טיפול חדש נגד התמכרות לקוקאין?
חוקרים אמריקאים גילו כי זרימת הדם במוחם של מכורים שונה, מה שעשוי להוביל לטיפול תרופתי יעיל
על פי הדיווח, עורכי המחקר גילו כי זרימת הדם באזורים במוח האחראים לתחושת הפיצוי וההשתוקקות למנת סם נוספת שהקוקאין גורם להן, שונות אצל מכורים בהשוואה לנבדקים בריאים. לדברי פרופ' ביירון אדינוף, ממובילי המחקר, הממצאים חשפו אתרים מוחיים חדשים שעשויים להוות מטרה להתערבות תרופתית יעילה.
החוקרים בחנו את מערכת העצבים הכולינרגית, אשר כוללת את המוליך העצבי אצטילכולין ואת הקולטנים הייעודיים לו המעוגנים על גבי תאי העצבים במוח. הפרעות במערכת העצבים הכולינרגית מאפיינות, למשל, חולי אלצהיימר.
במחקרים קודמים נבחן הקשר שבין מערכת העצבים הכולינרגית לבין התמכרות בבעלי חיים דרך השאלה עד כמה מוכנים עכברים המכורים לקוקאין לעבוד קשה כדי לקבל עוד מנה של סם. המחקר הנוכחי הינו הפרוייקט הראשון מסוגו שבדק את הקשר בין המערכת הכולינרגית האנושית לבין התמכרות לסמים.
במהלך המחקר בחנו החוקרים כיצד שינויים במערכת הכולינרגית הנובעים מהתמכרות לקוקאין משפיעים על תפקוד המערכת הלימבית שבמוח. המערכת הלימבית, הכוללת אזורים כמו היפוקמפוס ואמיגדלה, אחראית על מגוון תפקודים נפשיים וביניהם: תחושת רגשות, התנהגות, כישורי למידה וזיכרון לטווח ארוך.
עד היום התמקד המחקר על התמכרות בהשפעת גורמים כימיים מוחיים המופרשים בעת צריכת סמים, סקס ואוכל, כמו דופאמין, על מרכז העונג של המוח ותחושת הפיצוי שהם מספקים. לדברי פרופ' מייקל דבוס, הנמנה גם הוא על צוות המחקר, מחקרי דופאמין הניבו תוצאות חלשות בניסיון לפתח תרופות נגד התמכרות, ובניגוד למחקרים אלו, ממצאי המחקר הנוכחי חושפים ליקויים
כדי לבחון את ההשפעות של המערכת הכולינרגית על המערכת הלימבית, גייסו החוקרים 22 נבדקים בריאים ו-23 מכורים לקוקאין שנמנעו מנטילת הסם כשישה שבועות לפני תחילת המחקר. ביום הראשון קיבלו המשתתפים סקופולאמין וביום למחרת פיסוסטיגמין, שתי תרכובות כימיות בטוחות לשימוש אשר נקשרות לקולטני האצטילכולין במערכת העצבים הכולינרגית.
ביום השלישי קיבלו המשתתפים כביקורת תמיסת מלח פשוטה שלא מכילה חומרים פעילים. מיד לאחר קבלת כל חומר עברו המשתתפים סקירה במערכת הדמיה CT מיוחדת (SPECT) המאפשרת לצפות בזרימת הדם במערכת הלימבית שבמוח.
החוקרים גילו כי שני החומרים, סקופולאמין ופיסוסטיגמין, גרמו לשינויים בקצב זרימת הדם באזורים הלימביים, אך דפוסי זרימת הדם אצל מכורים היו שונים משל הבריאים. האזור שהושפע משני החומרים היה האזור האחורי של היפוקמפוס, שידוע כאחראי על הצורך להמשך השימוש בקוקאין.
לדברי החוקרים, איזור זה של המוח מכיל קולטנים כולינרגיים רבים. גם האמיגדלה, המעורבת בתחושת ההזדקקות לסם, הושפעה ממתן החומרים. "שני אזורי מוח אלו קשורים לתחושת ההזדקקות וגם לתחושת הגמול שהסם מספק, ולכן נוכל לפתח תרופות שיתבססו על חומרים שבחנו במטרה לעכב את התשוקה לסם", אמר פרופ' אדינוף.
לדברי החוקרים, השלב הבא במחקר יהיה לבחון את הממצאים בעזרת הדמיה מגנטית פונקציונלית (fMRI) ולזהות כיצד המערכת הכולינרגית משפיעה על תהליך קבלת החלטות של מכורים במטרה למנוע את הדרדרותם חזרה לסם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם