לגלות מוקדם: הכל על סרטן המעי הגס
מהם גורמי הסיכון למחלה? מהם התסמינים הבולטים? איך מטפלים והאם נדרש מעקב גם לאחר הניתוח?
בישראל מתגלים מדי שנה כ-3,200 מקרים חדשים; 2,400 במעי הגס ו-800 בחלחולת. מחצית מהחולים מתים בשל גילוי המחלה בשלב מתקדם. ישנם ארבעה שלבים של המחלה ומרבית המקרים מתגלים בשלבים השני והשלישי.
מניעת המחלה היא ראשונה במעלה, אך הדרכים למניעתה אינן ידועות מספיק. גילוי מוקדם ישפר את אחוזי ההחלמה - בדיקת צואה לדם סמוי מאושרת כבדיקת סקר על ידי משרד הבריאות. בדיקה אמינה ומדויקת יותר כבדיקת סקר היא קולונוסקופיה (חזיון המעי הגס).
מהם גורמי הסיכון העיקריים?
גיל - שכיחות סרטן המעי הגס עולה עם הגיל, ומרבית המקרים מתגלים באנשים מעל גיל 50.
סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס - קיימים מצבים גנטיים שבהם יש נטייה מוגברת ליצירת גידולים של המעי הגס באותה משפחה.
מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כגון קוליטיס, כיבית ומחלת קרוהן.
מחלות ממאירות אחרות כמו סרטן הרחם, השחלה, הקיבה וסרטן השד יכולות להיות קשורות לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן המעי הגס באותו אדם.
כיצד זה מתחיל?
מרבית גידולי המעי הגס מתחילים מהתרבות לא מבוקרת של תאי מעי היוצרים גידול שפיר (פוליפ). הסיבה להתרבות זו היא גורמים חיצוניים שונים וכישלון המערכת החיסונית להתגבר על התרבות זו. עקב שינויים גנטיים, פוליפים אלו יכולים לגדול בהדרגה במשך שנים ולעבור שינוי לגידול סרטני.
מהם התסמינים?
גידולים רבים במעי הגס, שפירים או ממאירים, אינם גורמים לכל הסימפטומים עד שהם מגיעים לגודל נכבד ולשלב מתקדם. התסמינים השכיחים הם:
דימום דרך פי הטבעת - במקרים רבים דימומים אלו מיוחסים לטחורים, דבר הגורם לאיחור באבחנה. דמם באדם בגיל שבו שכיחים גידולי מעי, או בשילוב גורמי סיכון כלשהם, מחייב בדיקת המעי גם אם יש טחורים או סיבה אחרת לדימום.
אנמיה - חסר דם לא מוסבר מחייב גם בדיקת מערכת העיכול.
שינוי בהרגלי היציאות של אדם, כמו עצירות, שלשולים, תחושת רצון להתרוקן ללא יציאה.
כאבי בטן וירידה לא מוסברת במשקל יכולים לנבוע מגידול בשלב מתקדם.
האם ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס?
מאחר שחלק מהגידולים הממאירים מתחילים כפוליפים שפירים, אבחון וטיפול מוקדם יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. מכיוון שבמרבית הפוליפים הקטנים אין כל סימפטומים או סימנים, מומלץ לאוכלוסייה בגיל המתאים, או עם גורמי סיכון, לעבור בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס גם בלי סימפטומים.
קיימות מספר דרכי בדיקה כמו צואה לבדיקת נוכחות דם סמוי, קולונוסקופיה רגילה או וירטואלית אשר יתרונה באי החדרת צינור קולונוסקופ והדגמת איברים אחרים בחלל הבטן. חסרונה במידת הקרינה ובמידה שנמצא ממצא יש לבצע דגימת רקמה (ביופסיה) בקולונוסקופיה רגילה.
