מקוצר ראייה ועד לגלאוקומה: מה פוגע בבריאות העיניים שלנו
בין מסכי הטלוויזיה, המחשב והטלפונים הניידים, בעיות ראייה הפכו לשכיחות יותר. קוצר ראייה הוא ההפרעה הבולטת ביותר בשנים האחרונות, אבל לא רק היא משפיעה על העין. בעיות ופתרונות שאפשר לקרוא עם ובלי משקפיים
מדוח שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת התברר כי למעלה מ-20% מהילדים מתחת לגיל 18 סובלים מהפרעות ראייה וכי שיעור הילדים בגיל הרך שהתגלו אצלם הפרעות ראייה עלה בכ-20% מאז שנת 2005.
ישנן בעיות רבות שעשויות להשפיע על איכות הראייה של אנשים בגילאים שונים. בהמשך נפרט את הבולטות שבהן, ולפני כן נתמקד בבעיה שנמצאת במרכז סדר היום של אנשי בריאות העין ברחבי העולם: העלייה בשכיחות מקרי קוצר הראייה.
"כ-30% מהאוכלוסייה הכללית בארץ סובלים מקוצר ראייה", אומר רפי רייזר, אופטומטריסט ראשי והמנהל המקצועי של רשת מכבי ממבט ראשון. "השימוש המוגבר במכשור אלקטרוני, כמו מסכי מחשב וטלוויזיה, הגדיל בצורה משמעותית את המקרים של קוצר ראייה, הרבה מעבר למה שהסטטיסטיקה הרפואית העריכה בשנים עברו.
"אדם קצר רואי לא מסוגל לראות היטב עצמים רחוקים. הסיבה לכך היא גודל העין. כאשר העין גדולה מדי, קרני האור המתרכזות על ידי העדשה לא ייצרו תמונה ברורה על הרשתית. כאשר העצם מתקרב תנוע התמונה שלו אחורה עד למצב שבו היא נמצאת על הרשתית ואז העצם נראה בבירור. לכן אדם קצר רואי יראה ברור רק עצמים קרובים אליו. בקוצר ראייה קשה נראה בצורה ברורה רק עצמים הנמצאים עשרה ס"מ מהעין".
מתי נחשוד כי קיים קוצר ראייה?
"כאשר צריך להתקרב מאוד אל החפץ או אל המסך בו מתבוננים, או כשמכווצים את העפעפיים ויוצרים חריץ ראייה בצפייה ממרחק. הבעיה יכולה להתבטא גם כשמישהו מקרב מאוד את עיניו לדף בזמן קריאה וכמובן כשיש תלונה על קושי לראות עצמים רחוקים".
כדי להבין את גודל הבעיה, מסביר רייזר: "אנשים שבגיל 18 התגייסו לצבא והייתה להם ראייה שש-שש, התחילו לצפות ביותר מסכי מחשב וטלוויזיה וזה הביא למצב בו חמש-שש שנים אחרי שחרורם גילו להם קוצר ראייה.
"הבעיה מתגלה כעת בשלב מאוחר יותר בחיים. אם במצב הקלאסי, קוצר ראייה התפתח בגיל העשרה ונפסק או התייצב בשנות ה-20 המוקדמות, אז בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה שבה קוצר הראייה מתפתח באמצע שנות ה-20 ומתייצב, אם בכלל, בשנות ה-30".
איך המחשב והטלוויזיה משפיעים על הראייה?
"התמקדות ממושכת במטרה שנמצאת במרחק קצר גורמת לעומס על העין. מכנים את זה 'סינדרום תסמיני ראיית מחשב', והתסמינים הם יובש בעיניים, עייפות, עקצוץ בעין ועיניים אדומות. כך, למשל, במקרה של קריאת הודעות טקסט בנייד. ההתמקדות בדפוס קטן יחסית במרחק של 30 עד 50 ס"מ. הקב"ה לא תכנן אותנו כך".
לדברי רייזר, יצרני עדשות הראייה עובדים על פיתוח עדשות שינסו למתן את התאוצה בעליית המספר. במדינות רבות, בהן אוסטרליה, ארצות הברית וגם ישראל, התחילו במחקרים נרחבים שמטרתם שליטה על העלייה בקוצר הראייה.
"הכיוון הוא עדשות מגע חד-פעמיות, שנחשבות לבטוחות ובריאות יותר", הוא אומר. "יש גם פיתוח של עדשות מגע עם מעגלים אלקטרוניים בתוכן וכאלו שמשנות את המספר שלהן". מי שבכל זאת ממשיך לשבת שעות מול המחשב, יכול להיעזר בהמלצות של רייזר להקהלה
"יש תרגיל שנקרא 20-20-20. צריך לקום כל 20 דקות בזמן הישיבה מול המסך ולהתמקד על מטרה שנמצאת במרחק 20 מטר במשך 20 שניות. הכל במטרה להרפות את השרירים שאחראים על מיקוד הראייה". כדי למנוע מאמץ מיותר על העיניים צריך להקפיד על תאורת רקע קבועה בחדר בו נמצא המחשב, שלא תהיה חשוכה מדי ושלא תהיה השתקפות מהחלונות על המסך.
"מי שקנה מסך HD, אם הוא לא רואה באיכות שש-שש, אז חבל על הכסף. אם העיניים שלו לא כאלו, המסך שלו לא יהיה כזה", סיכם רייזר. "בישראל אנשים ניגשים לבדיקות עיניים בממוצע אחת לארבע ואפילו חמש שנים. בארצות מתקדמות זה מתבצע בכל שנה או שנתיים. ההמלצה היא להגיע לבדיקות עיניים בכל שנה". קוצר ראיה היא הבעיה השכיחה ביותר בתחום, אך היא אינה היחידה. לפניכם הפרעות נוספות שמשפיעות על העיניים.
"רוחק ראייה שכיח בעיקר בקרב ילדים", אומר רייזר. "העין פשוט קטנה מדי. העדשה שמרכזת את קרני האור לא מצליחה לרכז את התמונה על הרשתית ובמקום זאת נוצרת תמונה מאחורי הרשתית, מחוץ לגלגל העין.
"אנשים עם רוחק ראייה קל מצליחים לראות טוב למרות ההפרעה. הם עושים זאת על ידי כיווץ השריר הפנימי של העין, הגורם לעדשה לרכז את קרני האור חזק יותר, עד שבסופו של דבר היא מצליחה לרכז תמונה ברורה על הרשתית".
לפי רייזר, נחשוד ברוחק ראייה כאשר: "אדם מתחמק מקריאה או מכתיבה, או שהוא מתלונן על כאבי ראש המתגברים בזמן קריאה. גם פזילה בעין הפנימית עשויה להצביע על הבעיה".
"מדובר במחלה הדרגתית ואיטית, לא דלקתית, הגורמת לעיוות והידקקות (הפחתה בעובי הקרנית)", מסביר ד"ר יאיר מורד, מנהל מכון מאור לרפואת עיניים ויו"ר האיגוד לרפואת עיניים לילדים.
"הקרנית מקבלת צורה של קונוס, ומכאן שמה. לרוב היא מופיעה בבני נוער ומתייצבת בערך בגיל 30. הסימנים הראשונים לקיומה הם ירידה בחדות הראייה, ראייה מעוותת, שינויים תכופים במספר המשקפיים ובצילינדר. אופטומטריסט או רופא עיניים שיאבחנו את הבעיה יתנו טיפול של עדשות מגע מיוחדות המכסות על העיוות בקרנית ומשפרות את הראייה באופן משמעותי".
ד"ר מורד: "זהו ניוון מרכז הראייה ברשתית, הקשור לגיל. קיימות שתי צורות של ניוון הרשתית בגיל מתקדם: הצורה הקלה יותר, המכונה 'המחלה היבשה', בה נראים משקעים צהובים במרכז הראייה והיא מאופיינת לרוב בירידה קלה עד בינונית ביכולת הראייה.
"בצורה הקשה יותר, 'המחלה הרטובה', צומחים כלי דם חדשים וחולים מתחת למרכז הראייה, שדולפים ומדממים לתוך מרכז הראיה וגורמים לירידה קשה מאוד בראיה המרכזית. האבחון נעשה על ידי בדיקת רופא עיניים בעזרת בדיקות שונות, כולל במכשיר ייחודי שפותח על ידי חברה ישראלית ועשוי לזהות את המחלה בשלביה המוקדמים".
"חלקה הקדמי של העין מלא בנוזל שקוף, השומר על הלחץ הפנימי ומתנקז אל זרם הדם", מפרט ד"ר מורד. "אם קיימת בעיה בניקוז הנוזל, הוא מצטבר בעין ונוצרת עליה בלחץ שאינה מורגשת אבל עלולה לגרום נזק לסיבים העדינים של עצב הראייה עד כדי התנוונות. לכן יכולה המחלה לגרום לעיוורון בלי שנרגיש בדבר. היא יכולה להופיע בכל גיל, אבל נפוצה יותר בקרב בני 50 ומעלה".
"בעפעפיים ישנן בלוטות שתפקידן להפריש שומן, המסייע לפעילות חלקה של העפעף ומונע אידוי של הדמעות", מסביר ד"ר מורד. "לעתים בלוטות אלו נסתמות, ואז מתרבים חיידקים. כך נוצר על גבי העפעף גוש גדול ואדמדם, שנקרא כלזיון. מטרת הטיפול היא לפתוח ולנקז את הבלוטה.
"טיפולים אפשריים הם לשפשף את העפעף והריסים בעזרת שמפו אל-דמע ושטיפה במים חמים, או לבצע קומפרסים חמים לעפעף בעזרת בקבוק חם של מים מינרלים העטוף במגבת. לעתים אין ברירה אלא להשתמש בטיפות, משחה או אפילו אנטיביוטיקה בהתאם להנחיות הרופא. כאשר שארית הכלזיון אינה נספגת, עשוי להיות מצב בו יהיה צורך להסירה בניתוח".
ד"ר מורד: "חלקה האחורי של העין מלא בג'ל שקוף. לעתים, לרוב מעל גיל 50 ובקרב אנשים הסובלים מקוצר ראייה, נוצרים חוטים בג'ל, שצפים בחלל העין. אנחנו מבחינים בהם כזבובים או כשערות שצפים בשדה הראייה.
"ככל שחולף הזמן החוטים הולכים ושוקעים ולעתים רחוקות הם מושכים את הרשתית וגורמים לקריעתה. אז נבחין בהבזקים בשדה הראייה, ואם מתפתח דימום או הפרדות של הרשתית נבחין בהפרעה בשדה הראייה. במקרה כזה יש לפנות מיד לרופא עיניים".
"בקרב תינוקות רבים מופיעות הפרשה מוגלתית ודמעות בשבועות הראשונים לאחר לידה. תופעה זו נגרמת בשל הצרות בדרכי הדמעות", מסביר ד"ר מורד. "לעתים קרובות נבחין גם בדלקת עיניים שבאה לידי ביטוי באודם ובגירוי. ברוב המקרים החסימה נפתחת מעצמה. לכן יש לנקות את העין בצמר גפן טבול במים פושרים או בעזרת מגבונים ובעיקר להתאזר בסבלנות.
"אם יש הפרשה מוגלתית אפשר גם לטפל בטיפות אנטיביוטיות. עיסוי של שק הדמעות בזמן ההחתלה מסייע לעתים לפתיחת החסימה, מנקז את החיידקים ועוזר במניעת דלקת. אם החסימה אינה משתחררת עד החודשיים הראשונים שלאחר הלידה, אפשר לפנות לרופא שייתן טיפול על ידי לחיצה באיזור שק הדמעות. אם החסימה לא נפתחת עד גיל עשרה חודשים או שנה, הסיכוי שתפתח מעצמה קטן מאוד. אז יש צורך בפתיחה של דרכי הדמעות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם