מים בששון: עד כמה הם חשובים לגוף?
כמה כוסות מים לשתות ביום? איך המים משפיעים על הקיבה? מתי לשתות אחרי הארוחה והאם קפה נחשב?
שתיית מים חשובה עוד יותר במצבים שבהם קיים אובדן מוגבר של נוזלים, כמו בזמן מחלה עם חום גבוה, ביצוע מאמץ גופני או סתם יום של שמש. בעת פעילות גופנית מאומצת אנחנו עלולים לאבד בין ליטר לשניים של מים בשעה.
כמה עובדות מעניינות:
1. 75% מהאמריקאים סובלים מהתייבשות כרונית של תאי הגוף שלהם.
2. בקרב 37% מהאמריקאים מנגנון הצמא כל כך חלש עד שהם טועים וחושבים שמדובר ברעב.
3. גם התייבשות קלה יכולה להוריד את המטבוליזם של האדם עד שלושה אחוזים.
4. כוס אחת של מים תבלום את תחושת הרעב הלילי של כמעט 100% משומרי הדיאטה.
5. מחסור במים הוא הגורם מספר אחד לעייפות במהלך היום.
6. מחקרים מראים ששתיית שמונה עד עשר כוסות מים ביום יכולה להקל משמעותית על כאבי פרקים וגב עד לשיעור של 80%. הדיסקים שבין חוליות עמוד השדרה עשויים בעיקר ממים. אם בגוף יש מחסור, הם עלולים להתכווץ והמרווח שבין החוליות יקטן.
7. ירידה של שני אחוזים בכמות המים בגוף עלולה לגרום לבלבול בזיכרון לטווח הקצר, בעיות עם חשבון פשוט וקושי ביצירת מיקוד על מסך המחשב או על דף מודפס.
8. שתייה של חמש כוסות מים בכל יום מפחיתה ב-41% את הסיכון להתקף לב, לעומת מי ששותה כמות פחותה מכך.
9. שתייה מספקת של מים (10-8 כוסות ביום) מסייעת בהפחתת לחץ הדם, הורדת רמת הכולסטרול, עוזרת למנוע התקפי אסטמה ואלרגיות שונות ואף מסייעת בריפוי זאבת או מניעת ההתקפים של המחלה.
10. במקרים רבים אפשר לשכך לחלוטין או במידה רבה בתוך פחות מ-20 דקות כאב של כיב במעיים או בקיבה על ידי שתייה של שלוש כוסות מים.
11. כאשר שותים ספל קפה, הגוף מפסיד מים בכמות גדולה יותר בשל הצורך להשתמש בהם להוצאת הרעלים שבקפה מהגוף.
12. שתייה מספקת של מים מסייעת להפחתה במשקל.
ההמלצות קובעות שיש לשתות 10-8 כוסות מים ביום. הנחיה זו מתבססת על ממוצע מסוים, וכמובן שיש הבדל בין הצרכים של אנשים. אחד הגורמים החשובים הוא המשקל. כמות המים המתאימה למרבית האנשים הבריאים, עומדת על כ-30 מ"ל מים ליום לכל ק"ג אחד ממשקל הגוף. לדוגמה: אדם השוקל 100 ק"ג צריך לשתות בממוצע כשלושה ליטר מים ביום. אדם השוקל 70 ק"ג צריך לשתות בממוצע 2.1 ליטר.
בימים חמים, או בימים שבהם מבצעים פעילות גופנית מאומצת, יש לשתות מעל הממוצע הנדרש. כדאי להתחיל את היום בשתייה של שתי כוסות מים, כי זוהי כמות הנוזלים שמאבדים במהלך השינה.
כחצי שעה לפני
כשעתיים וחצי לאחר כל ארוחה לשתות כוס מים אחת לפחות. אחרי האוכל הגוף משתמש בכמות רבה של נוזלים בתהליך העיכול. זה גורם לכך שאם לא נשתה מספיק הדם יהפוך לצמיגי יותר. במהלך האוכל לא רצוי לשתות, כי זה מדלל את מיצי העיכול ומפחית את יעילותם.
אולי ההמלצה החשובה ביותר, היא לשתות בכל פעם שמרגישים צמאים. לגוף מנגנונים רגישים ומדויקים לחוש בחסר של מים. חסר קל ביותר של נוזלים גורם לתפעול מיידי של מרכז הצמא במוח ומנגנונים המשפיעים ישירות על הכליות.
ההמלצה לשתייה של 10-8 כוסות מים ביום מתייחסת רק למים, או לתה צמחים. כל שתייה של משקה אחר לא נכללת בחשבון ואין להתייחס לשתייה של מיצים, תה שחור, קפה או משקאות אחרים כאל שתיית מים.
יש לזכור, שבזמן ביצוע מאמצים גופניים ממושכים בתנאי אקלים קשים, יש אובדן לא רק של מים בזיעה, אלא גם של מלחים. לכן, מומלץ במקרים אלה להוסיף למים גם מלח. על פי הספרות, מומלץ להוסיף כ-0.5 גרם מלח (שמינית כפית) לכל ליטר משקה, או לחילופין להקפיד לאכול מזון עשיר במלח תוך כדי המאמץ או בהפסקה (בייגלה, קרקרים, גבינה מלוחה, קוטג').
יש להימנע מתמיסות או מכדורי מלח שעלולים להזיק. קיימים היום משקאות ספורט פופולריים, המספקים נוסף על המים גם את המלחים הדרושים, וזאת כשנעשה מאמץ ממושך בתנאים קשים.
למרות היתרונות, חשוב לזכור כי שתייה מופרזת של מים עלולה להזיק ובמצבים קיצוניים אף לסכן חיים. שתייה מרובה באופן קיצוני של מים בלי נתרן בתוך זמן קצר עלולה לגרום למצב של הרעלת מים.
כתוצאה מעודף המים נגרמת ירידה חדה ברמת הנתרן בדם. מצבים קיצוניים אלה עלולים לסכן חיים, וזאת בשל עלייה בכמות המים בתאי המוח והתפתחות של בצקת מוחית - מה שגורם לבסוף להפסקת תפקוד תאי המוח. הביטויים לכך יכולים להיות כאבי ראש, סחרחורות, עייפות, בלבול ובמצבים מתקדמים אובדן הכרה, פרכוסים ותרדמת.
אנשים בריאים שאינם מוגבלים במלח עלולים לפתח מצב זה בשתייה של למעלה משלושה ליטר מים בבת אחת. אנשים שנדרשים להקפיד על הגבלת מלח ועושים זאת עלולים לפתח מצב זה גם בשתייה מועטה יותר.
תופעה זו נדירה ביותר, וישנן כמה קבוצות שנמצאות בסיכון מוגבר לכך: רצי מרתון או טריאתלון, חיילים במהלך מסעות ממושכים, אנשים שלא עברו אקלום לתנאי הסביבה שבה הם מבצעים פעילות גופנית מאומצת ומצבי מחלה שונים שעלולים לשבש את תפקוד המנגנונים האחראיים על בקרת מאזן הנוזלים בגוף.
הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ונפרולוגיה ומנהלת קהילות לחץ דם וכליות ברשת החברתית-בריאותית כמוני www.camoni.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם