רשלנות רופא המשפחה: מתי אפשר לתבוע?

רופא המשפחה הוא לרוב איש המקצוע הראשון שאנו פוגשים כשכואב. אז מתי נדע שהוא פעל שלא כנדרש?

עו''ד אורנית אבני-גורטלר | 19/9/2010 16:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
א' סבל תקופה ארוכה מכאבי ראש. לבסוף החליט להיבדק על ידי רופא המשפחה, שפטר אותו בהמלצה: "קח אקמול ותנוח". כשכאבי הראש לא פסקו, א' שב אל רופא המשפחה. במקום להפנות אותו לבדיקות מקיפות או לבירור של רופא מומחה, הוא אמר ל-א' שכנראה מדובר בלחץ ולכן הכאבים.
הרופא נדרש לעקוב אחר תוצאות הבדיקות
הרופא נדרש לעקוב אחר תוצאות הבדיקות צילום המחשה: רויטרס

לאחר שכאבי הראש לא טופלו, א' החליט על דעת עצמו לפנות באופן פרטי לרופא מומחה ולעבור בדיקות מקיפות. כבר עם תחילתו של ההליך הרפואי התברר כי הוא סובל מגידול. האם רופא המשפחה התרשל? האם היה עליו להפנות את א' כבר בביקור הראשון שלו לבדיקות מקיפות? האם יש מקום לתבוע את רופא המשפחה ואם כן, מה יצטרך א' להוכיח בתביעה?

רופא המשפחה הוא לרוב הרופא הראשון אותו אנחנו פוקדים בזמן כאב או בעיה רפואית כלשהי. תפקידו לבדוק את התלונה של המטופל ולבחון האם היא מחייבת הפנייה לרופא מקצועי, אולי בדיקות, או שהחולה יוכל לטפל בבעיה בכוחות עצמו.

רופא משפחה אמור גם לעקוב אחר תוצאות הבדיקות אליהן שלח את המטופל ולהחליט על המשך הטיפול הנדרש. בהמשך, רופא המשפחה צריך לעקוב אחר בדיקות וטיפולים שמתנהלים אצל רופאים אחרים אליהם הופנה המטופל.

על פי הפסיקה, רופא משפחה חייב להתעדכן בחידושי הרפואה, כדי שיוכל לספק למטופלים את השירות הרפואי הטוב והנכון ובסטנדרט הרפואי המקובל. לא מצופה מרופא משפחה שיהיה בעל ידע בדומה למומחה, ולכן מוטלת עליו חובת הפנייה למומחה במקרים של בעיות רפואיות מחוץ לתחום ההתמחות שלו.
מתי אפשר להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא המשפחה יכולה להיות מוגשת במקרים הבאים: כשרופא המשפחה לא הפנה את המטופל למומחה, ובשל כך המחלה שלו לא אובחנה בזמן ונגרם לו נזק.

כשרופא המשפחה לא הפנה את המטופל בזמן או בכלל לבדיקות מתאימות, המתחייבות כתוצאה מהתלונות, ובשל כך המחלה הוחמרה ולעתים נגרם למטופל נזק בלתי הפיך.

כאשר רופא המשפחה לא חקר בצורה מעמיקה וראויה את התלונות והסימפטומים של המטופל.

כאשר רופא המשפחה לא ביצע מעקב אחר הבדיקות אליהן שלח את המטופל.

כשרופא המשפחה לא התייחס או לא התייחס בזמן לממצאים חריגים שהתגלו בבדיקות.

כדי שאפשר יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית יש לקבל חוות דעת רפואית המבססת את הטענה כי אכן נגרם נזק גופני או נפשי בשל רשלנות הרופא. חשוב לדעת, כי הגשת תביעה בשל רשלנות רפואית של רופא העובד במסגרת קופת חולים לא מחייבת לתבוע את הרופא עצמו. אפשר להסתפק בתביעת קופת החולים, שכן היא אחראית למעשי הרופא המועסק על ידה.

דוגמאות מהפסיקה למקרים של רשלנות רפואית

בקרב רופאי משפחה:

ביהמ"ש המחוזי בירושלים דן בתביעה נגד קופת חולים מאוחדת, במסגרתה נטען כי רופאי הקופה הפרו את חובת הזהירות כלפי התובעת בכך שאיחרו לגלות את מחלת הסרטן ממנה סבלה בזמן הריונה ולכן קטנו סיכויי החלמתה. בהמשך נפטרה התובעת לאחר הגשת כתב התביעה.

ביהמ"ש קבע כי קופת חולים מאוחדת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית שכתוצאה ממנה נגרם עיכוב של חמישה חודשים באבחון מחלת הסרטן ממנה סבלה התובעת. עוד נקבע כי רופאת המשפחה לא ערכה בירור ביחס לממצאים שנקבעו על ידי רופא מומחה אליו פנתה התובעת, וכי על רופאת המשפחה של המנוחה לוודא שהמנוחה הגיעה לרופא המומחה ולעקוב אחר תשובתו.

נקבע כי ממצאי הבדיקה הדליקו נורה אדומה באשר למצב המנוחה, ושרופאת המשפחה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כשלא התעדכנה בממצאים. לסיכום נקבע כי הוכח הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק, וקופת החולים חויבה לשלם לתובעים (בעלה וילדיה של המנוחה) סכום של 995 אלף שקל בניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי. (ת"א  8155/06).

ראשון בשרשרת

במקרה אחר, דן ביהמ"ש המחוזי בחיפה בשאלה האם רופאת משפחה בקופת חולים כללית התרשלה בשל אי ביצוע בדיקות שונות והפנייתה המיידית של התובעת לבית חולים, שהיו עשויות לאפשר את גילוי מחלת האנדוקרדיטיס שבה חלתה (דלקת מסתם הלב) ושגרמה לה לבסוף לשבץ מוחי ולשיתוק חלקי.

ביהמ"ש קבע כי רופא משפחה נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות. הוא הראשון בשרשרת המטפלים, והאבחון נעשה בשיטת האלימינציה - שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. על פי הפסיקה, "כל אלו מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת החולים רף מומחיות שונה מהסטנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו".

נפסק כי מחלת האנדוקרדיטיס נדירה בתחום רפואת המשפחה ומעטים רופאי המשפחה אשר נתקלו בה במרפאה, במהלך עיסוקם כרופאי משפחה. עם זאת, היה על הרופאה לערוך בדיקות נוספות משלא היה הסבר לחום הגבוה ולסימפטומים הנוספים, ומשלא עשתה כן היא התרשלה.

נקבע כי רשלנות הרופאה היא חלקית ועל קופת החולים לפצות את התובעת רק ב-30% מנזקיה. (א 959/00).

לא כל טעות היא רשלנות של רופא, אך נדרש מרופא משפחה לברר ולחקור בשקידה סבירה ובמאמץ סביר. אין מקום לפטור חולה שחוזר ומתלונן על בעיות בלא כלום. במקרה שמוכח כי רופא המשפחה התרשל בתפקידו ולא פעל כמצופה ממנו, קופת החולים תחויב לפצות את המטופל שנפגע. זאת לאחר שהוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.

הכותבת היא מצוות המומחים של פורטל www.mishpati.co.il, מידע משפטי, אינדקס, עורכי דין ופורומים משפטיים

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''רפואה''

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים