טראומה נפשית מותירה צלקת שעוברת לדור הבא
חוקרים מצאו כי טראומה נפשית משאירה חותם על המטען הגנטי שעובר לצאצאים ומשפיעה על הפרופיל הרגשי
בעשורים האחרונים בוצעו מחקרים רבים אודות הגורמים להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). הפרעה זו מאפיינת אנשים שחוו טראומות נפשיות קיצוניות כמו מלחמה או שואה, ובין היתר באה לידי ביטוי בשינויים פתאומיים במצבי רוח, חוסר שקט, עצבנות יתר, חרדה וסף גירוי רגשי וחושי נמוך.
ידוע כי הילדים של אלו הסובלים מ-PTSD מציגים גם הם תסמינים של פוסט טראומה, ומראים גם הם את ההתנהגויות האופייניות לכך, או שלחילופין נמדדת בדמם רמה גבוהה של הורמון הקורטיזול האופיינית ל-PTSD.
הסברה עד כה היתה כי הילדים ספגו והפנימו את הטראומה תוך כדי השהות בסביבת הוריהם. אולם, ממצאי המחקר החדש שפורסמו בכתב העת Biological Psychiatry, מוסיפים מימד מדעי חדש לתופעה, ומראים כי הטראומה משאירה חותם על המטען הגנטי שעובר לצאצאים ומשפיעה גם על הפרופיל הרגשי שלהם.
בניגוד למחקר הגנטי הקלאסי, התמקד צוות המחקר, אותו הובילה הנוירוביולוגית פרופסור איזבלה מנסוי, במה שמכונה "אפיגנטיקה". כלומר - כיצד חשיפה לגורמים סביבתיים משנה את הגנים באופן קבוע שעובר הלאה לדורות הבאים.
לצורך המחקר הפרידו החוקרים עם ההמלטה עכברים זכרים מאמם. למרות שהעכברים טופלו כיאות על ידי החוקרים, המחסור באם נחווה אצלם כטראומה וכשהגיעו לגיל בגרות הם הציגו, בהשוואה לעכברים שלא הופרדו מאמם, סימפטומים של PTSD שכללו התבודדות חברתית ועצבנות יתר.
בבחינת ההרכב הגנטי של עכברים אלו התגלו שינויים מבניים בחמישה גנים
בשלב המחקר השני בחנו החוקרים האם השינוי הגנטי שהתגלה עובר בתורשה גם לדור השני. על מנת לבדוק את הסוגיה זווגו הזכרים הטראומטיים עם נקבות רגילות, וכדי למנוע השפעה סביבתית של הזכרים הטראומטיים על הגורים, הם גודלו רק עם האמהות.
החוקרים ציינו כי באופן טבעי עכברים זכרים אינם נוטלים חלק בגידול הגורים, ולכן מצב שבו הנקבה נמצאת לבדה בכלוב עם הגורים מדמה את המהלך הטבעי בו גדלים עכברים. כשהגורים הגיעו לגיל בגרות, לא רק שהם הציגו את אותה התנהגות טראומטית אופיינית בדומה לאביהם, החוקרים גם זיהו במטען הגנטי שלהם את אותו שינוי בחמשת הגנים שנבחנו.
למרות השוני המהותי בין עכברים לאנשים, השימוש במודל עכברי במחקר זה היווה יתרון, כיוון שמחקר דומה על בני אדם, שבו משתתפים גברים הסובלים מפוסט טראומה שלא פגשו אף פעם את ילדיהם הוא אינו בר ישום.
לדברי החוקרים, למרות שאין אפשרות לערוך מחקר זהה על אנשים, קיימת אפשרות לבחון הרכב גנטי של דגימות דם, פלזמה וזרע במטרה לחפש את אותם שינויים גנטיים. עוד ציינו החוקרים כי כרגע הם מנסים לאתר גנים נוספים המושפעים מטראומה פסיכולוגית ושבדומה לחמשת הגנים הידועים - גם השינויים בהם עוברים בתורשה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם