וירוס הרוטה: לחסן או לא לחסן, זאת השאלה
כ-4,000 אשפוזים נרשמים מדי שנה במחלקות הילדים ברחבי הארץ בשל גסטרואנטריטיס-"דלקת מעי חריפה", ובמילים פשוטות יותר, הקאות ושילשולים. זוהי למעשה הסיבה השכיחה ביותר לאישפוזים, והגורם מספר אחד הוא על פי רוב וירוס הרוֹטָה. וירוס אחד קטן אך בעל השפעה גדולה. עלול לגרום להקאות ושלשולים חמורים, עד כדי אובדן נוזלים מהותי ולהזדקקות לאינפוזיה.
בקרוב ייכנס חיסון הרוטה לשגרת החיסונים בגיל הילדות, לאחר שאושר כבר בשנת 2007 לשימוש - אך במימון פרטי של ההורים. משרד הבריאות מבקש להשלים את המהלך לצמצום התחלואה: כ-15 אלף ימי אשפוז בשנה הנגרמים בשל וירוס הרוטה, (לשם השגחה או מתן אינפוזיה בלבד), מהווים נטל כבד על המערכת.
וההורים? מתלבטים. מי במחשבות על יעילותו של החיסון; מי בחששות מפני בטיחותו; ומי מתחבט בשאלה הכמעט פילוסופית, האם לחסן ממחלות שאינן מסכנות חיים, או שמא מוטב לגוף ולמערכת החיסון להתמודד עם הוירוס בצורה טבעית.
לא תמצאו כאן תשובה או הנחייה ברורה, רק ניסיון להביא את הקולות מכאן ומכאן.
רוני פרי מתל אביב, אמא של יהב (4), ושקד (2), לא מבינה על מה כל המהומה. "כששמעתי שיש חיסון נגד שילשולים, לא הייתה כל דילמה מבחינתי" היא אומרת.
החיסון מכסה רק חלק מזני הרוטה, הוא לא מונע אירועים של הקאות ושילשולים באופן מוחלט
רוני: "נכון, אבל אם אני יכולה לצמצם את הפגיעה בבת שלי, אז למה לא? ראיתי ילדים שחטפו את הוירוס, הילדים היו סמרטוטיים וחלשים, עם שילשולים יום ולילה למשך ימים ואפילו שבוע. אם אני יכולה למנוע את הסבל, אני מחסנת."
פרופ' אלי סומך, מנהל חטיבת הילדים בבית החולים וולפסון ומומחה למחלות זיהומיות מסביר כיצד עובד החיסון ומהי יעילותו: "החיסון נועד לחקות את ההדבקה הראשונה במחלה. כתוצאה ממנה, מערכת החיסון יוצרת תגובה, וההדבקות הבאות יהיו קלות הרבה יותר. עבור ההורים, התועלת של החיסון היא במניעה של אישפוזים חמורים. כאן ההגנה שהחיסון נותן עומדת על קרוב ל-100%."
לחיסון הרוטה "היסטוריה" לא מחמיאה. בשנת 1998 אישר מינהל התרופות והמזון האמריקני,
בחודש מרץ השנה פורסם כי "בשל זיהום, הורה ה-FDA, ובעקבותיו משרד הבריאות להפסיק את השימוש בחיסון נגד וירוס הרוטה". הפרסום עורר חששות בקרב הורים רבים כי חשפו את ילדיהם לחומר שעשוי לגרום להם נזק. אולם, בחודש מאי האחרון, הורה משרד הבריאות לשוב ולהשתמש בתרכובות חיסון הרוטה היות ואותו זיהום לא נמצא כמסוכן לאדם.
אלה שמשי מחיפה, אמא של נועם בן השנה, בחרה שלא לחסן את בנה כנגד הוירוס. "אני מטבעי אדם סקרן, שבודק ושואל שאלות. כשאחות טיפת חלב דיברה איתי על החיסון לרוטה, החלטתי לבדוק בעצמי. הבנתי שמדובר בוירוס מאוד נפוץ שיכול להיות אגרסיבי, אבל בעולם המערבי הוירוס אינו גורם לתמותה או לסיבוכים."
מדוע החלטת שלא לחסן?
אלה: "העובדה שזו לא מחלה קטלנית הייתה הסיבה המכרעת. גם חלון הזמן המצומצם למתן החיסון, והגיל הצעיר בעת מתן החיסון גרמו לי להירתע ממנו."
אם את יודעת שהוירוס נפוץ ולא מחסנת, את למעשה משלימה עם העובדה שרוב הסיכויים שבנך יידבק
אלה: "או שכן או שלא, ואם כן - אני מאמינה שתינוק בריא ויונק יעבור את הוירוס בשלום."
אני שואלת את פרופ' סומך האם ישנו שיקול כלכלי של מערכת הבריאות בהחלטה לכלול את חיסון הרוטה בתוכנית חיסוני החובה: "כמובן שהעניין הוא לא רק בריאותי, אלא גם כלכלי. אבל השיקול הכלכלי רלוונטי לקובעי המדיניות, לא למשפחה. עבור ההורים, הרצון הוא למנוע מהילד את המחלה ואת הסיבוכים שלה."
ד"ר נועה תור-פרנקל, מומחית ברפואת ילדים בקופת חולים לאומית, מכבדת את ההחלטה של אלה הבוחרים לא לחסן כנגד וירוס הרוטה: "למרות התחלואה הרבה בוירוס הרוטה, אני מוכנה לקבל את הגישה של אלה המחליטים לא לחסן, כיון שאין מדובר במחלה קטלנית. במדינות העולם השלישי, המחלה מסוכנת וגורמת לתמותה, אבל שם הילדים נמצאים בתת תזונה ויכולת ההתמודדות שלהם עם הוירוס פחותה. אצלנו המצב שונה, אין תמותה מהמחלה ."
ישנם הורים שלא יבינו כיצד במאה ה-21 אפשר בכלל לחשוב על האפשרות שלא לתת חיסון כנגד מחלה מטרידה; ומנגד - מי שלא יבינו למה לחשוף את התינוק שלהם לחיסון מפני מחלה נורמטיבית, סבירה ושאינה מסכנת חיים. שתי תפיסות שכנראה לא יפגשו לעולם.
הכתבה המלאה במגזין "להיות הורים" החדש (אוקטובר 2010).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם