הסובלים מכאב כרוני בעצמות הפרקים".
לדברי פרופ' דבור, "כיום מקובלת ההערכה שהכאבים קשורים במצבים דלקתיים, אבל נראה שחלק גדול מהם נובע באופן ברור מתפקוד לקוי של העצבים (הפרעות בהולכת האותות העצביים). אנחנו יודעים היום שבלא מעט מקרים כשמדובר בפגיעה עצבית, לא מתרחש
"המחקר החדש", מדגיש דבור, "הצביע לראשונה על כך שאם נוצר מצב שבו ישנם אנשים הסובלים מכאב כרוני ואחרים לא, הסיבה היא בגנים. זאת בנוסף להבדלים הפסיכולוגיים בינינו, כמו אישיות או תרבות. לתגלית יש גם משמעות בהיבט החברתי-פסיכולוגי. יש אנשים המתלוננים על כאב מתמשך בעוד שאין רואים פצע בגופם.
"התלונות גורמות לכך שבסביבתם הקרובה נוטים לחשוד או לזלזל בתחושות שלהם. מצב זה רק מכפיל את סבלם. עתה, התגלית המקשרת את הכאב לגנים אולי תביא גם לשינוי ביחס ובהכרה שיש בינינו אנשים שרגישים הרבה יותר מאחרים לכאב", סיכם דבור.