כיום נמצאים
באדם ללא גורמי סיכון נוספים מומלץ לבצע את הבדיקה הראשונה בגיל 50, ולאנשים עם גורמי סיכון אחרים (משפחתיים, סימפטומים) מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה בתחום זה. אם הבדיקה תקינה לחלוטין, כדאי לחזור עליה במרווחים של 5 עד 10 שנים.
כיצד מטופל סרטן המעי הגס?
הטיפול העיקרי בסרטן המעי הגס הוא ניתוח, שבו כורתים קטע מעי המכיל את הגידול עם איזור המכיל את קשרי הלימפה והוורידים המנקזים את אותו קטע מעי חולה, יחד עם העורקים המספקים דם לאיזור.
נוכחות גידול בקשרי הלימפה, או חדירת גידול לכלי דם בבדיקה פתולוגית של קטע המעי שנכרת, מעידות על נטיית הגידול להתפשט ולשלוח גרורות ובכך לכוון את המשך הטיפול, כגון טיפול כימותרפי לאחר הניתוח.
במרבית המקרים, מחברים את המעי ומתאפשר תפקוד תקין. ישנם מקרים מיוחדים כמו התנקבות גידול במעי או חסימה קשה של המעי על ידי הגידול, שבהם משאירים פתח בדופן המעי לניקוז תוכן באופן זמני (קולוסטומיה). לאחר תקופה מסוימת, מבטלים בניתוח נוסף את הפתח זה ומחזירים את רצף המעי.
בסרטן החלחולת (רקטום) קיימים חידושים ומעורבים מספר שיקולים נוספים בהתאם למיקום המדויק של הגידול ומידת חדירתו לדופן הרקטום. בגידולים מסוימים מומלץ להתחיל בטיפול קרינתי וכימותרפי לפני הניתוח, להמתין כ-8-6 שבועות לאחר סיום טיפול זה ואז לנתח.
יש מקרים שבהם ניתן לכרות את הגידול דרך פי הטבעת. בגידולים גדולים הסמוכים מאד לשרירי סוגר פי הטבעת, יש צורך לכרות את פי הטבעת כולו, לסגור חלק תחתון וליצור פתח קבוע בדופן הבטן (סטומה). בטכניקות הכירורגיות כיום, ניתן להימנע מניתוח זה בחלק גדול יותר של האנשים עם גידול הממוקם סמוך לפי הטבעת כאשר הניתוח מבוצע על ידי כירורגים המתמחים בתחום זה.
האם דרוש מעקב לאחר הניתוח?
חולים לאחר כריתת גידול סרטני של המעי הגס זקוקים למעקב ארוך טווח כדי לגלות הישנות גידול שאם תוכח אפשר יהיה לטפל בשלב מוקדם. המעקב כולל בדיקות רופא, בדיקות דם, בדיקות הדמיה (CT או אולטרסאונד) וקולונוסקופיה. אם מופיעה הישנות גידול, היא מתרחשת לרוב במשך השנתיים הראשונות לאחר הניתוח, ולכן בתקופה זו המעקב תכוף יותר.
מהו הסיכוי להחלים מסרטן המעי הגס?
כאשר גידול סרטני של מעי גס או חלחולת מתגלה וניכרת בשלב מוקדם, צפויה החלמה מלאה במרבית המקרים. בשלבים מאוחרים יותר, שילוב טכניקות כירורגיות וטיפולים משלימים כגון כימותרפיה, קרינה וטיפולים ביולוגיים יכולים להביא להחלמה באחוזים לא מבוטלים ולשפר את איכות החיים באחרים.
הכותב הוא מומחה בכירורגיה כללית וקולו-פרוקטולוגיה, חטיבה כירורגית, מרכז רפואי אסף הרופא. לשעבר יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה של הקולון והרקטום (ASCRS), יו"ר הוועדה המדעית של איגוד על אסיה-אירופה לכירורגיה קולו - פרוקטולוגית (ECTA) וחבר ועד האיגוד הבינלאומי לכירורגיה של הקולון והרקטום (ICCP)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם