יחסי מין אחרי התקף לב? מותר ואף רצוי
אחרי אוטם שריר הלב עולה השאלה האם אפשר לחזור ולקיים יחסים? המחקרים אומרים שכדאי לשוב לפעילות
היכולת לקיים יחסי מין מספקים חשובה בכל גיל, שכן הדבר יכול להוביל להשפעה על בריאות הגוף, שיפור איכות החיים, הטבה במצב הרוח, הפחתת רמת החרדה והפגת הדיכאון. ממצאי סקר שפורסמו בשנת 2000 במגזין היוקרתי Lancet והקיף למעלה מ-11 אלף משתתפים, הראו כי ליחסי מין ערך עליון לשימור שלמות הנישואין בקרב זוגות.
במחקרים ארוכי טווח נמצא כי חיי מין פעילים קשורים לעלייה בתוחלת החיים בקרב גברים, ואילו הנאה מינית קשורה לאריכות ימים בנשים. עוד נמצא, כי הקפדה על יחסי מין לפחות שלוש פעמים בשבוע מפחיתה בצורה ניכרת את הסיכון ללקות בהתקף לב.
חיזוק לכך אפשר למצוא בשכיחות גבוהה יותר של מחלות לב בקרב כמרים קתוליים. נוסף על כך, נמצאה שכיחות גבוהה של היארעות אוטם שריר הלב בנשים הסובלות מקרירות מינית (פריג'ידיות), בהשוואה לנשים שחוו חיי מין סדירים.
לאחר אוטם שריר הלב, נרשמת ירידה משמעותית בשכיחות קיום יחסי מין ובמידת ההנאה המופקת בקרב נשים וגברים כאחד. הסיבות להימנעות מיחסים מין כוללות ירידה בתשוקה המינית, תחושת תשישות גופנית או נפשית, דיכאון או חרדה, חשש מהופעה חוזרת של כאבים או קוצר נשימה ופחד מאוטם חוזר.
הדעה הנכונה והרווחת היא שחזרה לפעילות גופנית מבוקרת היא דרך טובה להתחיל לאמן את הלב. אם הצלחתם לעבור הליכה או עלייה במדרגות ללא כאבים וקוצר נשימה, אתם מוכנים לדבר האמיתי שכן ליתרונות הבריאותיים של הפעילות הגופנית הסדירה, יש בה כדי להקטין את הסיכון להתפתחות אוטם בעת פעילות מינית.
אימון גופני של למעלה משלוש פעמים בשבוע מקטין את הסיכון להיארעות אוטם בהשוואה לאלו המתאמנים פעם או פחות בשבוע. גם הוא גם בעל אפקט הגנתי בכך שהוא מביא להאטת הדופק במהלך הפעילות המינית.
בניגוד לנהוג לחשוב, פעילות מינית שגרתית לא גורמת לעומס רב על הלב ומידת האנרגיה המושקעת בה לא עולה על זו המושקעת בהליכה של 20 דקות למרחק 1.5 ק"מ, ולאחריה עלייה לגובה של שתי קומות. כל זאת, בתנאי שיחסי המין מתקיימים בתנאים נאותים וסטנדרטיים.
קשה למדוד את ההתרגשות
חשוב לזכור כי פחות מאחוז אחד מכלל התקפי הלב מתרחשים תוך כדי פעילות מינית ובשעתיים שלאחריה, לעומת 3.8% מכלל ההתקפים המתרחשים כתוצאה מעבודה פיזית קשה ומאומצת. הסיכון האבסולוטי לאדם בריא ללקות בגיל 50 בהתקף לב במהלך יחסי מין ועד שעתיים אחר כך, עומד על 1 למיליון. סיכויו של אדם שחווה אוטם שריר הלב הוא 20 למיליון.
למרבה הצער מדובר בנתונים המתייחסים לגברים, אולם אין סיבה לחשוב שהמצב שונה בנשים. אלא אם נניח שאישה מגיעה לערכי לחץ דם ודופק גבוהים יותר משמעותית בעת הפעילות המינית.
אין ספק שישנו קשר טוב בין המצב הפיזי והנפשי של המחלים או המחלימה לבין מידת המוטיבציה שלהם ושל בני זוגם לקיים יחסי מין. עם זאת, הפרעות בתפקוד המיני של נשים וגברים כאחד לאחר אוטם שריר הלב הן תופעה רווחת. בקרב גברים, נראה כי הפרעה בזקפה, המוגדרת כחוסר יכולת להגיע לזקפה או לשמור עליה מספיק כדי לקיים יחסים אינטימיים, היא ההפרעה השכיחה ביותר.
מעבר לתסכול האישי, הדבר פוגע משמעותית באיכות החיים של הגבר עקב ירידה בביטחון ובדימוי העצמי שלו, גורם לדיכאון ופוגע בטיב הזוגיות. בעניין זה חלה מהפכה עם כניסת הגלולה לגבר, המבוססת על מעכבי אנזים (פוספודיאסטראז 5), שהוויאגרה היתה הסנונית הראשונה ולאחריה הצטרפו תרופות נוספות בדמות הלוויטרה והסיאליס.
בעיקרון, כל חולה שעבר בשלום את תקופת ההחלמה ומצבו הרפואי יציב ומאוזן, יוכל לעשות שימוש בתרופות אלו לפי צרכיו. עם זאת, לכל אחד מהתכשירים משך פעולה שונה ומינונים שונים ועל כן, תמיד יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת השימוש.
חשוב לזכור, שבטיחות השימוש בתרופות אלה בשלושת החודשים הראשונים שלאחר האוטם טרם נבדקה, ולכן השימוש בהן אסור על חולים בסיכון גבוה, המחלימים מהתקף לב, ובהם, למשל, חולים עם תסמונת תעוקתית בלתי יציבה, בעלי יתר לחץ דם לא מאוזן, או עם אי ספיקת לב מתקדמת (דרגות III/IV) - בטרם התייצב מצבם.
כמו כן, השימוש בתכשירים אלה בקרב חולים הנוטלים תרופות מקבוצת הניטרטים אסור בתכלית. תופעות הלוואי כתוצאה מהשימוש בתרופות אלה עלולות להתבטא בירידה בלחץ הדם, צרבת, הרגשת סומק בפנים וכאבי ראש.
בקרב נשים הבעיות השכיחות ביותר הן ירידה בחשק המיני ובעיות ארוגניות, המתבטאות ביובש בנרתיק, היצרות וירידה במידת הגמישות שלו, כאבים בזמן חדירה וכו'. לרוב נשים לוקות בהתקף לב בגיל מבוגר הרבה יותר מגברים וחלק מהבעיות נובע מהשינויים החלים עם הגיל - כמחצית מהנשים מעל גיל 50 מתלוננות על ירידה בחשק המיני - בין שעברו אוטם שריר הלב ובין אם לאו.
הירידה בחשק המיני נובעת מירידה ברמת הורמוני המין (האסטרוגן, הפרוגסטרון והטסטוסטרון) עקב הפחתה בייצור שלהם, וכן מסיבות נפשיות שונות, בעיות בדימוי הגוף, שעמום, חוסר עניין מיני בבן הזוג ובעיות בזוגיות. במקרים אלה האוטם יהווה רק עילה לבעיה קיימת קודמת בתפקוד המחלימה או אפילו מוצא נוח לבן הזוג הבריא להתחמק מקיום יחסים בתירוץ של דאגת יתר לבת זוגו החולה.
בסוגייה זו חשוב להדגיש את מקומו וחשיבותו של טיב הקשר הזוגי בשימור התשוקה המינית והרצון לקיים יחסי מין. במחקרים רבים בארץ ובעולם, נמצא כי בקשרים זוגיים בהם בן הזוג השקיע, חיזר, הביע רגשות והיה קשוב לצרכי האישה - התשוקה המינית שלה גברה.
בין אם הבעיה אצל הגבר או אצל האישה, תקשורת היא המפתח לפתרון הבעיה. לאור האינטימיות של הנושא, חולים רבים ובני זוגם נמנעים מלדון בבעיות בינם לבין עצמם ואף לא עם אנשי מקצוע (בסקר שערך האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה נמצא כי רק במיעוט המקרים גילו הקרדיולוגים עוד פחות עניין בפעילות המינית של מטופליהם).
עצות לפתרון: הפחיתו חרדה מיותרת - המתח מזיק לבריאות הלב ופוגע בתפקוד ובהנאה המינית. הפעילות המינית חשובה לשיקום הנפשי ולהעלאת הביטחון העצמי לאחר התקף לב. מוטב לכל אדם, ולא רק למי שלקה בלבו, להימנע מיחסי מין לאחר ארוחה כבדה או שתיית אלכוהול מסיבית. כ-80% מהישראלים טוענים שיחסי המין הם חלק מכריע בחיים מאושרים.
הכותב הוא מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב
המרכז הרפואי תל-אביב יציין את יום הלב הבינלאומי ב-26.10 ביריד שבו ישתתפו מיטב מומחי המרכז בין השעות 22:30-9:00. הכניסה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום, כשמטרת האירוע היא להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות המניעה והטיפול בבריאות הלב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם