10 מיתוסים על כולסטרול וסטטינים
האם גם ילדים סובלים עודף כולסטרול? מהם הערכים הנכונים שיש להקפיד עליהם? ומה לגבי תוספי מזון?
כ-30% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מרמת כולסטרול גבוהה, אבל לא כולם מטופלים. אחת הדרכים היעילות כיום לטפל במחלה נפוצה זו היא באמצעות תרופות המכונות סטטינים. מדובר בקבוצה של תרופות, דוגמת ליפיטור של פייזר, שמורידות את רמות הכולסטרול בגוף על ידי עיכוב פעולתו של אנזים ייחודי בכבד.
על אף העובדה שהמחלה והתרופה נפוצות מאוד, קיימות בציבור הרחב שאלות והשערות, מבוססות יותר או פחות, בנוגע לכולסטרול ולסטטינים.
כולסטרול היא מחלה של מבוגרים - צעירים אינם צריכים לדאוג
לא נכון. מרבית המחלות הנובעות מרמת כולסטרול גבוהה, בדומה להתקפי לב או שבץ מוחי, מתרחשות בגילאים המאוחרים יותר. עם זאת, הנזק מתחיל להצטבר כבר בגיל צעיר. ניתן לדמות את המצב לחלודה הנוצרת בצינורות המים - היא מצטברת לאט, עד שנוצר מצב שבו הצינור לא שמיש עוד.
לכן, כדאי להתחיל את הפעילות המניעתית כבר מגיל צעיר כדי לא להגיע לרמת כולסטרול גבוהה בגיל מבוגר. במחקרים שנערכו בקרב בני נוער וצעירים שמתו מוות שאינו טבעי (תאונות דרכים, אירועים צבאיים ועוד) בגיל 25-20, נמצאו ב-40% מהמקרים ממצאים המורים על תחילתו של תהליך הצטברות כולסטרול בעורקים.
ילדים לא סובלים מבעיות של עודף כולסטרול
לא נכון. במחקרים שנערכו בעבר הוכח כי ישנם מקרים גנטיים רבים הגורמים להיווצרותם של ערכי כולסטרול לא שגרתיים בילדים. במקרים לא מעטים, נמצא כי ערכי הכולסטרול מופיעים כבר בלידה, ויותר מכך - אף מתפתחים ברחם. עם זאת, ראוי לציין כי הטיפול התרופתי בקרב ילדים עדיין שנוי במחלוקת. יש החושבים שכדאי להעניק לילדים טיפול תרופתי כבר מגיל צעיר, ויש החושבים אחרת.
הכולסטרול הטוב צריך להיות גבוה מ-60, והכולסטרול הרע צריך להיות נמוך מ-100
לא נכון. המצב האידיאלי עבור אדם הוא: רמת כולסטרול טוב הנעה מעל 40 בקרב גברים ומעל 50 בנשים, לעומת כולסטרול רע - פחות מ-100 בקרב שני המינים. הסברה הרווחת בציבור המדברת על כך שרמת הכולסטרול הטוב צריכה להיות מעל 60 אינה נכונה. גם אם הכולסטרול הטוב והרע לא נמצאים במסגרת הערכים הנתונים, הדבר לא אומר בהכרח שיש צורך בטיפול תרופתי. יש לגשת לרופא ולראות מה הטיפול הנכון.
אם מדובר בבעיה כרונית של שנים אין צורך לדאוג
לא נכון. ככל שבעיית הכולסטרול קיימת זמן רב יותר בגוף ללא טיפול ראוי, כך האדם מסכן את עצמו והנזק המצטבר עלול להיות גדול הרבה יותר. עם זאת, לא כל חריגה של כולסטרול מצריכה בהכרח טיפול תרופתי. יש לבחון ולשקלל עבור כל אדם את גורמי הסיכון ולהחליט האם התועלת בטיפול בסטטינים מוצדקת.
ניתן להוריד את ערכי הכולסטרול הרע על ידי פעילות ספורטיבית ותזונה נכונה
לא מדויק. באורח החיים המודרני, החשיבות של תזונה נכונה ואורח חיים בריא ידועה לכל. עם זאת, השפעת התזונה על ערכי הכולסטרול מוגבלת ונמוכה מאוד באופן יחסי להשפעת הסטטינים. תזונה יכולה להפחית את רמת ה-LDL ב-10% בממוצע, ואילו פעילות גופנית יכולה להפחית את רמת ה-LDL ב-5% לכל היותר (זאת מאחר שהפעילות הגופנית משפיעה בעיקר על ה-HDL ועל הורדת הגליצרידים). לשם השוואה, הסטטינים יכולים להוריד את רמת ה-LDL ב-30 עד 50 אחוזים.
הצלחתי להגיע ליעד ה-LDL המומלץ. לכן אני יכול להפסיק לקחת את התרופות
לא נכון. עודף כולסטרול בדם היא בעיה כרונית. במידה שאדם מגיע לערכי כולסטרול גבוהים המצדיקים טיפול תרופתי, עליו להמשיך ולקחת את התרופות זמן רב (לרוב למשך חייו), כדי להקפיד ולשמור על בריאותו גם לאחר שהגיע ליעד ה-LDL. הטיפול התרופתי מסייע לאנשים רבים לחיות בשלום עם הכולסטרול, וכך להמשיך בשגרת חייהם.
סטטינים גורמים נזק לשרירים
נכון באופן חלקי. מתוך כלל המטופלים בסטטינים, חמישה אחוזים עלולים לסבול מכאבי שרירים, לרוב במצב של מינונים גבוהים של התרופה. אחוז מזערי מתוכם יפתח נזק אמיתי לשרירים המתבטא בהרס רקמה. ברוב המקרים ייגרם נזק מסוג זה לאנשים מבוגרים עם מימדי גוף קטנים, תפקוד כלייתי פגוע ו/או בשילוב עם תרופות אחרות המעלות את רמת הסטטין בדם. ברוב הגדול של האוכלוסייה נחשב הטיפול בסטטינים כבטוח לטווח ארוך.
סטטינים הורסים את הכבד
לא נכון. בניגוד לתרופות רבות אחרות, אין צורך לחשוש כי הטיפול בסטטינים פוגע בתפקוד הכבד. בקרב אחוז נמוך מאוד מתוך מיליוני המשתמשים בסטטינים (1%-2%) ניתן לזהות בבדיקות הדם שינוי קל בתפקודי הכבד בעת הטיפול התרופתי, אך טרם הוכח בוודאות כי הסטטינים גורמים לכבד נזק בלתי הפיך.
ניתן לטפל ביעילות בעודף כולסטרול בעזרת תוספי מזון טבעיים
לא מדויק. יצרני תוספי המזון מנסים לשכנע שניתן לטפל במצבי עודף כולסטרול באמצעות תוספי מזון מהטבע, ואנשים רבים נוטים להעדיף אותם על פני תרופות. מדובר ברוב המקרים בהטעיה: החומרים הטבעיים ברובם מפחיתים את רמת הכולסטרול הרע (LDL) במידה קלה בלבד, אם בכלל, ומעולם לא עברו בדיקות מחמירות לגבי יעילות ובטיחות לטווח הארוך.
כמו כן, הם לא הוכחו במחקרים
הכותב הוא מנהל המרפאה לקרדיולוגיה מניעתית בסורוקה וקרדיולוג בכיר בשירותי בריאות כללית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם